כי הטועים חושבים, שהרע קיים בעולם, לטובה, וכדי לעשות טוב, ועוד כל מיני טעויות כיו"ב. אבל הרע, הוא לא יכול להיות לטובה. משום, שהטוב והרע נוצרו ביחד. כי בלי טוב אין רע ולהפך. ולפני בריאת הטוב והרע, לא שייך לומר, שהרע נברא כדי לעשות טוב, כי עדיין אין מושג כזה טוב. והסיבה שבגללה נברא הרע, היא בדיוק מאותה הסיבה, שבגללה נברא הטוב. כי הטוב והרע, נבראו מאותה הסיבה ממש.

והסיבה שבגללה נבראו הטוב והרע, היא בדיוק מאותה הסיבה, שבגללה נברא משהו כלשהו. כי כל הדברים כולם, נבראו מאותה הסיבה ממש. ומי שרוצה לדעת למה קיים רע בעולם, צריך לחקור, למה בכלל קיים העולם עצמו.

כי קיומו של העולם כולו, הוא רק אפשרי המציאות. כי הוא יכול להיות או לא להיות קיים. ומאחר שהוא יכול גם לא להיות קיים, א"כ צריך להבין, למה הוא בכלל קיים. ובלי שהאדם מבין, למה באמת העולם עצמו קיים, בלי זה, הוא לא יכול להבין, למה הרע קיים.

כי הרע, הוא רק לבוש של הלבוש. כי העולם עצמו הוא לבוש אפשרי, של המהות הראשונה המחויבת. והרע הוא רק לבוש וצורה, של העולם עצמו. ומי שרוצה לדעת ולהבין למה קיים משהו, הוא מוכרח להבין את המהות שמקיימת את המציאות עצמה. דהיינו, לגלות ולהבין, את מהות המציאות עצמה, שהיא מחוץ לכל הצורות של המציאות. והיא המהות שקיומה הוא מחויב, ושהיא לא יכולה, שלא להיות קיימת.

וכאשר האדם מתבונן אל תוך המהות של המציאות, אז הוא רואה את האמת שהכל אחד ממש. דהיינו, שהצורה והמהות הם ישות אחת ממש, ואז ממילא אין שום שינוי, אלא יש רק ישות אחת. וכאשר יש רק ישות אחת, אז ממילא אין שום שאלה כלל.

ומצד הנפרדות, הרע קיים, כדי שיהיה רע. ולא רק שהרע קיים כדי שיהיה רע, אלא כל דבר קיים, כדי שיהיה רע. כי כל קיום של נפרדות, הוא רע. ואעפ"כ הנפרדות הרעה היא טובה מאוד, עבור מי שיש לו את השכל של האחדות...