מי שרוצה לעורר אצל עצמו את חווית האחדות של המציאות, שיצפה בסרטים מצוירים ובסרטי מדע בדיוני. כאשר הדגש הוא, על סרטים שבהם חווית המציאות שבסרט, שונה מהמציאות שלנו. כגון לדוגמא סרט מצויר, שבו האנשים והישויות הפועלות בו, נראות אחרת / מתנהגות אחרת, מאשר מה שקורה במציאות שלנו.

והכוונה היא לסרטים, שבהם הדמיון יוצא מהכוח אל הפועל, סרטים ותכנים, שבהם המציאות שלנו והחוקים שלה, משנים את הצורה שלהם. ועל ידי צפייה של האדם בתכנים כאלו, על ידי זה האדם מקבל שכל חדש, ומעורר אצל עצמו, את השכל של האחדות.

והעניין הוא, כי התודעה של האדם חיה בעולם של חוקים קשוחים מאוד, חוקים שלא משתנים לעולם, הלא הם חוקי הפיזיקה / חוקי הטבע וכיו"ב. ויש גם את חוקי הנפרדות הכלליים, שהם החוקים של הזמן והמקום, והחוק שאי אפשר לחבר שני הפכים במקום ובזמן אחד, שהחוקים האלו נשמרים, גם בתוך העולם הבדיוני והדמיוני. וזה משום, מגבלת התפישה של הצופה. שהתודעה עצמה לא יכולה לתפוש שינוי אמיתי, בתפישת המקום והזמן שלה.

ואעפ"כ באופן יחסי יש בסרטים המצוירים, הפרה בוטה של חוקי המציאות שלנו. כי המציאות עולה על כל דמיון. ובעולם הדמיוני של הסרטים, בו הדמיון בא לידי ביטוי, ובו חווה האדם את מה שנדמה לו כמחויב המציאות, כפי מה שהוא באמת, דהיינו, אפשרי המציאות.

והכוונה היא, כי בעיני האדם, המון דברים נראים כמחויבי המציאות, למרות שבאמת הם רק אפשרי המציאות. כי כל צורת החיים שלנו כאן בעולם הזה, וכל חוקי הפיזיקה וכל חוקי הטבע, נדמים לאדם כישויות שיש להן כוח בפני עצמן. למרות שבאמת אין להן שום כוח כלל, כי הכל מתהווה בכל רגע מחדש, על ידי המסובב הראשון ועל ידי ההוויה הפנימית ביותר, שנמצאת מחוץ להכל.

ולאדם נדמה, שהלבושים השונים של המציאות, הם דרך הטבע של העולם. וזה משום, שהלבושים האלו חוזרים על עצמם בתוך חווית הזמן של האדם. כי האדם רגיל לראות את העולם בצורה מסוימת. ולכן נדמה לו, כאילו באמת זוהי הצורה הטבעית של העולם. והאדם שוכח, שמצד האמת, לעולם אין שום צורה טבעית...