זה לא משנה כיש או אין פתרון, מהות העניין שמשנה לו משהו. ממה הוא בחרדה? הוא חווה חוסר וודאות, למצוא בחיים דבר אחד של חוסר וודאות, שלא מצליחים להכיל אותו רגשית ואם אדם מכיל את כל חוסר הוודאות שבעולם, ומצליח להכיל זאת, הוא יכול לתת את אותו שכל לאחר שיכיל את חוסר הוודאות שלו. מישהו שבא עם חרדה לנסות להבין ממה אתה חרד. למה אתה חרד מזה?

מה יכול להיות הכי גרוע, איפה החרדה עכשיו? אז מה החרדה? יש לך כך וכך. החרדה היא מהספק אם הוא היה בטוח שזה יקרה הוא לא היה חושש ממנו. לאדם יש מיליארד דולר והוא בבורסה היא בזיגזג מה אתה בחרדה? גם 500 מיליון דולר אפשר לחיות טוב. אם היו אומרים לו בטוח שתאבד / לא תאבד הוא נרגע.

אם היה בטוח שהוא יאבד את הכסף / לא יאבד הוא היה רגוע. איבד חצי ממשיך הלאה את החיים. הרי 2 אפשרויות אלו טובות עבורו. אם הוא היה יודע בוודאות משהו היה נרגע. אם הוא היה יודע בוודאות שאין מה לעשות הוא היה רגוע.

סבל זה שזה משנה את הסובל. איך חווים שזה לא משנה? יש אדם שהוא חולה, ואם נניח שיש מחלה שיש תרופה אז נניח שנמצא את התרופה. הוא סובל כי הוא טיפש.

*

הוא סובל כי הוא טיפש. החרדה הזו נכונה לגבי כולם. זה החיים, וזהו. אם אני לא יודע אז אני לא יודע. גם אנחנו פה יכול להיות שיש תרופה שתאריך את חיינו ואנחנו לא יודעים על קיומה. איך מתמודדים עם זה? כרגע אתה לא יודע אז אתה לא יודע. זהו.

אם הולכים עם הלא משנה עד הסוף, תהיה בעיה כי הלא משנה הוא לא מספיק טוב והוא לא נפרד מהלא משנה. צריך לחוות את הלא משנה בתוך המשנה. אני מאוד רוצה שזה יקרה ובתוכי אני לא חווה את זה כנפרד מהלא משנה.

שניהם גרועים, צריך לשלב את שניהם. בשניהם זה לא בשלמות שהם רק זה או רק זה. צריך להיכנס בהבנה האחדות לא נפרדות מהנפרדות והנפרדות לא נפרדת מהאחדות. שאני שאני חווה את זה ככה, יש 2 דברים שקורים בו זמנית. אם הייתי חווה שזה לא משנה לא הייתי עושה פעולה, אבל בגלל שאני חווה שזה לא משנה אני עושה פעולה. זה לא משנה אם אני עושה או לא עושה.

לא משנה בלבד זה גם מגביל את האדם. למה הולכים לראות דרמה? כדי להינות מהדרמה.

אני אמור זה דרגה נמוכה, דרגה אני רוצה יותר גבוהה, ויש מעל זה אני לא חווה שום דבר הכל אחדות. היה לאדם רע, הרע הזה גרם להגיע לתחושה של הלא משנה הרבה יותר מכיפית מלהשיג את מה שאתה רוצה. האם זה משנה? אם שואלים מספיק פעמים מגיעים למסקנה שזה לא משנה.

*

מצד האמת, אם אומרים לאדם משהו שלילי הוא היה נרגע ואם לחילופין משהו חיובי הוא היה נרגע. האושר של אותו אדם תלוי בלא משנה. בעיקרון עדיין בכן משנה. אנשים מביאים ילדים ויודעים שגם הם וגם ילדיהם ימותו ובסוף הם ייפגשו.

בשום מקום נמצא השכל האין סופי באין מקום. איה מקום כבודו - בכל מקום שאשים את האצבע. שאתה שם אתה לא יודע שאתה שם, שאדם חווה מקום הוא עדיין בנפרדות. האחדות זה דבר בלתי מוגדר. השאלה, מה אתה יודע? הידיעה הזאת כל כך גדולה שאם אתה יודע אתה לא יודע אותה. אם הגדרת משהו הגבלת אותו, והוא לא אמיתי.

זה יותר פשוט ממה שנדמה, מצד האמת כל הדברים הנפרדים בעולם מחוברים. אחרי הרבה חצץ וכו' אתה מבין שזה מאוד פשוט. קודם כל תבין שלא משנה מה חושבים עליך, ובסוף שתבין שזה לא משנה שום דבר, ושאין שניים. אם אומרים את המשפטים זה לא יעבוד, אתה לא שם. אתה מאושר מרגע שלא תבין את המילה אושר. כל דבר שיש משמעות עבורך עבור אחדות זה עדיין לא זה. כי אין הבדל אין אחדות לנפרדות.

או שתבין, לא תאמין לא תחשוב. ההבנה יוצרת את החוויה, כל זמן שאתה עדיין מבין שיש הבדל בין אחדות לנפרדות, אתה לא באחדות.

נקודה למחשבה אם האחדות אנחנו יכולים לחשוב רק על דברים סופיים.

*

אתה לא יכול לדמיין במחשבה אין סוף אתה חייב לחשוב על משהו מוגדר. האם אדם לא יכול לדמיין את כל המספרים, האינסוף יותר מופשט מכל המספרים זה העדר של כל המספרים, האם לדמיין את כל המקום / אין מקום? ברור שלא. אם זה...