אחדות המציאות, סוד הצמצום יש מאין,
אחדות ההפכים, יש ואין
כאחד, מהות המציאות,
אחדות הניגודים, חלק 3 - פרומו הספר להיות אלוהים, פרק א' עמוד 66 ההיגיון הפשוט אומר שחייב שיהיה משהו שממנו מרכיבים את הכל. אז השאלה היא מה הם אותן משמעויות בסיסיות שמהם ... שהכלום הוא הדבר הבסיסי. האם יש משהו שתהיה מסוגל לחשוב עליו, ולהבין מהו, בלי שתצטרך לחשוב על עוד דברים. למשל אומרים לך שולחן אתה
חווה משהו, אומרים לך כיסא אתה
חווה משהו אחר, אבל מהו חומר הגלם של
החוויה, שגורמת שפעם
נחווה חוויה מסוימת ופעם
חוויה אחרת? אתה יכול להגיד
חווית הקיום, אבל
חווית הקיום אין לה משמעות כשלעצמה, צריכה גם להיות
חווית אין קיום. אז מהו הראשון? הוא לא מוגדר. אי אפשר להגדיר אותו, ולכן קוראים לו כלום. כול דבר שהאדם חושב עליו או רוצה אותו או
מרגיש אותו זה דבר מוגדר. המשמעות של הדבר נובעת מכך שהאדם יודע עוד דברים. כי אם לא היית יודע שום דבר מבלעדי הדבר, לא הייתה שום משמעות לדבר. כדי שתהיה משמעות למשהו צריך לדעת ... למשל מה אתה יודע על השולחן? שהוא לא כסא, אבל אתה לא יודע משהו על השולחן, מלבד המרכיבים שלו. בפועל האדם לא מתבונן בזה ולכן הוא לא
חווה את זה. כאשר אתה אומר שאתה רוצה לקנות שולחן, אתה לא חושב מה אתה בדיוק רוצה לקנות, אתה רואה את המרכיבים של השולחן, אבל לא ידוע לך מה הוא השולחן עצמו. אם היית מתבונן בזה ... השורש מחבר את המהות והצורה לדבר אחד, אין יותר מהות וצורה, לכאורה סיימנו. אבל גם זו הגדרה. להגיד על משהו שהוא החיבור של היש והאין
כאחד, זוהי גם הגדרה, כי הוא נפרד ממה שזה לא הוא. המהות של הכל תמיד שונה ממה שזה לא היא. ולכן בשורש יש עוד מקיף אחר,
שמאחד את כל ההגדרות עד אין סוף. וזו המשמעות של אלוהים שברא אלוהים אחר עד אין סוף ללא נקודת התחלה. אף על פי כן
הכל אחד, ומהות המקיפים היא אחת וגם נפרדת בו זמנית. ולכן אין הבדל בין היש ואין
כאחד, לבין מה שמרכיב אותו. אפשר להגיד שיש אין סוף מהויות, אבל אם הבנת שהמהות זה היש והאין
כאחד, אז כל המהויות זה אותו אחד. למעשה יש אין סוף אלוהים, אבל אין הבדל ביניהם. שאלה: למה? אליעד: מה זה אלוהים? אין הגדרה. אז אם כל האלוהים הם ללא הגדרה, אז אלוהים הוא אחד, ... מה שהשכל אומר זה טעות, אז גם כאן הגעת להבנה שאתה לא יודע שום דבר, ולכן הגעת לאותה מסקנה. אנחנו הראנו שהמהות של הכל זה היש והאין
כאחד. כשאת שואלת האם אני קיימת? התשובה היא שאין הבדל בין יש לאין. למעשה המהלך מוביל שתבין שאין הבדל בין המהות לצורה. למשל בעולם שלנו יש הבדל בין יש ספר לאין ספר, אבל במהות ... שני הבנות. האחת שבמהות אין הבדל בין יש לאין. אבל עדיין עשית הפרדה בין העולם החיצוני לבין המהות. אני רוצה שבסוף לא תבדילו בין
המהות האחת של הכל לבין כל הדברים. מה זאת אומרת? זה לא שתגיד שיש רק מהות וזה לא שתגיד שיש רק צורות, אלא שלא יהיה הבדל אצלך בין הצורות למהות. זאת אומרת שתבין מה היא המהות, ותבין ... יש לאין, אבל גם תבין שאין הבדל בין הצורות לבין המקום שאין בו הבדל בין יש לאין. אם הבנת את זה סיימת. בדרך כלל האנשים מפרידים בין
האחדות לנפרדות, ואני רוצה להביא את האדם להבנה שאין הבדל בין העולם שלנו, שיש בו הבדל בין יש לאין, לבין
האחדות שאין בה הבדל בין יש לאין. זוהי הבנה, שמביאה
לחוויה. אם היית מבינה במאה אחוז שאין הבדל בין
האחדות לנפרדות היית
חווה את זה. היית
חווה אחדות ונפרדות בו זמנית. היית
חווה הכל, רק שלא היית
חווה את זה כהפך שלו. למשל היית
חווה שחסר לך מיץ, אבל לא היית