... על דבר אחר ולא על הנושא הרצוי. חוסר שקט נפשי / חוסר רוגע = מחשבות מציקות = חוסר ריכוז. כאשר משהו מציק לאדם בתוכו, הדבר הזה יוצר אצלו חוסר ריכוז מחשבתי. מה עושים? הדרך היחידה ...

... על מחשבות מטרידות עם מחשבות מטרידות פרדוקס המחשבות פרדוקסים וניסויי מחשבה צורת המחשבה צורת המחשבה הבוגרת צורת מחשבה קריאת מחשבות ריכוז מחשבות ריפוי באמצעות המחשבה שאלה למחשבה שאלות למחשבה שורש המחשבות שורש של המחשבות שותל מחשבה שותלים מחשבה שותלים מחשבות ...

... מחשבתי / חופש מחשבתי / יצירתיות / לחשוב מחוץ לקופסא - איך לצאת מקיבעון מחשבתי? איך להיות יצירתי? ובו יתבאר, איך מפרקים קיבעון מחשבתי? ואיך מגיעים לחופש מחשבתי וליצירתיות? איך לחשוב מחוץ לקופסא? מי שיתבונן יראה, כי קיבעון מחשבתי, חוסם את האדם מלהבין את הפוטנציאל הטוב שגלום במציאות. קיבעון מחשבתי, לא מאפשר לאדם לראות דברים בצורה אובייקטיבית. קיבעון מחשבתי, חוסם את יכולת היצירתיות של האדם. קיבעון מחשבתי, משאיר את האדם מאחור ובעבר ולא מאפשר לו להתקדם קדימה אל העתיד. קיבעון מחשבתי, הוא כמו מקלות בגלגלים של העגלה. קיבעון מחשבתי, הוא בית הכלא של המחשבה. והשאלה הנשאלת היא, איך יוצאים מקיבעון מחשבתי? תשובה: ניתן לצאת מקבעון מחשבתי, על ידי זה שעושים התחלה חדשה לגבי המחשבות. התחלה חדשה לגבי מחשבות, פירושה להתחיל לחשוב מחדש ומהבסיס ... מהבסיס של הנושא. לא להניח שהבסיס כבר ידוע, אלא להתחיל תמיד מהתחלה ומהבסיס הבסיסי ביותר. כאשר האדם רוצה לפתור בעיה כלשהי, עליו לבדוק ... דבר כמובן מאליו, אלא לחקור את הנושא כולו מחדש. כאשר האדם חוקר את הנושא מחדש, הוא מגלה פריצות דרך מחשבתיות. הוא פתאום קולט, שלא הכל כ"כ ברור כפי שהיה נדמה. להתחיל מחדש פירושו, להרחיב ולהעמיק את הידיעה של הבסיס המחשבתי. ונסביר: לוקחים את הנחות היסוד ... בכל פעם מחדש לחקור את הבסיס של הבסיס עצמו וכן הלאה. ככל שחוקרים יותר לעומק, וככל שמתחילים את תהליך המחשבה כולו בכל פעם מחדש, כך פתאום ... פעם מחדש ולבדוק את הכל מחדש באותה רמת ערנות של הפעם הראשונה, כך הסיכוי שהוא יצליח לצאת מהקיבעון המחשבתי גדול יותר. הדרך לחקור את הנושא באותה רמת ריכוז כמו בפעם האשונה, היא על ידי ... הקודמות. נסה לראות אילו נקודות מבט על הבסיס של הנושא עוד לא נבדקו. הדרך הטובה ביותר לפרק קיבעון מחשבתי, היא על ידי ששואלים עליו שאלות. הקיבעון המחשבתי מפחד משאלות. פשוט אל תפחד לשאול ... אותה עצמה להנחות יסוד קטנות יותר. על כל הנחת יסוד תשאל, אולי ההפך הוא הנכון?! כך תפרק את הקיבעון המחשבתי ותצליח לראות את התמונה המלאה. ...

... מחשבתי - מה טוב בקיבעון מחשבתי? איך להגיע לקיבעון מחשבתי? כפי שכבר ביארתי, בכל דבר בעולם, יש משהו טוב. וגם בקיבעון מחשבתי, יש משהו טוב. והשלמות, היא האיזון והחיבור של כל הדברים. והשאלה היא, מה טוב בקיבעון מחשבתי ובמצב של לא לחשוב מחוץ לקופסא? ומי שיתבונן בעניין יראה, כי הקיבעון המחשבתי, מאפשר לאדם להתקדם בחיים. ואם לא היה לאדם קיבעון מחשבתי, הרי שהוא לא היה יכול להתקדם לשום מקום. מדוע? משום שהקיבעון המחשבתי חוסך לאדם מאמץ מיותר, ומאפשר לו לעבוד בצורה אוטומטית, בלי להתאמץ יותר מידי. ונסביר: כל דבר שהאדם בטוח בו ולא בודק אותו בכל פעם מחדש, הרי שהוא סוג של קיבעון מחשבתי. ואם נתבונן נראה, כי כל אדם פועל בדברים מסוימים, בצורה אינסטינקטיבית. לדוגמא, האדם צמא, והאדם בצורה אינסטינקטיבית הולך לשתות. והדבר הזה, הוא קיבעון מחשבתי. שבו האדם מניח, שאם הוא צמא, אז הוא צריך לשתות. ואיך האדם הגיע לקיבעון המחשבתי הטוב הזה? על ידי ההרגל החיובי. כאשר האדם צמא, הוא צריך לשתות. וכאשר האדם מבין בשכלו ולומד שכאשר הוא צמא, אז הוא צריך לשתות, וכאשר האדם מתרגל את הדבר הזה פעם אחרי פעם, על ידי זה נוצר אצל האדם קיבעון מחשבתי. שבכל פעם שהוא צמא, הוא יודע מיד, מה עליו לעשות. ואם לא היה לאדם קיבעון מחשבתי חיובי, הרי שהאדם היה צריך כל הזמן לחשוב על ... האדם גם לא היה מתקדם לשום מקום. כי אם האדם היה צריך בכל בוקר לחשוב מחדש, על כל פעולה ופעולה שהוא עושה, ממילא, האדם לא היה יכול להתקדם לשום מקום. כך שלקיבעון המחשבתי, יש יתרון גדול. כי הוא מאפשר לאדם לעשות ... החשובים באמת. אלא, שבגלל שהאדם מתרגל לעשות את מעשיו מתוך הרגל, וטוב שכך, הרי שלפעמים האדם עושה יותר מידי דברים מתוך הרגל, וגם על ידי זה האדם לא מתקדם. כי הקיבעון המחשבתי יכול גם, להפריע לאדם להתקדם. והשלמות, היא השילוב של הקיבעון המחשבתי עם חוסר הקיבעון המחשבתי. דהיינו, שבדברים שאינם מהותיים, על האדם להיות מקובע מחשבתית, ולעשות את הדברים מתוך הרגל. אבל בדברים המהותיים, על האדם לא להיות מקובע מחשבתית, אלא לנסות בכל פעם להיות טוב יותר. ואם נתבונן עוד נראה, כי בכל העולם כולו, יש קיבעון מחשבתי אחד, שהוא מושלם. קיבעון מחשבתי, שאם יש אותו לאדם, אז הוא כבר פטור מלהמשיך לחפש דברים חדשים. קיבעון מחשבתי, שמאפשר לאדם לסמוך עליו, וההתקדמות של האדם תבוא מעצמה, ללא מאמץ כלשהו של האדם. והקיבעון המחשבתי הזה, הוא נקודת שלמות האמת. כי האמת, היא ... להיות מקובעת. משום, שהיא עצמה השלמות. וכאשר האדם נמצא בשלמות, אז הוא כבר לא צריך להתאמץ להתקדם, והוא יכול לנוח על זרי הדפנה, והוא יכול להרשות לעצמו להיות מקובע מחשבתית. וכל זמן שהאדם לא הגיע אל שלמות האמת, עליו לא להיות מקובע מחשבתית, אלא לנסות להתקרב אל האמת. ועל ידי זה שהאדם משתדל לא להיות מקובע מחשבתית, על ידי זה בסופו של דבר הוא מגיע אל האמת, וזוכה להיות מקובע מחשבתית בצורה מושלמת. דהיינו, להיצמד אל האמת בצורה ...

... מחשבתי / לחשוב מחוץ לקופסא - מהו קיבעון מחשבתי? איך לחשוב מחוץ לקופסא? קיבעון מחשבתי. איך לחשוב מחוץ לקופסא? הדבר היחיד שעוצר את האדם הוא הקיבעון המחשבתי שלו. מי שיתבונן יראה, כי המציאות מצד עצמה מכילה פוטנציאל אין סופי. הסיבה היחידה שבגללה הפוטנציאל הזה אינו ממומש היא רק הקיבעון המחשבתי של האדם. קיבעון מחשבתי נוצר בעקבות הנחות יסוד שגויות. כאשר האדם מניח הנחת יסוד שגויה כלשהי בטעות, הרי שהנחת היסוד הזאת מגבילה ומקבעת אותו לתבנית חשיבה כלשהי, במקום שהוא ... לגבי המציאות. השקר מגביל את המחשבה של האדם ומונע ממנו להגיע אל השלמות האמיתית. התפשרות לדוגמא באה בגלל קיבעון מחשבתי. כאשר אין לאדם שום קיבעון מחשבתי, הרי שבמקום להתפשר על חוסר שלמות, במקום זה יש לו חשיבה יצירתית שמאפשרת לו למצוא את השלמות בכל מצב. גם התעקשות ומאבק באים בגלל קיבעון מחשבתי. כאשר אין לאדם קיבעון מחשבתי, הרי שהוא נמנע מכל מאבק ומוצא פתרון חלופי ויצירתי בכל מצב. משיג את אותה התוצאה בדיוק בצורה שונה. הדרך הטובה ביותר לצאת מקיבעון מחשבתי היא על ידי זה שהאדם מפסיק להניח הנחות. להפסיק להניח הנחות = לאמת את כל הנחות היסוד של האדם. לא לקבל שום דבר כמובן מאליו, לא להניח שום דבר עד שהוא ... לידיעה אמיתית כזו, שאין אפשרות מחשבתית לחשוב אחרת ממנה. מצד האמת, כל דבר שאפשר לחשוב הפוך ממנו, הרי שהוא עצמו עדיין נחשב להנחת יסוד שאינה וודאית. הדרך להגיע אל האמת, היא על ידי זה ... שתגיע לאמת שאין בה שום קיבעון מחשבתי מכל סוג שהוא. ...

... הרגלי חשיבה, שינוי בחיים, שינוי צורת החשיבה, שינוי מחשבתי, לשנות את צורת החשיבה, שינוי חשיבה, קיבעון מחשבתי מי שיתבונן יראה, כי בעולם ... הפרדה מאוד ברורה, בין מה שישנו, לבין מה שאיננו. והאדם מבדיל כל הזמן, בין מה שיש לו, לבין מה שאין לו. לדוגמא: האדם מבדיל, בין מצב שבו, יש לו רצון שיקרה דבר כלשהו, לבין מצב שבו, אין לו רצון שיקרה דבר כלשהו. והאדם מבדיל ... אלא יש לו תחושה אחרת. והרעיון הוא, שהאדם סובל ונהנה, רק בגלל תנודות של יש ואין. כי הסבל וההנאה של האדם בחיים, תלויים, בהתאמה שיש, בין הרצון של האדם לבין המציאות. והרצון של האדם, יש לו שני מצבים. מצב אחד שהאדם רוצה דבר כלשהו, דהיינו, יש רצון לדבר כלשהו. ומצב שני, שאין לאדם רצון לדבר כלשהו, דהיינו, שהאדם לא רוצה דבר כלשהו. וכך גם במציאות, או שיש את מה שהאדם רוצה, או שאין את מה שהאדם רוצה. וכל התנודות הרגשיות שיש לאדם בחיים, הן תנודות של יש ואין. כי כאשר יש לאדם רצון כלשהו, וגם במקביל יש במציאות את מה שהוא רוצה, אז טוב לאדם. וכאשר אין לאדם רצון לדבר כלשהו, אבל, כן יש במציאות את מה שאין לאדם רצון כלפיו, אז רע לאדם. או גם כאשר יש לאדם רצון כלפי דבר כלשהו, אבל אין במציאות את מה שהוא רוצה, גם אז רע לאדם. ולצורך ההסבר נגדיר, כי למציאות, יש את הרצון שלה. דהיינו, המציאות עושה את מה שהיא רוצה. או במילים אחרות, מה שקורה לאדם, זה מה שהמציאות רוצה שיקרה לו. וכאשר יש התאמה, בין הרצון שיש למציאות, לבין הרצון שיש לאדם, אז טוב לאדם. וככל שיש יותר התאמה, בין הרצון שיש או שאין לאדם, לבין הרצון שיש או שאין למציאות, כך האדם מרגיש טוב יותר. וככל שאין התאמה בין הרצון שיש או שאין לאדם, לבין הרצון שיש או שאין למציאות, כך האדם מרגיש יותר רע. כך, שכל הטוב והרע שיש לאדם בחיים, הוא רק בגלל, שיש התאמה או שאין התאמה, בין הרצון שיש לו או שאין לו, לבין המצב שיש במציאות או שאין במציאות, באותו הרגע. ומי שיעמיק בנושא הזה יראה, כי האדם מטבעו, תמיד הוא רוצה לשנות את המציאות בצורה כלשהי. ז"א לכאורה נראה, כי תמיד יש חוסר התאמה כלשהו, בין מה שהאדם רוצה שהמציאות תהיה, לבין מה שהמציאות ...

... לחשוב מחוץ לקופסא, חשיבה מחוץ לקופסא, חשיבה יצירתית, פחד מכישלון, פיתוח יצירתיות, לפתח יצירתיות, קיבעון מחשבתי, מעוף מחשבתי, יצירתיות בעסקים, יזמות עסקית - פרומו כן. ש: ראיתי וידאו מסוים לא משנה, הוא דיבר שם על משהו שזיהיתי שזה נכון שיצירתיות. אליעד: שזיהית ... הרבה פעמים לגבי, הרבה תחומים גם בהיסטוריה הם פרצו מתוך המגבלות המציאו משהו חדש מתוך המגבלות. אליעד: ומה השאלה, מה אתה רוצה להבין מזה? ש: מה השכל של זה בעצם. אליעד: טוב תקשיב ההגדרה של יצירתיות היא ליצור, עכשיו מה זה יצירה? יצירה זה בעצם לקחת דבר שלא קיים ... הוא גם יצר, הוא יצר הרס אבל לו לא יגידו "אתה יצרת" כי הוא בעצם הקטין את היכולת לא הגדיל את היכולת. לעומת זאת אם נגיד רוצים לבנות בניין, מישהו הורס את הבניין הקודם בשביל שיכלו לבנות בניין אז נגיד יגידו "הוא יצר שטח פנוי לבניין" את אותה פעולה בדיוק. זאת אומרת מגדירים לאיפה רוצים להגיע וככל שאתה מתקרב יותר להגדלת היכולת שלך ביחס למטרה שאתה רוצה להגיע ככה אתה בעצם יותר יצירתי, יצירתיות היא בעצם היכולת להשיג יותר מטרות. אוקי? עכשיו מה האמת, האם כשאתה מוגבל, אז קודם כל בעיקרון אתה יכול להיות יצירתי רק כשאתה מוגבל, זאת אומרת מצד ההגדרה יצירתיות יכולה להתבטא רק ביחס לגבול. אוקי אלא אם כן אתה רוצה את הגבול, שים לב אלא אם כן אתה רוצה את הגבול ואז להחריב את הגבול זה גם סוג של יצירה אבל זה כאילו סוג של יצירה לרעה. עכשיו מה האמת האם בבן אדם שהוא מוגבל זה גורם לו לפרץ של יצירתיות או לפרץ של קיבעון מחשבתי? ש: לא חייב. אליעד: לדוגמא אז מה האמת? אז האמת היא שלפעמים ככה ולפעמים ככה, אם אתה מוגבל ואתה מאוד רוצה לצאת מהגבול זה מגדיל את הסיכוי שלך ליצור, אם אתה מוגבל ואתה לא מאוד רוצה לצאת מהגבול אז זה שאתה מוגבל זה מקטין דווקא את הסיכוי שלך לצאת מהגבול ולפעמים יותר מזה בגלל שאתה מוגבל ונגיד ניסית המון פעמים לצאת ... למה זה ככה מה? ש: היחס הזה בין יצירתיות למוגבלות נגיד בדוגמא שנתת עכשיו. אליעד: הבנתי, מה זה יצירתיות? יצירתיות נובעת מרצון לשנות את המציאות. עכשיו אם היה מאוד רע לך זה מגדיל את הסיכוי שתרצה לשנות את המציאות אבל אם כבר שינית את המציאות הרבה עוד פעם אתה מפסיק לרצות לשנות את המציאות ואז אתה מפסיק להיות יצירתי. איפה יש נגיד יותר יצירתיות בתרבות המערבית או בתרבות היהודית? לכאורה אפשר להגיד בתרבות ... הפרספקטיבה שלי, אני יכול יותר לדמיין מה האפשרויות בפנים וכשאין לי גבולות אז זה הולך לאיבוד, כלומר, כמו אם "תעשה מה שאתה רוצה" אין לי כלום, אם אומרים לי "תעשה מה שאתה רוצה בגבולות האלה". אליעד: אתה מדבר על משהו אחר, הוא אומר כזה דבר רבי נחמן מזמין מסביר שזאת גם כן אחת הסיבות שאנשים תקועים בעסקים זה בגלל ... את עצמך אבל הבן אדם לא אוהב לצמצם את עצמו כי ליצור זה בעצם לבחור אפשרות אחת מתוך כמה, הבן אדם לא אוהב לבחור כי הוא לא רוצה להרגיש מוגבל אז הוא לא יוצר כלום ולכן הרבה פעמים כשאומרים לך "טוב תיצור משהו", "מה אני יצור לפי מה, לפי איזה אינדיקציה יש כל כך הרבה אופציות, לא רוצה לוותר על אחת מהאופציות", אומרים לך "תקשיב זה הגבולות שלך", "אוקי טוב מישהו אחר בחר במקומי מה אני לא עושה עכשיו מתוך בוא נרגיש חופשי או ...