ובו יתבאר כי אין מי שיבין את הספר הזה באמת, אלא מי שמבין את כל הספר כולו, ויכול להסביר את כל הספר כולו פנים ואחור, קדימה ואחורה, מההתחלה לסוף ומהסוף להתחלה, לחבר את כל הרעיונות לרעיון אחד.

והכוונה היא, כי הספר כולו הוא ביטויים שונים, של שכל אחד ויחיד ממש. ומי שלא מבין את השכל האחד, שכל הספר הזה הוא ביטויים שונים שלו, הוא לא באמת מבין את הספר הזה, אלא הוא יכול רק לנסות להבין, את השכל האחד שעומד מאחורי הספר הזה.

וכל זמן שיש אצל האדם אפילו שכל אחד שמופיע בספר הזה, שהוא לא ברור לאדם בשלמות שאין שלמות אחריה, וכל זמן שיש במציאות כולה, איזה שכל אחד, שהאדם לא מבין אותו בשלמות מוחלטת שאין שלמות אחריה אפילו כחוט השערה, הרי שהאדם עדיין לא באמת מבין את הספר הזה באמת.

ומי שמבין את הספר הזה, הוא יכול לומר את הספר הזה "פנים ואחור". והכוונה היא כי הוא יכול להוכיח באופן מוחלט, שכל דברי הספר הזה הם גם אמת וגם שקר. ואת הכל אפשר להוכיח באופן מוחלט ממש. כי מצד האחדות של המציאות, שהיא שורש השכל של הספר הזה, מנקודת המבט הזאת כל הספר הזה וכל הרעיונות שיש בעולם, הם אמת מוחלטת ממש וגם שקר מוחלט ממש בו זמנית.

וכמו כן, הספר הזה הוא כולו רעיונות שמבוססים על רעיונות אחרים ועל הקדמות אחרות. ומצד האמת, כל תוצאה וכל מסקנה שמבוססת על הקדמות אחרות, היא בעצם נמצאת גם לפני ההקדמות, שעליהן היא מבוססת. כי כל תוצאה, היא גם הסיבה של הכוח שמסובב אותה. ובפועל זה אומר, כי ניתן מכל הקדמה בספר, להגיע לכל שאר השכל שיש בספר, ולכל שאר השכל שיש בעולם...