תרדמת הזמן. תרדמת ההרגל. מה הם? איך להתעורר?

תרדמה = שינה = חלום = דמיון.

להתעורר = ערנות = מציאות = שכל.

תרדמת ההרגל = ההרגלים מרדימים את האדם. כאשר האדם פועל מתוך הרגל ואינו חושב על תכלית מעשיו, על ידי זה התודעה שלו נרדמת.

תרדמת הזמן = רצף האירועים של הזמן מרדים את האדם. כאשר האדם אינו מתבונן על המהות של האירועים השונים עד לעומקם, הרי שהוא כאילו נרדם. מאורעות החיים הרדימו לאדם את המחשבה.

להלן דברים שמאפיינים תרדמה תודעתית:

שינה בהקיץ = חוסר מחשבה = חוסר מודעות מלאה למתרחש = חוסר ידיעה והבנה מלאה של המציאות = חוסר ריכוז = חוסר התאמה בין הלב והרגש לבין המוח של האדם והשכל שלו.

חוסר מודעות עצמית = אינו נהנה מהטוב האמיתי שיש בכל רגע = רודף אחרי טוב דמיוני = רודף אחרי הזנב של עצמו = מרוץ העכברים = מרגיש עייפות לגבי החיים.

שינה = חי בעולם הדמיון = יחוס חשיבות לדברים שוליים ולא מהותיים = התמקדות בחיצוני במקום בפנימי = להפוך את הטפל לעיקר ואת העיקר לטפל.

כאשר התודעה של האדם ישנה אז:

הפוטנציאל השכלי אינו ממומש = אינו מבין מדוע דברים קורים = אינו מבין את עצמו בשלמות = אינו מודע לרצון הפנימי שלו שממנו באים כל הרצונות שלו = רואה דברים לא כפי מה שהם באמת = רודף אחר אשליות = משלה את עצמו = מפחד מדברים שאינם קיימים במציאות = הופך זבוב לפיל = לא רואה את מה שעומד אל מול העיניים שלו = פחד / חרדות = חוסר אושר = גהנום = מוות = מרגיש כמו מת חי.

כמו כן, ישנם עוד מספר דברים שנחשבים לשינה תודעתית:

דמיון = חוסר שכל = קיבעון מחשבתי = הנחות יסוד שגויות = תפיסות מציאות שגויות = אמונות טפלות = חוסר הבנה מלאה של המציאות = תחושה של כבדות / עצלות = חוסר שמחה = עצבות = רע.

לעומת זאת, יש גם את האדם הער. האדם שהתעורר = התודעה שלו ערנית.

אדם ער = שכל = היגיון = דעת = אמת = ראיית התמונה המלאה = הבנת המציאות = אהבת המציאות = הנאה מתמדת מהטוב האמיתי שיש בכל רגע של המציאות = שמחה = מיצוי הפוטנציאל האישי = להיות מודע לעצמך = אושר = חיים = חי באמת.

איזה חלק באדם ישן?

תשובה: השכל / יכולת ההבנה / המחשבה.

השכל של האדם ישן והדמיון שולט באדם.

איך מתעוררים? איך מעירים את השכל?

תשובה: יש כמה אפשרויות להעיר אדם ישן.

1 - לשפוך מים.

2 - לקרב אליו אש.

3 - לצעוק אליו.

4 - לתפוס אותו ברגליים ולנער את גופו.

ועוד אפשרויות נוספות כיד הדמיון...

מה הנמשל?

מים = לשפוך על השכל עוד שכל. ז"א להשתמש בשכל כמה שיותר. לשאול שאלות, לחפש את האמת, לחקור, לברר, להתבונן = שימוש בשכל עצמו וחיזוק שלו.

אש = לשרוף את הדעות המוקדמות והשגויות = לקחת את כל הנחות היסוד שעליהן האדם מבסס את חייו ולקרב אותן אל האש של האמת. האש של האמת תשרוף את השקר. ברמה המעשית: לשאול שאלות, לא לקבל שום הנחת יסוד בלי לאמת אותה = השקר נעלם מעצמו.

לצעוק = הצעקה הפנימית של האדם בחיפוש העצמי שלו = השתוקקות והגברת הרצון למצוא את האמת = כיסופים והשתוקקות גדולה = צעקה פנימית למצוא את האמת.

לנער מהרגליים = לנער את כל ההרגלים = להפסיק לעשות דברים מתוך הרגל ושלא מתוך הבנה ברורה מדוע הדברים נעשים = לא לעשות שום דבר מתוך הרגל, אלא להבין מהי התכלית שלשמה הפעולה מתבצעת = לחזק את צד המודעות האישית של האדם.

לנער מהרגליים = לנער את הבסיס של תפיסת החשיבה הקיימת...