ערב טוב אליעד (-:
ערב טוב כולם (-:
אני רוצה לכתוב משהו שמצד אחד נראה כלא שייך לפורום הזה, אבל במבט נוסף, ניתן לראות שכן.
"השנה החדשה".
מדוע בכלל חוגגים (מי שחוגג), את בוא השנה החדשה?
הרי כאן, לפי כל הסימנים, נוצרת הפרדה מלאכותית נוספת.
הפרדה בין חגיגה, לחוסר חגיגה.
האם למציאות משנה אם "חולף לו עוד יום" או "חולפת לה עוד שנה"?
לדעתי האישית, כל הדגשה של "חגיגת תאריך כלשהו", זה מיותר ורק משקיע אנשים לתוך פיזיות מדומה.
ניקח לדוגמא, יום הולדת.
נולד תינוק. זו סיבה לשמחה, בדרך כלל, לא? חיים חדשים שנוספו למשפחה.
אבל מה הקטע הזה של לחגוג לו כל שנה יום הולדת? הרי הוא נולד פעם אחת, אז מה זאת ההתקעות הזאת בעבר, מהיום שבו הוא נולד?
ישנה שאלה מתחכמת שבדרך נשאלת בסיגנון: "כמה ימי הולדת יש לאדם בממוצע במהלך החיים".
התשובה פשוטה: יום הולדת אחת בלבד.
אותה הוא חוגג כל שנה.
לפעמים אדם מרגיש "חרא", אבל עדיין, מגיע יום ההולדת ופתאום, לאותו ערב הוא "מאושר". אושר מזוייף, כמובן, כי למחרת שוב יום רגיל.
כנ"ל חגיגות ה"סילבסטר".
סך הכול תאריך משתנה. שום דבר אחר.
מחרתיים יקומו כול מי שחגג ויאמר: "וואי, איך חגגתי בסילבסטר" וכולי וכולי.
למה לא לקחת את החיים כחגיגה אחת שלמה וכל יום להרגיש כאילו הוא חג מתחדש?
זו הפרדה מלאכותית, שברוב המקרים, גורמת לאדם להרגיש רע.
למה?
כי אם שמים לב, כשנגמרים "החגים של היהודים", כולם נהפכים להיות כפופים תחת משא ה "זהו, עכשיו הרבה זמן לא יהיו חגים".
אליעד צודק.
בכל רגע נתון, אדם צריך להרגיש טוב.
אם לא, לבדוק למה הוא לא.
לא לחפש סיבות מלאכותיות כמו סילבסטר, על מנת להרגיש טוב.
אז "עברה" עוד שנה.
אז מה? מה כל כך מיוחד בזה?
המציאות קיימת, מתקיימת, ותתקיים, גם בלי זה.
אני לא שולל חגיגות. להיפך.
אני אומר, צריך להרגיש כל יום, חגיגה חדשה, בלי שום קשר לתאריכים.
שיהיה ערב טוב לכולם (-: