הפעם אני רוצה לדבר על אנשים טובים ומסכנים באמצע הדרך, ומה זאת אומרת?

זה אנשים טובים שעוזרים לזולת, מאד אכפתיים, ומדוע אנשים אלו אומללים

אבל כולם אומללים, אבל הם יותר, כי יש מושג שמי שעושה טוב לאחרים כנראה שטוב לו

ומי שעושה רע כנראה שרע לו

ואני אנפץ את המיתוס הזה, כי מי שטוב לו דווקא יכול לעשות רע, ומי שרע לו יעשה טוב

ואנשים אומרים עשיתי טוב, ואני מאושר, וזזה ממלא אותי, והוא מדוכדך כל כך שהוא עוזר לאחרים וזה עושה לו להרגיש טוב

ויש תפישה של הגורואים, תעשה ככה וככה, תגיע להארה, ויש שאלה, מה אעשה אחרי שאגיע לשלמות, ואומרים לו לאדם אחרי שתגיע לשלמות תוכל לעזור לאחרים, שיהיה לך טוב מוחלט, תוכל לעשות עכשיו גם טוב לאחרים

ולמה זה שגוי? כי מצד האמת, המציאות טובה כפי שהיא כרגע

והטיפשים שסובלים ואינם מבינים את המציאות וחושבים שצריך לשנות אותה

רואים לדוגמא אדם מדוכדך, צולים מישהו על המנגל, סובל, וכל עוד אתה חושב שזה רע

לא הבנת את האחדות, את השלמות שהכל טוב, וצריך להתבונן בדברים

שהאדם אומר זה טוב וזה רע, אז רע לו, ואם יש רע, האדם נאחז במטרה לעזור לאחרים

והוא שמח לעזור לאחרים, והוא אומלל כל כך גדול, שהוא שמח שאחרים סובלים

ורץ לעזור להם, ומי שכואב לו שהאחר סובל, הוא סובל בעצמו, והוא אדם רע בכלל

כי ההצלה האמיתית, אמורה להסביר לאדם כי הרע ביותר הוא הטוב ביותר

וזה כשהבנת שהכל משחק, אז תוכל להגיד שזה טוב וזה רע, ובתוך המשחק אם אתה רואה מישהו סובל, אז תלמד אותו שהכל טוב, ואתה גורם למי שאתה חושה לעזור לו כי הוא מסכן

זה בגלל שאתה בבעיה ונחשב אומלל ומסכן, ורק מי שיש לו טוב מוחלט, אז הוא יכול לעשות רע לעצמו ולאחרים, ומה זה אומר? מי שרוצה משהו, עצם הרצון לאכול, עצם הרצון בכלל הוא עונש, ומי שרוצה לחיות, למות, רוצה כסף, הוא עושה רע, לדוגמא הורים המחנכים את ילדיהם, מי הם שיחנכו שהם בעצמם לא יודעים מה טוב ומה רע, ואתה מאמלל את הילד שלך שאתה אומר לו תעשה ככה, ולא ככה, למה אתה מאמלל אותו ומלמד אותו שזה טוב וזה רע, ומי כן יכול לחנך?

מי שיודע שהכל טוב, רק מי שטוב לו יכול ליצור רע, יכול לרצות, ורק מי שנמצא בפרספקטיבה שאין טוב ורע, רק הוא יכול לשחק את הטוב ואת הרע.

ועצם הנפרדות, עצם הצמצום, בעצם זה שנוצרה ישות עצמית, זה רע

ורק אם אתה באחדות שאין אצלך הבדל בין יש ואין, בין טוב ורע אין לך הבדל

רק שאתה בטוב המוחלט אתה יכול לעשות רע, יכול לרצות, ולהוביל את האחרים להבין שהכל באמת טוב.

ואם אדם רגיל רואה עני, סובל, ומישהו אחר, מרחם עליו, ורוצה לתת לו צדקה

ההוא שמרחמים עליו בכלל יכול להיות יותר טוב לו מזה שמרחם, כי אתה לא מסוגל להכיל את הרע של השני, וההוא בכלל לא אכפת לו למות.

וזה שאין לו לא סובל, ומי שמרחם על זה שאין לו, הוא סובל בעצמו...