שלמות. שלמות שונה מ: חסר. שלמות = כאשר לא חסר דבר = שלמות.

כל רצון רגיל שיש לאדם = תחושה של חסרון.

הבהרה: רצון רגיל שונה מ: רצון של שלמות = רצון שאינו נובע מתוך חסרון אלא מתוך שלמות = המהות שאליה מתהפך הרצון של האדם אחרי שהוא מגיע לשלמות. רצון שאינו חסר דבר, שאינו חסר את מה שהוא רוצה, למרות שהוא רוצה.

שלמות = אין חסרונות = אין רצונות = אין שום רצון מכל סוג שהוא, אפילו לא רצון יחיד ובודד.

שלמות = אחדות מלאה עם המציאות וקבלה מלאה של המציאות כפי שהיא ללא שום רצון לשינוי כלשהו.

כל זמן שהאדם אינו בתחושה של שלמות, הרי שגם אם טוב לו, זהו רק טוב יחסי ולא טוב אמיתי.

טוב יחסי = טוב שמעורב עם רע = תחושה של חסר.

טוב אמיתי = אין חסר = שלמות.

איך אפשר להגיע לשלמות?

על ידי הזדהות תודעתית של החלק מהשלם עם השלם.

השלם עצמו מרגיש שלמות. הוא עצמו השלמות.

החלק מהשלם אינו מרגיש שלמות, מאחר שהוא אינו השלם אלא רק חלק ממנו.

המציאות המלאה = השלמות המלאה. המציאות עצמה כמציאות אינה חסרה דבר.

האדם כחלק מהמציאות, חסר תמיד את תחושת השלמות של המציאות.

הזדהות תודעתית עם השלם = לראות את התמונה המלאה כפי מה שהיא באמת. להסתכל מהחוצה פנימה. החלק מהשלם מסתכל על עצמו דרך העיניים של השלם.

פירוש מעשי: האדם מבין את המציאות כפי מה שהיא באמת.

האמת = התמונה המלאה = הבנה מלאה של המציאות.

כאשר האדם מחפש את האמת, דהיינו, בודק ומוודא שכל הידיעות שלו הן אמת, על ידי זה הוא מתקרב אל האמת של המציאות.

כאשר האדם מגיע אל האמת האמיתית, דהיינו, מגיע להבנה אמיתית ומלאה של המציאות = הזדהות תודעתית עם המציאות = אחדות עם המציאות = האדם תופס את עצמו כאחד עם המציאות מכל הבחינות = שלמות.

ברמה המעשית: על האדם לחקור ולהבין את כל מה שאפשר על המציאות. מה הן הסיבות שבגללן דברים כפי שהם? מהי מהות המחשבות / רצונות / רגשות, מהיכן הם באים? מהי המהות של התודעה ה"אני"? וכולי.

על האדם להגיע לידיעה מלאה ולהבנה מלאה של המציאות.

כאשר זה מתרחש = שלמות.

והמצפן חייב להיות האמת ולא שום שיקול אחר. בעיקר לא שיקולים של אגו.

האמת מנטרלת את האגו...