הפעם אני רוצה לבאר את הסיפור, ארבעה נכנסו לפרדס. ישנו סיפור על ארבעה שנכנסו לפרדס

תכף נסביר מה זה אומר:

אחד נכנס בשלום, השני נכנס וקיצץ בנטיעות, השלישי השתגע, והרביעי מת.

וזה משל ונמשל, ומה המהות?

מה זה נקרא פרדס, מה זה מעשה מרכבה? הם ניסו להבין בעצם את רכיבת העליונים על התחתונים, מעשה מרכבה, זה בעצם להבין איך הבורא מחובר לבריאה

הבורא רוכב על הבריאה, מה שנקרא "סולו לרוכב בערבות", כלומר, רוכב על השכינה שהיא נקראת ערבות, הבורא רוכב עליה מחובר אליה, מחיה אותה מהווה אותה.

ולהבין את זה, זו האינטראקציה בין הבורא לבריאה, להבין איך נוצר המסובב הראשון.

כי אפשר להגיד שבורא בלי רצון זה עליון, ובורא עם רצון, זה החלק התחתון, איך האין

רוכב על היש? זה נקרא מעשה מרכבה.

והעניין הוא, שיש כמה בחינות בדבר הזה, מצד האמת האמיתית גם רבי עקיבא לא נכנס בשלום ולא יצא בשלום, וגם כל שאר החברים.

נכון שהטיפשים החליטו שרבי עקיבא יצא בשלום, אבל מצד האמת, גם משה נכנס בשלום, ולא יצא בשלום.

ואני אסביר את העניין, והעניין הוא, די פשוט, כל אחד ואחד שקיים בעולם יש לו את 4 בחינות האלו, להבין מעשה מרכבה זה אומר להבין את מהות הבורא, כי אחרת איך תבין מעשה מרכבה.

מצד אחד, אילו הייתיו ראיתיו, וגם משה אמר, "הראיני נא את כבודך", ולא הצליח לראותו

מה לעשות, לא הצליח, גם משה!

מצד אחד כל אחד ואחד בפנימיות שלו מבין את מעשה מרכבה, בנקודה כלשהי האדם יודע כבר את הכל, ולכן הוא גם סובל, כי הנקודה הזו של נכנס בשלום ויוצא בשלום, היא זו שמציקה לאדם

ואומרת לו, למה אתה לא נכנס בשלום ויוצא בשלום? למה אתה לא מבין שהכל אחד?

ויש את שאר ה 3 בחינות שהן בעצם אותה הבחינה, כי לרשעים בחייהם קוראים מתים

והאפיקורוס ההוא שקיצץ בנטיעות, ולמה כך? כי הוא ראה את המטטרון יושב

ואז הוא ערבב אותו לאלוהים, מה זה אומר? כי אלוהים כביכול, הוא השכל שמעל השכל

אבל אלוהים ברא את מטטרון שינהל את העולם, הוא בעצם מטה האלוהים, הוא בעצם הטבע

הוא בעצם השכל האנושי, ואלישע בן אבויה לצורך העניין, ניסה להבין, אבל שוב, זה רק לצורך האנלוגיה, כי מצד האמת אף אחד מהם לא מצא את התשובה, ז"א לא ניתן את הקרדיט לרבי עקיבא כי הוא לא מצא את התשובה, ולא ניקח את הקרדיט לאף אחד אחר כי כולם כבר יודעים את התשובה.

והעניין הוא, שמה מרמזות הבחינות האלו, כי להבין מעשה מרכבה זה להבין את השכל שמעל השכל

וברגע שאדם מנסה להבין, והוא רואה מטטרון מולו, הוא רואה את השכל שדרכו מתנהל העולם

כי מטטרון הוא השכל שדרכו מתנהל העולם, וברגע שהאדם מגיע לשכל האנושי, והוא נאחז בשכל האנושי, אז הוא עושה החלפת רשויות, הוא לא קולט שמעל השכל האנושי יש עוד משהו.

ולכן הוא נקרא מקצץ בנטיעות, למה זה? כי מי שחושב שהשכל הוא תכלית הכל, הוא בעצם כופר בעיקר.

כי מעל השכל יש עוד שכל, שכל האלוהים, השכל האמיתי, וברגע שהאדם לא מתחבר לשכל הגדול, שנקרא השכל הנקנה, השכל הנצחי, השכל האלוהי האמיתי, אז יש לו 3 בחינות

קודם כל הוא נקרא רשע, כי הוא כופר בשכל האמיתי, מקצץ בנטיעות, מפריד בין הבורא לבריאה

הוא גם מת כי רשעים בחייהם קרואים מתים, והוא גם משוגע כי הוא משוגע, כי מצד האמת כל מי שלא מבין שהשכל שלנו מחובר לשכל שמעל השכל, הוא משוגע.

ולכן כל ה4 בחינות האלו יש אותם בתוך כל אחד ואחד, אלא מה?

שמי שזוכה להכנס בשלום ולצאת בשלום, ואיך הוא יכול?

ע"י שמשתמש בשכל שלו יותר ויותר ויותר.

כי מה שקרא שם לאלישע, הוא ראה את מטטרון, וחזר על עקבותיו, וכפר ואמר יש שתי רשויות

וקיצץ.

ומה אלישע בן אבויה היה צריך לעשות כדי לצאת בשלום? היה אמור לשאול מי ברא את מטטרון?

ואז היה יוצא בשלום, מאחר שהפריד את הבריאה מהבורא, וזה באנלוגיה אלינו:

אם אדם היה שואל מי ברא את הרצון שלי? והיה מבין שאין לו בחירה

הוא לא היה מקצץ בנטיעות ואומר יש אלוהים ויש לי בחירה, זה נקרא לקצץ בנטיעות

אתה מפריד את הבריאה מהבורא, כי למה האדם חושב שיש לו בחירה?

תשובה: כי הוא לא שואל:

מי ברא את הבחירה? מי ברא את הרצון? מי עכשיו בורא את הרצון? וזה עמקויות.

ומי שלא חוקר מה הסיבה, מי הבורא, ומי ברא את הרצון של אלוהים, כי אם לא תדע את אלוהים לא תבין לעולם איך העולם הזה עובד, איך תבין את המציאות אם אתה לא מבין את המהות?

ואז זה הופך אותו את האדם להיות משוגע שהוא לא מבין.

וכולם חוטאים בזה.

ובדת זה איסור מוחלט לשאול מי ברא את אלוהים וכו'.

ומי שלא יחקור לא יבין לעולם, כי אם לא תבין מי זה אלוהים איך תבין את המהות של העולם.

וגם משה, שביקש הראיני נא את כבודך, מה היתה הטעות שלו, הוא אפילו לא ראה את אלוהים, וגם אם ראה היה אמור לשאול ומי ברא את אלוהים? ומי ברא את זה שברא? ולשאול עד הסוף עד שתקבל תשובה, לא לוותר, עד שתגיע למשהו מאד מעניין, עד שהשאלה בעצמה תהפוך להיות התשובה, והאדם סובל, למה הוא סובל, כי כל אחד בתוכו מחובר לאושר האינסופי

ולחית בעולם הזה צריך שיהיה לך את כל ה 4 בחינות, אתה לא יכול להיות רק ב"נכנס בשלום ויצא בשלום", אתה צריך שיהי לך גם אפיקורסות, אתה צריך לקצץ בנטיעות, אתה צריך להיות משוגע ולהיות מת.

כדי לבחור בחירה, אני לדוגמא עכשיו משוגע, למה אני משוגע? כי אני עכשיו מסביר משהו

ולמה אני מסביר אותו, כי אני חושב שאח"כ יהיה יותר טוב, כי רק משוגע חושב שיש יותר טוב ופחות טוב, אבל בזכות השיגעון אני בכלל מדבר.

ולמה אני כופר באלוהים?

כי אם אני מסביר משהו כדי שיהיה טוב, והאלוהים עושה רק טוב, ז"א שכבר טוב!

לכן צריך את כל הבחינות, אלא מה? אם בן אדם יבין איך הדברים האלה עובדים

אז ה 3 בחינות של מת, משוגע וכופר, מיתמתקות אצלו, וזה שנאמר:

זכה, נעשה לו סם חיים.

וזה מה שנקרא שקליפת נוגה מתקנת ביום שבת, אבל אם לא זכה, אז נעשה לו סם המוות

בשורה תחתונה, רבי נחמן מספר בסיפורי מעשיות על בן מלך שנתחלף, שהיה גן שכל מי שנכנס לשם מרביצים לו, ואף אחד לא הצליח להיכנס לגן הזה, והיה שם ברדק מאד רציני בגן הזה

והבן מלך שחשב בטעות שהוא בן שפחה, נכנס לגן ופתאום קיבל שכל והבין, שכל פעם שהוא נכנס לגן, הוא צריך לעמוד ליד התמונה של אותו מלך, שבימיו היה שלום.

מי שמכיר את הסיפור, מכיר, והמשל שמי שרוצה להכנס לגן עדן, זה חיבור השכל שלך לשכל של אלוהים, וזה לא אותו גן העדן שהדתיים מדברים עליו.

להתחבר לשכל של אלוהים, דהיינו, לחוות את הנפרדות דרך האחדות כמו שאלוהים חווה אותה

זה נקרא להכנס לגן עדן, לגן החכמה.

וכאשר האדם רוצה להכנס לגן עדן, אז מרביצים לו, ומי מרביץ לו, השיגעונות שלו

השכל שלו מרביץ לו ומתעלל בו, ואז על האדם לרוץ לשכל של אלוהים

למלך שהיה בימיו שלום, כלומר, השכל של לפני הבריאה

היינו להבין שהכל אחד, כי לפני הבריאה הכל היה בשלום, הכל היה אחד.

וכאשר האדם מתעמק בנושאים האלו והוא לא מצליח להבין את הפרדוקסים של איך אלוהים צימצם את עצמו, וכל השאלות האלו, הדרך מילוט מן השאלות האלה זה לברוח למלך שאצלו היה...