וניתן לומר, כי הבשורה הרעה היא, שאין שום פתרון לשום בעיה בעולם. משום, שכל זמן שהאדם קיים, תמיד יש לו רצון, וממילא תמיד הוא סובל. ולא משנה מה היה הווה ויהיה לאדם, תמיד הוא ירצה לשנות את המציאות ותמיד הוא יעדיף שהמציאות תהיה כך ולא אחרת. דהיינו, חווית סבל, שבו לעולם אין לאדם שקט נפשי באמת. כי גם כאשר האדם רוצה את מה שקיים, גם זה חוסר שקט נפשי באמת.

והמשך הבשורה הרעה הוא, שלכל הבעיות בעולם אין שום פתרון, מלבד פתרון אחד ויחיד שבו האדם מבין שהכל מושלם, ואז חווית הנפרדות של האדם נעלמת, ואיתה נעלמות כל הבעיות כולן. והבשורה הרעה היא, שבלי שהאדם יקבל שכל ויבין שהכל אחד, בעוצמה כ"כ חזקה עד שחווית הנפרדות שלו תיעלם, בלי זה האדם ימשיך גם לסבול בכל מקום ובכל זמן לנצח נצחים.

והבשורה הטובה היא, שלכל הבעיות שיש בעולם יש פתרון אחד ויחיד. שזו בשורה טובה מאוד. כי הטועים, כשהם פותרים בעיה אחת, נוצרת אצלם בעיה אחרת. והם מנסים לפתור את הבעיות שלהם, ובכל פעם, הם בעצם יוצרים בעיה חדשה.

כי כל פתרון, הוא בעצם בעיה. כי הפתרון, יוצר אצל האדם רצון לשמור על צורת מציאות כלשהי, שזאת בעצם בעיה חדשה. והטועים לא קולטים, שכל הפתרונות שלהם, הם בעצם רק בעיות חדשות בצורות שונות. ולאדם נדמה שהוא פתר בעיה, ובעצם הוא רק החליף בעיה אחת וצרה אחת בבעיה ובצרה אחרת.

ומאחר שכל דבר בעולם הוא בעיה, משום שיש בו חיסרון, לכן הדרך היחידה להיפתר מכל הבעיות בעולם, היא על ידי זה שמחליפים את כל הדברים החסרים שיש בעולם, בשלמות שלא נמצאת בשום מקום ובשום זמן. כי בעולם שלנו אין שלמות. והשלמות לא נמצאת בשום מקום ובשום זמן. כי כל דבר שישנו, הוא נפרד משאר הדברים במקום ובזמן. וגם הזמן והמקום בעצמם, נפרדים. ואין שום דבר בעולם שיש בו שלמות.

ולכן, מי שרוצה שלמות, יש רק דרך אחת להשיג אותה, והיא להתחבר לאותו אין שום דבר. כי האין שום דבר הזה, הוא דבר גדול מאוד. כי הכלום, הוא גדול יותר מכל המקום והזמן. כי בלי צורת מקום וזמן, יש כלום. ומהות המקום והזמן, היא גדולה מהם, והיא הכלום שחסר את הצורה שלהם. ומי שרוצה שלמות, עליו להתחבר אל אותו שום דבר וכלום, שמאחר שהוא לא קיים, אין לו שום חיסרון כלל.

אך כיצד אפשר להיות שום דבר, וכיצד אפשר להתחבר לשום דבר? תשובה: על ידי אמת. והכוונה היא, שעל ידי זה שהאדם מחפש את האמת לגבי עצמו והעולם, שהאדם שואל את עצמו מיהו ומהו, ומהו העולם הזה שבו הוא נמצא וכולי, על ידי זה האדם רואה ומבין את מהות הזמן והמקום שהיא כלום ממש, ואז האדם מבין שהוא גם רק כלום ממש, וגם בו זמנית, הוא גם רק משהו ממשי, שבעצם זה אומר שהאדם הוא כלום אמיתי, משום שהוא דבר והיפוכו בבת אחת, יש ואין בבת אחת, שזהו הכלום האמיתי (לעומת: האין, שנפרד מהיש, שהוא לא כלום אמיתי). ואז כאשר האדם מבין את זה באמת, אז גם הוא חווה את זה באמת...