כי האדם עצמו, מלא כולו בשקרים עצמיים לא מודעים, מתחילתו ועד סופו. והאדם מוכן להודות שיש לו שקרים עצמיים, אבל הוא לא מבין עד כמה הוא שקוע עמוק בהם. כי כל הרגשות / מחשבות / תחושות של האדם, יש בכולם גם שקר. כי כולם חוויה של נפרדות, שהיא כולה גם שקר. והאדם לא קולט, עד כמה הוא חי בטעות.

ומי שרוצה לחשוף ולגלות את כל השקרים שקיימים, עליו להיות הכופר הכי גדול בעולם. ולהיות כופר, פירושו לשנוא את האמונה, בתכלית השנאה. ולשנוא את האמונה פירושו, כל אמונה באשר היא. כי כל אמונה, היא רעה. ובגן עדן נמצאים, רק אלו שהם נקיים מכל אמונה שהיא.

והחכם האמיתי, יש לו אמונה. אלא, שהוא יודע את האמת. ואצלו, השקר והרע של האמונה, הוא טוב מאוד. וכפי שכבר ביארתי במקומות אחרים.

והדרך לעקור את כל האמונה כולה, היא רק על ידי שאלות. והנוכלים, שונאים שאלות. כי השאלות חושפות את השקרים שלהם וכל קיומם מתבטל. ומי שמפחד משאלות כלשהן, הוא משקר במשהו, במודע או שלא במודע. ומי שמעודד לשאול שאלות, אבל הוא לא עושה את זה באופן מוחלט, דהיינו, שיש נושאים שבהם הוא לא רוצה שישאלו אותו שאלות, הרי שגם הוא משקר במשהו כנ"ל. ובנוסף, הוא מסתיר את הטעות שלו, בכך שהוא מעודד לשאול שאלות.

כמו לדוגמא אלו שהם כאילו מעודדים את האדם לשאול שאלות. אבל יש נושאים שבהם אסור לחקור. והם יוצרים מצג שווא, כאילו הם מעודדים שאלות. אבל באמת, הם לא מוכנים להטיל ספק בהכל ולברר את האמת עד הסוף.

וגם האדם עצמו, מטעה את עצמו תמיד. כי לאדם נדמה, שהוא שואל שאלות. אבל אף אחד אף פעם, לא באמת שאל את עצמו בצורה אמיתית וכנה, האם באמת השכל שלו צודק או לא?! וגם אם האדם שאל את זה את עצמו, הרי שהוא לא שאל את זה מתוך מקום של השתוות. דהיינו, מתוך מקום, שבו אין לאדם שום העדפה כלשהי, שהתשובה תהיה כך או אחרת, ומתוך מקום, שבו האדם באמת לא יודע, האם השכל צודק או לא.

וכל אחד נדמה לו, שהוא שואל את עצמו המון שאלות ושהוא מחפש את האמת. אבל אף אחד לא עוצר לשאול את עצמו באמת, האם בכלל יש שאלה כלשהי? ואולי השכל של האדם כ"כ משוגע, עד שבכלל מצד האמת האמיתית הכל אחד ממש, ואין שום שאלה כלל? כי מצד האמת האמיתית, אין שום שאלה כלל, כי היש והאין הם אחד ממש, ואין שום שכל כלל, וממילא אין גם שום שאלה.

אבל האדם שואל שאלות, והוא נדמה בעיני עצמו כחכם. והוא לא רואה ולא מבין, שכל השאלות שלו החכמות בעיניו, הן בכלל הטעות שלו. ועל האדם לעקור את השאלות, עם השאלה, האם באמת יש שאלה, ואולי אין שום שאלה כלל? ואולי שני ההפכים והניגודים הם אחד, ואז ממילא אין שום שאלה?

וכל השקרים, מבוססים על אמונה. והדרך להתרפא מהאמונה, היא על ידי זה שהאדם שואל שאלות על כל דבר, ולא מקבל שום דבר כמובן מאליו. ושום דבר, פירושו שום דבר.

ועל האדם לברר תמיד את האמת המוחלטת, ולהטיל ספק בכל דבר, ולהבין שהוא טועה לפחות קצת, וא"כ אולי הוא טועה הרבה. ולהבין, שאולי כל מה שהשכל אומר, אולי הכל שקר מוחלט. ואז על ידי זה שהאדם מחפש את האמת באמת, אז הוא רואה את האמת שהכל אחד ממש, ושאין שום שאלה כלל.

ובכל מקום, שמישהו אומר לך לא לשאול שאלות, דע לך שהוא שקרן, ללא כל יוצא מן הכלל. ואין שום הצדקה בעולם לאמונה. כי היא כולה רעה תמיד. ואין אמונה טובה, וכל אמונה היא רעה, ללא כל יוצא מן הכלל. כי בלי שום אמונה, הכל טוב אמיתי, ועם אמונה, הכל רע אמיתי.

וכמובן, שאין בעיה להאמין במשהו, כל זמן שאתה מודע לכך שזו אמונה בלבד. והכוונה לאמונה שהאדם שוכח שהיא רק אמונה.

ואם מישהו אומר לך, לא לשאול ולא לחקור איזה נושא, אתה מוכרח וחייב למסור את נפשך, לחקור את אותו הנושא. והמישהו, זה האדם עצמו. שהוא מוכן לחקור כל מיני נושאים, אבל יש נושאים שהוא לא מוכן לחקור אותם, ומעדיף לא לחקור אותם. ודווקא אותם צריך ומוכרח האדם לחקור.

ובכל פעם שהאדם מרגיש, שיש איזה נושא שהוא לא רוצה לחקור אותו, ושהוא עדיין לא מבין אותו על בוריו, על האדם לעזוב את הכל, ודווקא לחקור את אותו הנושא. כי ה"אני" של האדם, מעודד אותו לחקור הרבה דברים, מלבד את הדבר שאותו הוא כן צריך לחקור. והאדם צריך לחקור ולגלות, את כל האמונות העמוקות ביותר שלו, ולהשמיד את כולן, ולא להשאיר להן כל זכר כלל...