ובו יתבאר עניינה של עבודת האלילים. ולמה כל אחד עובד אלילים? ומי לא עובד אלילים?

ועבודת אלילים פירושה, שהאדם מאליל ומעריץ ישות, שלא ראוי להעריץ אותה. ועבודת אלילים פירושה, שהאדם עובד ומתאמץ עבור ישות כלשהי, שהוא מייחס לה כוחות מסוימים. והאדם עובד את הישות הזאת, מתוך מטרה שהישות הזאת תיטיב עימו. למרות שבאמת, לישות הזאת אין שום כוח כלל לעזור לאדם.

כי כאשר האדם עובד ישות כלשהי, יש רק אחת משתי אפשרויות. והאפשרות הראשונה היא, שהישות הזאת באמת יש לה את הכוח לעזור לאדם, והאפשרות השנייה היא, שהישות הזאת חסרת כל כוח אמיתי לעזור לאדם.

ומי שיתבונן יראה, כי כל בני האדם בעולם, הם עובדי אלילים. כי האדם מאליל והופך לאליל ישויות שונות. כגון לדוגמא, את הרצון העצמי שלו. והאדם עובד כל חייו כדי למלא את רצונו. והאדם מאמין באלילים, ומאמין שאם הוא יעבוד וירצה את רצונו העצמי, אז הוא יהיה מאושר. והאליל, שהוא הרצון העצמי, יביא לו את האושר.

וכמובן שזהו שקר גדול. כי הרצון לעולם לא מלא. שהוא לעולם לא מסופק במה שהאדם עושה עבורו. והאדם יכול להתאמץ כל חייו למלא את רצונו, אבל רצונו לא יתמלא לעולם. והרצון הזה, הוא מעביד את האדם כל ימי חייו ללא כל הפסקה ומנוחה, והוא מתעתע באדם ומכלה את כוחו של האדם לחינם.

כי האדם מכלה ומבזבז את כל חייו, ברדיפה אחרי מילוי רצונו העצמי. והאדם מטעה את עצמו, שמחר אחרי שהוא יעבוד את אלוהיו, אז אלוהיו ימלא את רצונו. וזה כמובן שקר כפי שניתן לראות בחוש.

וגם אלו שנדמה להם שהם עובדים את אלוהים שבשמים. שמלבד זה שהתפישה שלהם את אלוהים שגויה, כפי שכבר ביארתי במקומות אחרים, בנוסף, הם כולם עובדים רק את רצונם. כי האדם תמיד עובד, רק את עצמו. וכל מעשיו של האדם, הם רק כדי למלא את רצונו העצמי. והם משקרים את עצמם, שהם עובדים את אלוהיהם, ובאמת הם עובדים את רצונם, שצורתו היא, לעבוד את אלוהיהם.

והרצון העצמי, לעולם לא מלא בכל מקרה. כי כל זמן שהאדם קיים כישות נפרדת מהמציאות השלמה, הוא תמיד ירגיש חיסרון.

וגם אילו היה עובד האדם את אלוהים ולא את רצונו העצמי (מה שאינו אפשרי), הרי שגם זו הייתה עבודת אלילים. כי כל עבודת אלוהים, היא עבודת אלילים. משום שכל אלוהים הוא אליל. ולמה אליל? כי אם האדם עובד אלוהים כלשהו, הרי שזה אומר, שהאדם תופש את עצמו, כנפרד במשהו מאלוהיו. ואם האדם עובד ישות שהיא נפרדת ממנו, הרי שהיא אינה אלוהים אמיתי.

משום שאלוהים האמיתי, הוא אין סופי. כי אם הוא לא אין סופי, אז יש ישות גדולה ממנו. ואם הוא אין סופי בשלמות, אז הוא לא נפרד משום דבר, ולא שייך להגדיר אותו ולעבוד אותו. כי הגדרת האלוהים כישות נפרדת בצורה כלשהי מהאדם, היא עצמה עבודת אלילים של ממש. והיא כפירה באלוהים האמיתי, שהוא הכוח הגדול ביותר, האחדות של המציאות, ששום דבר לא נפרד ממנה.

ורק אלוהים, הוא לא עובד אלילים. כי אלוהים לא עובד אף אחד, מאחר שהוא עצמו אלוהים. ולכל היותר הוא עובד את עצמו, כאלוהים. אבל הוא לא עובד, עבור אף אחד אחר.

ויש בזה עוד עניין, והוא, כי כל זמן שנדמה לאדם שלבוש וצורה אחת של המציאות, טובה יותר מאשר צורה אחרת של המציאות, הרי שהאדם עובד אלילים, חסרי כל כוח. כי הכוח, הוא של המסובב הראשון, שהוא מהות ואחדות המציאות. ומי שחושב שישות מוגדרת וסופית כלשהי, יש לה כוח כלשהו, כגון שהאדם חושב שצורת מציאות כלשהי, יש לה כוח לעשות אותו למאושר, הרי שהוא טועה ועובד אלילים של ממש.

כי הכוח, הוא רק למסובב הראשון. שהוא, בשביל הבחירה של האדם (שזה הוא עצמו ממש), יוצר עבורו לבושים שונים. ועל האדם להיות חכם ללכת אחרי השורש, ולא אחרי הלבושים השונים. וכל הליכה אחרי הלבושים, היא עבודת אלילים. כי האדם נותן כוח כלשהו, למה שאין לו כוח...