שבת שלום רבינו
מצד אחד כאן בהרצאה מוסבר, או ליתר דיוק, מותנית ההתקדמות הלוגית בהגעה ל100% מאמץ / יגיעה.
מצד שני, במקום האחר מוסבר, שכדי להשיג את השכל שמעל השכל יש ליצור כלי קיבול באמצעות למידה וחקירה.
אם כל הזמן הכלי גדל אז כיצד יצוייר מצב של 100%?
הרי מצד האמת תמיד יש מחר, ומחר יש דברים שאפשר לעשות, ואנשים חכמים שאפשר לפגוש. וספרים והתבננויות וכו.
+ וגם החכם האמת, שהגיע לשלמות שאין מעליה שלמות גם הוא לא מפסיק להסתכל בשכל של הבריאה, שזה בעצם להמשיך ללמוד כל הזמן.
השאלה: איך בכלל אפשרי להגיע למוחלטות שהשקעתי 100%?