הסיבה שאדם מחפש כבוד, היא משום שהכבוד גורם לאדם לתחושה טובה.

האדם אינו מחפש את הכבוד = המעטפת החיצונית של האירוע.

האדם כן מחפש את התחושה הטובה שהכבוד נותן לו = המהות של האירוע.

התחושה הטובה שהכבוד נותן לאדם, היא שהוא גורם לאדם להרגיש אהוב, רצוי, מקובל וכולי. הכבוד גורם לאדם להרגיש אחדות עם הסביבה שלו.

אדם אינו מכבד את מי שמתנגד לו. האדם מכבד את מי שהוא מעריך.

להעריך בן אדם = לראות באדם אותו מעריכים מודל לחיקוי בתחום כלשהו, שממנו נובעת ההערכה = רצון להדמות, להיות כמו האדם אותו מעריכים, לפחות בתחום הספציפי = רצון להתאחד עם האדם אותו מכבדים.

להתאחד עם מישהו = להיות אחד = אהבה.

כאשר בני אדם מכבדים מישהו, הם משדרים לו אהבה, הם משדרים לו תחושה של אחדות.

האדם רוצה את הכבוד, משום שבאמצעותו הוא מרגיש אהבה ואחדות עם האנשים שמכבדים אותו.

כל זה נכון כאשר האדם שמכבדים אותו, מעריך את אלו שמכבדים אותו.

אם זה שמכבדים אותו, אינו רואה ערך באלו שמכבדים אותו = הכבוד שלהם אינו משפיע עליו לכיוון חיובי או שלילי, משום שאינו חווה תחושה של התאחדות איתם.

אם האדם שמכבדים אותו מרגיש דחייה כלפי אלו שמכבדים אותו = הכבוד שלהם גורם לו להרגיש דחייה. האדם אינו רוצה אחדות איתם.

בכל מקרה, קבלת הכבוד יוצרת אצל האדם תחושה של קבלה עצמית, אהבה עצמית, אחדות עם הסביבה וכולי.

מסקנה: האדם מחפש / צריך כבוד, כדי לחוות תחושה של אחדות, אהבה עצמית וכולי.

ככל שהאדם אוהב יותר את עצמו, כך הוא צריך פחות כבוד.

ככל שהאדם מרגיש יותר תחושה של אחדות עם המציאות = אהבה כלפי המציאות, כך הוא פחות צריך שיאהבו אותו.

ככל שהאדם קרוב יותר אל האמת, כך הוא מרגיש יותר אחדות עם המציאות.

מנקודת המבט של המציאות, האדם אינו טוב יותר או פחות מאף אחד אחר. האדם אינו שונה מהותית משום דבר אחר שקיים במציאות.

מנקודת המבט של המציאות, אין הבדל בין הדברים השונים שבתוכה. מבחינת המציאות כל הדברים שבתוכה מהותם אחת = אחדות.

לקבל כבוד / בושה = האדם חושב שהוא טוב יותר או פחות ממישהו אחר = שקר = ריחוק מראיית התמונה המלאה של המציאות.

ככל שהאדם קרוב יותר אל האמת, כך הוא מסתכל תמיד על המהות של דברים = אחדות = אהבה של המציאות.

ככל שהאדם קרוב יותר אל האמת, כך הוא מבין את עצמו טוב יותר ואוהב את עצמו טוב יותר = אהבה עצמית.

כאשר האדם רחוק מהאמת = שקר, על ידי זה הוא אינו מבין את המציאות באמת = עצבות = חוסר אהבה = רצון בכבוד.

הרצון בכבוד הוא עונש.

הרצון בכבוד = האדם מוטרד ממה שחושבים עליו.

ככל שהאדם חפץ יותר בכבוד, כך הוא עלול להיפגע יותר בקלות.

כאשר הכבוד של האדם חשוב לו, הרי שאפשר לפגוע בכבודו.

כאשר האדם מקבל כבוד הוא עלול בטעות לחשוב כי הוא טוב יותר ממישהו אחר = נפרד ממישהו אחר מהותית = התרחקות מנקודת המבט של המציאות על האדם שמצידה כולם שווים = התרחקות מראיית התמונה המלאה = דמיון = סבל.

ברמה המעשית:

ככל שהאדם מחפש יותר את האמת, כך הוא רואה טוב יותר את התמונה המלאה, ומבין שביחס למציאות הוא עצמו כלום. ביחס למציאות האדם אינו טוב יותר או פחות מאף אחד אחר.

וממילא כאשר האדם רואה את הדברים בצורה הזאת, ממילא לא שייך אצלו לקבל כבוד / להיפגע.

בנוסף, כאשר האדם...