הפעם אני רוצה לדבר על מתן תורה. היה או לא היה, ויש כאלו שטוענים שהיה

אחרים טוענים שלא היה, יציאת מצרים וכו'.

האם הסיפורים היו, או לא היו, ובעצם מה שנעשה, נסביר.

אלו שאומרים שסיפורי מצרים לא היו, ומתן תורה לא היה, והם אומרים זאת כי אם היה כן מתן תורה, אז יש אלוהים ויש מצוות ואז כביכול מחויבים, ואם לא היה, אז לא מחויבים.

ואנחנו נראה שהוויכוח אם היה או לא היה הוא ויכוח סרק.

הדתיים מנסים להוכיח כל הזמן שיש אלוהים, ואחת ההוכחות שלהם זה על ידי הניסים.

כי אם לא יודעים להסביר את זה זה כנראה נס, ואם זה נס והם ל יודעים להסביר את זה אז כנראה שאלוהים עשה את זה.

כי מי יכול לעשות משהו שאי אפשר להסביר?

ומתן תורה, היו שם הרבה ניסים ונפלאות, ומשה אמר, אתם ראיתם שהיו הרבה אותות ומופתים, ולכן תאמינו.

וברמה הלוגית שום דבר לא הכרחי, אולי ההפך הוא הנכון, כי כאילו קורה נס, ולא חושבים שזה אולי קרה באופן אקראי, חושבים שזה נס.

אבל אם נחקור, ונניח שאלוהים רצה לעשות את זה, נשאל את הדתי למה אלוהים רצה לעשות את זה, וכל שאלה שנשאל למה אלוהים רצה, כל חקירה פנימה, זה בכלל אקראי בסוף.

גם אם נגיד שאלוהים רצה לעשות את זה, זה כוח אקראי.

כי הכוח של אלוהים הוא אקראי, ואלוהים הוא אחד.

והדתיים שהם כופרים באלוהים שהוא כל יכול, והם אומרים שאלוהים, למה עשה ניסים?

כי הוא רוצה שתכיר אותו, שתדע שהוא קיים!

אבל אם הוא היה רוצה שאדע שהוא קיים, הוא לא צריך לעשות ניסים וניסיונות, הוא הרי כל יכול.

בכל מקרה, אלוהים לא עושה אף פעם משהו בשביל משהו אחר, כל מה שהוא עושה, זה בשביל הדבר עצמו, ולכן מה שאני טוען, שהרצון של אלוהים, נראה בסוף שיש פה תהליך אקראי.

מצד האמת זה באמת ככה. ונניח שהוא רצה לעשות את זה, איך נוצר בכלל הרצון של אלוהים, מה יצר את הרצון שלו?

כי אלוהים מצד טבעו אין לו רצון. למה אין? כי הוא ורצונו זה בכלל אחד, אין אצלו מחשבה, לא שייך להגיד שהוא עושה בכלל משהו.

ומי גרם את השינוי הראשון? מי גרם לאלוהים לרצות בכלל משהו.

ויש שאומרים, כן.. אלוהים יצר את הרצון שלו עצמו לרצות.

ולמה הוא גרם לזה? הוא רצה לרצות, או שהוא לא רצה לרצות? כי אם הוא לא רצה, זה אומר שהוא לא בחר, ואי אפשר לאמר שהוא רצה לרצות את הרצון שלו, כי עוד לא היה לו רצון.

ז"א שבכל מקרה בסופו של תהליך מגיעים לתוצאה של אקראיות.

ואותו דתי חכמולוג שיגיד לך זה לא אקראי, זה אלוהים עשה את זה, נכון!

אבל אלוהים עשה את זה עדיין נשאר אקראי, לכן אין משמעות מי עשה את זה אם זה נשאר אקראי.

ועכשיו ניתן נקודת מבט נוספת, על מתן תורה, האם התרחש, האם הניסים קרו או לא.

והאנשים שנותנים לזה משמעות, זה בגלל תפישה מעוותת את מה זה אלוהים.

ובגלל התפישה המעוותת הם צריכים להוכיח כל הזמן שאלוהים קיים! הם אומרים, הנה אתה רואה, קרה איזה נס, אז זה אומר שאלוהים קיים. כי הם לא מבינים מה זה אלוהים בכלל.

אלוהים זו הישות שלא יכולה שלא להיות תמיד קיימת.

אפשר להגיד על הכל שהיה קיים או לא היה קיים, אבל על המציאות, אין אפשרות לחשוב שלא היתה מציאות, אולי לפני המפץ הגדול, היתה מציאות אחרת, אבל עדיין היה משהו שנמצא.

המציאות היא תמיד קיימת, עם זמן בלי זמן, עם חוקי פיסיקה או בלי חוקים.

זה אומר שאלוהים תמיד קיים, אלוהים הוא ההוויה של המציאות, הדבר שאינו יכול שלא להיות קיים.

עכשיו, כאשר האדם חושב שאלוהים הוא ישות כלשהי, שהיא לא המציאות, שהיא רק חלק מהמציאות.

כי הדתיים הכופרים, אומרים יש אלוהים ויש עולם, יש לפעמים התערבות ולפעמים אין, ולכן הכל מידי שמים חוץ מיראת שמים.

אבל מי שמבין, ומי שתופש את המציאות בצורה נכונה, כל מה שנמצא, גם אם תעלים את הכל עדיין משהו ישנו, גם אם אתה לא מבין את זה. וממילא אז, כל המשמעות של הניסים מתבטלת לגמרי.

ואז זה נס שיש לי 5 אצבעות, כמו כל דבר אחר שמתהווה מאותו כח.

היתה יציאת מצרים או לא וכו', מה זה משנה, מי שמבין, זה לא משנה אם היה או לא היה

מה זה שונה מתן תורה מזה שאני מדבר עכשיו?

הנס הכי גדול שהיה זה בריאת העולם.

האירוע המשמעותי ביותר שהיה אי פעם, זה המפץ הגדול. ומה שייך אז, מה המשמעות, אם היה מתן תורה או לא.

וגם אם אלוהים ידבר...