כי האדם מחפש תשובה לשאלות של הקיום והיקום וכולי. ולפעמים נדמה לאדם, שאולי אין תשובה לכל השאלות, ואז האדם חושב להתייאש. מה שכמובן לא עוזר לו. כי הלב של האדם, יודע את האמת שיש תשובה. ולכן השאלות תמיד ממשיכות להציק לאדם, עד שהוא מוצא את התשובה. וכאן נסביר, מדוע מוכרח שיש תשובה לכל השאלות.

והעניין הוא, כי לא באמת צריך למצוא תשובה לכל השאלות. אבל כן צריך להבין את המציאות. והכוונה היא, שהאמת קיימת בכל מקרה. ובין אם האדם יודע או לא יודע ויכול או לא יכול לדעת אותה, הרי שהיא קיימת בכל מקרה. כי מציאות כלשהי, קיימת בכל מקרה. וגם אם נקרא לה כלום / שום דבר / אין / או כל שם אחר, משהו בכל מקרה יישאר תמיד קיים. כי גם אם הכל ייעלם ויחדל מלהתקיים, עדיין תמיד יהיה מצוי משהו. וגם אם הוא לא ניתן להגדרה ולתפישה וכולי, הרי שמשהו כלשהו, תמיד היה הווה ויהיה מצוי בכל מקרה.

והאדם צריך להבין את המציאות. ולהבין את המציאות, הכוונה היא, שהאדם מוכרח להסתכל למציאות בעיניים. ופעם אחת לדעת את האמת, האם באמת העולם קיים? האם אנחנו חלום או מציאות? והאם יש או אין בחירה? והאם יש או אין משמעות? והאם יש או אין סיבה? וכיו"ב לגבי כל שאר השאלות.

והרעיון הוא, שגם אם האדם לא יכול להבין את הכל, אעפ"כ האדם מוכרח למסור את נפשו להבין את המציאות, ולהגיע לקצה ההבנה שלו. עד שהאדם יהיה בטוח בוודאות מוחלטת, שע"פ השכל שלו, המציאות היא הגדרה כלשהי, ושהשכל שלו, לא יכול להבין את המציאות בצורה כלשהי.

ובמקום לנסות למצוא תשובות לשאלות, לפני כן צריך לנסות להבין מה בכלל קיים, ומהי המהות של מה שקיים. כי העולם קיים, אבל מהו העולם? כי האדם קיים, אבל מהו האדם? כי המציאות קיימת, אבל מהי מציאות? מה באמת מצוי? וכולי.

ולמרות, שלא בהכרח שניתן להבין את המציאות בשלמות, עם השכל הקיים שמפריד את היש והאין, הרי שגם אם האדם לא מבין את המציאות, הרי שאעפ"כ המציאות קיימת בכל מקרה. והאדם מוכרח להבין, מה באמת קיים? ואם הוא לא מסוגל להבין, אז האדם מוכרח להבין, מה בדיוק, הוא כן מבין? ומה בדיוק, הוא לא מבין? ולמה, הוא לא מבין?

והאם חוסר ההבנה, נובע מחוסר מידע? או שחוסר ההבנה, נובע בגלל חוסר מיקוד של השאלה? או שאולי חוסר ההבנה, נובע מכך שאין אפשרות לוגית למצוא תשובה? כי אולי יש כאן תהליך פרדוקסאלי, שאינו אפשרי להבנה בצורה שכלית? ועל האדם לזכור ולהבין, שגם אם המציאות היא פרדוקסאלית, עדיין האדם מוכרח להבין, את הפרדוקס שקיים בכל מקרה.

ועל האדם להיות איש אמת, ולברר, האם בכלל יש שאלה. כי האדם מחפש תשובות, לשאלות שלא קיימות כלל. ובכל פעם שיש שאלה, על האדם לברר עם עצמו, מה הן הנחות היסוד שעליהן מבוססת השאלה, ושבלעדיהן אין שום שאלה כלל?

וכאשר האדם עושה את זה, אז הוא רואה את האמת. שמצד מהות המציאות יש פרדוקס שכלי, והוא שהיש והאין הם אחד. כי מצד אחד, יש צורות שונות. ומצד שני יש מהות אחת, שע"פ השכל אין שום אפשרות שמשהו יהיה נפרד ממנה. ואעפ"כ, יש צורות שנפרדות ממנה. והוא הפרדוקס, של סוד הצמצום...