הרבה נדמה להם שטוב להם ושהם אוהבים את המציאות באמת. ולאהוב באמת, פירושו בלי להיות תלוי בצורה חיצונית כלשהי של המציאות. ולכן, מבחן האהבה והטוב האמיתי, הוא הרע הגדול ביותר.
כי מי שהאהבה והטוב שלו, הם רק מן השפה ולחוץ, דהיינו, שהטוב שלו תלוי בסיבות כלשהן, הוא לא יכול להכיל בתוכו, גם את הצורה של הרע הגדול ביותר בעולם. אבל מי שאוהב את המציאות באמת, הוא חווה אחדות מוחלטת, בין צורת הטוב הגדול ביותר, לבין צורת הרע הגדול ביותר.
ולכן, האהבה נמדדת, כאשר רע. שאז ניתן לראות, האם באמת ועד כמה האהבה חזקה באמת. וכאשר האהבה היא של אמת, אז שום רע בעולם, לא עומד נגדה. ואז הרע הוא טוב מאוד. כי הוא גורם להתגלות האהבה האמיתית, שאינה תלויה בצורה החיצונית.
כי כאשר רע, אז האדם מתחבר אל האהבה האמיתית שלו למציאות, אהבה שהיא אינה תלויה בצורת המציאות, ושהיא אהבה אין סופית, שאין לה גבול ותנאי וסיבה ותלות בצורה כלשהי. אבל, הרע הוא טוב מאוד, רק עבור מי שאוהב את המציאות באמת, שאז הרע מזכיר לו את אהבת המציאות באמת, ללא סיבה של צורה.
אבל מי שהוא אוהב את המציאות בתנאים מסוימים ובצורות מסוימות, הוא מקבל את עונשו, בכך שתמיד רע לו. כי הוא יכול לשקר כרצונו ולנסות לומר שטוב לו, אבל תמיד רע לו. כי הדיכאון התמידי, נובע מכך שהאדם רוצה להרגיש אהבה אמיתית למציאות, אהבה שאינה תלויה בצורת המציאות. ועד שהאדם לא משיג את האהבה הזאת, עד אז האדם ממשיך לסבול תמיד, מהרצון שלו להשיג את האהבה הזאת.
והרע הגדול ביותר בעולם, הוא העולם עצמו. כי כל הקיום עצמו של הנפרדות, הוא עצמו שיא הרע, כשהוא אינו מחובר לאחדות. והחכם האמיתי שאוהב את המציאות באמת, טוב לו כאן בעולם של הנפרדות. עד שהוא רוצה את הנפרדות, בלי להרגיש ממנה רע כלל...
050-3331-331