עכשיו אני רוצה לספר בדיחה, והיא הולכת ככה: יש אותה בשיר:

"מי שמאמין לא מפחד, את האמונה לאבד"

כלומר, מי שמאמין לא מפחד משום דבר, לא מפחד לאבד כלום

וזו הבדיחה הטובה שנוצרה אי פעם, כי מי שמאמין, כן מפחד את האמונה לאבד.

וכל דבר הוא מפחד לאבד

מפחד לאבד את האמונה שלא יקרה לו שום דבר רע, זאת אומרת שכל האושר של האדם תלוי באמונה שלו

אמונה שהכל לטובה, אמונה שמישהו שומר עליו, נכון שהוא לא מפחד שיקרה לו דבר רע או שלא יקרה לו דבר כזה או אחר, אבל הוא מפחד לאבד את האמונה.

ואם אדם יתבונן כל הפחדים שבעולם שורשם באמונה, ל האמונה נובעים מהאמונה

ואם אדם ידע משהו בוודאות מוחלטת, הוא לא יפחד לעולם, אם אדם יודע משהו באופן מושלם

גם אם זה קשה, הוא לא יפחד.

ברגע שאדם מאמין שיהיה טוב, הוא יפחד מההפך, כל עוד הוא מאמין בדבר מסוים יהיה לו פחד

וזו טיפשות גדולה להאמין במשהו, כי כל האושר שלו תלוי באמונה שלו, וכל האושר שלו בעצם זו אחיזה בפחד שהאמונה תאבד.

ומי שיודע, לא יפחד.

וגם מי שאומר אני ראלי, אני לא מאמין בשום דבר, הם כן מאמינים, הם מאמינים בשכל שלהם

ואין שום אפשרות לאדם להיות בטוח באמצעות השכל שלו, זה דמיוני כמו כל אמונה אחרת.

ובן אדם שיודע שהוא קיים, חווה שהוא קיים, חושב משמע אני קיים, לכאורה משפט לוגי

אבל זה משפט שמבוסס על אמונה, כי כל דבר שהוא לוגי הוא אמונה, כי הוא חושב שכל דבר שהוא לא מבין זו אמונה.

הכח שקיים זה מכך שאני קיים, זה נובע מההבנה שאני קיים, זו ידיעה שנובעת מדבר אחר.

וברמה האחרת, יכול להיות שאתה חושב, אבל אתה לא קיים. זה לא מחויב המציאות שאהיה קיים, זה רק אפשרי.

אני קיים תלוי באני חושב, וזה תהליך לוגי.

עצם זה שאתה אומר שדבר אחד שמוכרח מדבר אחר זה אומר שהכח של הדבר נובע ממקור אחר

ואם אתה לא יכול להוכיח שאתה קיים, איך תוכיח שאתה חושב.

ונשקר והטעות שכולם נופלים, כל החכמים, כולם עובדי אלילים, כי אנשים בטוחים שאם השכל לא יכול להבין דבר והיפוכו אז הוא לא קיים, וכולם בעולם מאמינים בשכל.

והכי מפחיד את האדם המאמין זה לאבד את האמונה.

ושכל אחד ייקח אמונה אחת שבגללה הוא מרגיש טוב, וישאל את עצמו אם הוא לא מפחד שיקרה אחרת, אבל האם אתה יכול להתחייב שתמשיך להאמין, אולי תשתגע ותאבד את השפיות ואת האמונה.

ולמה אין פחד כביכול למי שמאמין, כי הוא מאמין שיקרה מה שהא מאמין בו

אבל אי אפשר להתחייב על כך.

ויש שני סוגי בני אדם, אחד מאמין שהכל אחד והכל טוב, ואם אתה מאמין שהכל אחד

אתה לא מפחד כי גם אם תאבד את השפיות הכל טוב הכל אחד.

אבל השני שמאמין שהכל לטובה, או מאמין בדבר טוב שעוזר לו להתמודד עם הדבר הרע

אז מי שמאמין מפחד... את האמונה לאבד..

וגם מי שיגיד שהוא לא מאמין, בשכל שלו הוא מאמין.

ובסופו של דבר אדם כן צריך אמונה, ובשביל מה. בשביל לשקר, ואני אסביר

כי אדם שישתמש במאה ואחד אחוז בשכל שלו, יגיע למצב שהוא לא יכול יתר לחיות בעולם

כי מבחינתו הוא יגיע למקום מושלם של הבנה שהכל אחד, וכל המציאות כולה היא אחת.

ואם יש לך רק שכל, והכל אחד, אין משמעות לכלום, אין רצון, אין משמעות ללוגיקה אין כלום

וכאן צריך את האמונה תפקידה לאפשר לאדם לשקר. כי לדעת את האמת צריך לבדוק עד הסוף

מי שיקדיש את כל המשאבים השכליים והרגשיים, יבין את האמת, לא צריך כאן אמונה.

ואמונה צריך כדי לשקר, כי חכם אמיתי ישקר שהוא קיים, שהוא רוצה, אמונה שזה טוב וזה רע, למרות שאתה יודע שזה שקר...