הפעם אני רוצה לדבר על המצב של הרעבים באפריקה, ואני רוצה לאמר שמצד האמת

תמיד יהיו אנשים רעבים באפריקה, ואני אסביר, יש מגמה בעולם, לעזור ולעזור ולעזור

ובעיית הרעב זו אנלוגיה לבעיות הבריאות בעולם.

והיה ויצליחו לפתור את בעיית הרעב, ונלך על התסריט הטוב ביותר, ימציאו גלולה שמוציאה את האדם מהרעב, וגם עוזרת לו בבת אחת להיות בריאים ושבעים, ובעצום זה נפתרת בעיית האנשים הרעבים באפריקה.

אבל מי שיתבונן, עכשיו שזה נפתר, תהיה בעיה אחרת, למשל תהיה בעיית אנשים מתים, האנושות תרצה לפתור את בעיית המתים, את בעיות העולם.

וגם אם ימציאו גלולה לפתרון בעיית המתים, ממילא היו מתחילים להמציא רעבים אחרים

כמו לדוגמא, מגבלה של אדם אחד שלא יודע לנגן לעומת אלו שיודעים

ואז ירצו לפתור את בעיית המוסיקה, שאלו שלא יודעים לנגן ידעו, ואז ימצאו עוד בעיות.

ואפשר להגיד, למה אתה האומר שבעיית המוסיקה היא באותה עוצמה של בעיית הרעבים

אלו הרי מסכנים, רעבים, וזה לא בעיה עם אלו שלא יודעים לנגן.

אבל זו כן בעיה שבאותה העוצמה, כי בסופו של דבר זה באפריקה ימות, וזה שלא יודע לנגן.

אבל אדם אומר אני רוצה להגדיל את היכולת שלו לשרוד. כי למות הוא ימות בכל מקרה

ואתה אומר שבמקום שימות בגיל 20 שימות בגיל 80, וזה שלא יודע לנגן לא ימות מיזה

וחוסר יכולת, נכנס בכל מובן לכל נושא בעולם, וכמו שזה מוגבל שאין לו מזון

מוגבל גם זה שלא יודע לנגן.

וגם אם יפתרו את בעיית המוות, אז ירצו לפתור את כך שאדם לא יודע לעוף לדוגמא

יתחילו לרחם עליו שהוא לא עף כמו ציפור.

וגם אם תהיה גלולה שתתן לאדם את כל מה שהוא רוצה, עדיין הוא ירגיש רע.

כי הקיום שלו מפריד אותו מהשאר, ואין שום גלולה שיכולה להעלים את התודעה של האדם.

יש כן גלולת אמת, שאדם יעלים את הרצון של עצמו, להבין שהכל אחד והכל טוב.

אחר כך הוא יוכל לחזור לכאן ולשחק את הנפרד.

וכל דבר שיפתרו, לא יפתרו את בעיית הרצון, ובעיית הרצון, זה בעיית הרעב באפריקה

ואין הבדל בין אדם באפריקה שרוצה לחיות, לאדם שעוזר להם, כי יש רעב אנושי של הרצון שהוא העונש.

יש רעבים ללחם, ויש רעבים להצלחה, ויש רעבים לדמיון כזה או אחר, בסופו של דבר כולם רעבים באופן זה או אחר.

ואתן נקודת מבט נוספת, ולא צריך לפתור את בעיית הרעב באפריקה

כי אם צריך לפתור את בעיית הרעב...