מבחן הכניסה לגן עדן - גן העדן נחווה כהרגשה שהכל טוב, גם אם יש שם רע הכל נחווה כטוב.

בהרצאה זו יבואר גם אם ייתנו לאדם עולם ומלואו הוא עדיין לא יהיה מרוצה. הגן עדן הוא מקום בו האדם חווה שלמות. הסיבה שהאדם מרגיש רע זה בגלל שהוא רוצה להרגיש טוב. טריקים לא עוזרים, חשיבה חיובית לא עובדת אלא כמו שפלסטרים עובדים. הדבר צריך לבוא מהאדם עצמו, האדם מעצמו צריך לחוות שלמות. גן עדן זה המקום בו התחושה היא אמיתית. לא ממקום שאמרו לו, גן עדן זה מקום שאין בו בחירה חופשית להרגיש טוב או רע. נפרדות=עולם של טוב ורע. שאדם רואה בעיני שכלו שכל הדברים במהותם אחד, הסבל שלו הוא משחק. האדם סובל מהפסד במשחק אבל הסבל לא אמיתי. שאדם רואה את האחדות בעין שלו שהכל אחד שיש אחדות בכל דבר. גן עדן זה המקום שהאדם חווה את המציאות בצורה אחידה פנימית ואמיתית. יש הרבה אנשים אופטימיים בעולם. את עצמך אין אפשרות לרמות. ספר סיפורים אבל אדם יודע שאין לו שקט נפשי בתוך תוכו האדם הזה אינו מאושר. אם אתה מחפש להיות מאושר אתה לא מאושר.

גן עדן זו התחושה שנובעת מהאדם עצמו בלי להתאמץ. כדי שאדם ייכנס לגן העדן על האדם לעבור מבחן, שאדם מנסה להרגיש טוב, אוטומטית בחיים יקרה לאדם דבר שיגרום לו להרגיש רע, כלומר, באותו רגע האדם נבחן.

בין להגיד שהכל טוב ולהרגיש שהכל טוב יש הבדל שמיים וארץ. אם אתה אומר שהכל טוב ואתה מרגיש רע בפועל ולא מרוצה מזה, אז הכל טוב אצלך רק מהשפה לחוץ. הרעיון למעשה שהוא אומר הכל טוב מגיעים לאדם נסיונות שונים, לדוגמא אתגר לאדם שהוא לא יודע מה לעשות.

בודקים עד כמה האדם בתודעה שהכל טוב. יש אנשים שרוצים מאוד להיות בתודעה זו, הם מגיעים לאתגר ואומרים טוב לי, רע לי.

בגן עדן רואים את האמת שהכל אחד שכל הדברים שנפרדים בעולם כל דבר שאדם אומר הכל מתאחד מצד האמת. ממילא חווים את המציאות.

הכי חשוב כמה האדם אמיתי, אם אדם מעדיף שהכל טוב / הכל רע אני רוצה שיהיה לי טוב כזה / רע כזה עדיין האדם לא מבין עדיין שהכל אחד. לפני שהאדם נכנס לתודעה שהכל טוב מביאים לו נסיונות אלו קשיים להתמודד אתם, ככל שהשיפוע יהיה יותר ככה תשרוף יותר קלוריות. אתה צריך להתאמץ. הרעיון הוא כמו קידוח נפט והיהלומים נמצאים אחרי השכבות של הסלע זהו אחד המצבים המטמון נמצא מאחורי מטמון ענק והוא חלוד המפתח כבר חלוד וצריך להתאמץ לפרוץ את המנעול. לפעמים המפתח מאוד ישן = האדם שכח את הפרספקטיבה שלו להבנה שהכל אחד והכל טוב. הוא בקושי יודע להבדיל כשהוא תינוק בין אבא שלו לאחר. כשהאדם נולד הוא קרוב יותר להיות מאושר.

בשכל של האדם יש טוב ויש רע וזה מה שיוצר לאדם את הסבל והאדם שכח את התודעה של הכל טוב. המפתח לגן עדן הוא שהאדם "מתאבד" ברמה השכלית, לא התאבדות. נניח שאנחנו גורמים לאדם מת לחיות מהפרספקטיבה שלהם זה נקרא להתאבד הוא התאבד מהמוות. האדם צריך "להרוג את השכל" זאת אומרת גם להחיות את השכל, קיימת בו נפרדות, צריך "לחסל" את הנפרדות למרות שאני רואה טוב ורע למרות הכל הכל אחד. אדם צריך להגיד למרות שאני חווה טוב ורע הם אחד. מצד האמת השכל של האדם מחובר לשכל אחר. יש שכל אחד שדבר והיפוכו יכול להיות נכון השכל של האדם הוא רק ביטוי של השכל הזה.

השכל של האדם הוא רק חלק מהשכל הכללי כי בשכל הכללי גם הכל נפרד ואעפ"כ הכל אחד. אדם שישאל את עצמו מספיק פעמים "למה אני רוצה את מה שאני רוצה? " הרצון שלו ייעלם. מה זה משנה כך או כך זה לא משנה. בפנימי אין הבדל בין רוצה ללא רוצה. מי שרוצה להיכנסה לגן עדן צריך להחיות את השכל שלו. שאדם מגיע לנסיונות זה המפתח להכנס לגן העדן. יש קושי גם זה טוב אני אתמודד אתו בפרספקטיבה של נפרדות למרות שמצד האחדות הכל טוב. עד כמה אתה אמיתי עם עצמך? עד כמה אתה באמת חווה את המציאות כדבר אחד. כל אדם שירצה להרגיש שהכל טוב מגיע לקשיים הקושי מעצים לאדם כאשר הוא מתמודד אתו ולמרות שקשה לו חוץ מזה שצריך להתמודד עם הקושי בהבנה שהכל טוב, אדם מקבל שכל חדש ועושה לעצמו...