כאשר האדם מגיע לנקודה, שבה אין לו תשובה לאיזו שאלה, עליו לא לעצור ולהמשיך לסבול בלי סיבה, אלא עליו להתקדם קדימה ולהמשיך לשאול שאלות נוספות, שהן יגלו לו את התשובה. ובפשיטות, אם הגעת לשאלה בלי תשובה, חפש עוד שאלות, שהן אולי יביאו לך את התשובה.

והשאלה הכי טובה, היא לשאול, האם בכלל יש שאלה, כי אולי אין שום שאלה כלל. כי אולי שתי האפשרויות נראות כשונות, למרות שבאמת הן ישות אחת, ואז ממילא אין שום שאלה כלל.

כי האדם טועה. והוא טועה שהוא בטוח שיש הבדל, ואח"כ הוא שואל שאלה, מהי האמת ואיזו אפשרות היא הנכונה. ועל האדם להיות איש אמת ולברר, האם בכלל יש שאלה, או שאולי אין בכלל שאלה.

כגון לדוגמא שהאדם שואל, האם יש בחירה חופשית או אין בחירה חופשית. והאדם הוא טועה שמטעה את עצמו. כי על האדם לשאול, האם בכלל יש הבדל, בין יש בחירה לבין אין בחירה. כי אם אין הבדל, אין שום שאלה כלל. וכיו"ב לגבי כל דבר, שעל האדם להבין שהוא שואל, רק משום שהוא מניח שיש יותר מישות אחת. ועל האדם לשאול תמיד, האם בכלל יש נפרדות, או שאולי הכל אחד, ואין שום שאלה כלל.

כי אם היש והאין הם אחד ממש, אז ממילא אין שום שינוי כלל, ואין שום שאלה כלל. ועל האדם להבין את השאלה שלו, ואז הוא יראה, שאין שום שאלה כלל. כגון האדם ששואל האם יש או אין בחירה, ועליו להבין קודם כל, מהי בחירה. ואם הוא יתעמק ויבין מהי בחירה, הוא יראה שהכל אחד ממש, ושאין ויש בחירה, זה אחד ממש...