ובו יתבאר, כי כל הצרות של האדם, הן רק משום שהוא חווה שהוא בטוח, במה שהוא לא באמת בטוח בו. כי מצד האמת, אי אפשר להיות בטוח בשום דבר, משום ששום דבר אינו מחוייב / אינו בטוח נכון בוודאות של 100%, והכל הוא רק אפשרי להיות נכון, בלבד. וכל דבר בעולם, אפילו ההפרדה של היש והאין, גם היא לא יותר מאשר חוויה אישית של האדם, שהיא רק אפשרית בלבד להיות נכונה, אך לא מוכרח שאכן היא כזו.

וברגע שהאדם מאמין במה שאינו אמת, על ידי זה האדם חושב, שהוא בטוח שיש הפרדה בין דברים שונים, למרות שבאמת אין הפרדה כזו. ועל ידי ההפרדה, נוצר החיסרון ונוצר הרע.

והדרך של האדם להתרפא, היא על ידי זה שהאדם לא ישקר את עצמו שהוא בטוח, במה שהוא לא באמת בטוח בו באופן מוחלט. ועל האדם להבין, שעד שהדבר לא ברור באופן מוחלט, אז שום דבר לא בטוח. ואפילו חווית הנפרדות של העולם הממשי שלנו, גם היא, רק אפשרי שהיא נכונה, אך לא בטוח שהיא אכן כזו.

ועל ידי זה שהאדם מפסיק להטעות את עצמו שהוא בטוח, במה שהוא לא באמת בטוח בו, בשלמות מוחלטת שאין שלמות אחריה, על ידי זה האדם רואה את האמת שהכל אחד, וחי חיים טובים באמת...