עד מתי צריך האדם לשאול את עצמו למה ומה הסיבה? מי שרוצה לחיות טוב צריך להבין את עצמו. וכדי להבין צריך לשאול מה הסיבה שאני רוצה את הרצונות שלי, צריך לשאול מספיק פעמים למה אני רוצה את הדבר הזה? צריך לשאול מספיק פעמים ולמה דווקא הרצון הזה? למה זה מחייב? ולמה הרצון הזה, עד מתי צריך לשאול למה? ולמה אני חי? מה תכלית החיים? למה העולם קיים? למה קיימת השאלה למה? כל דבר בעולם האם זאת האמת? האם האמת היא כזאת ולא אחרת? אדם ששואל את עצמו מספיק פעמים למה הוא מגיע בדרך שאין לו תשובה. למה חוקי הפיזיקה הם כך ולא אחרת? חוקי הפיזיקה צריכים להיות כפי שהם.

מי החליט? אדם צריך לשאול את עצמו למה אין סיבה? יכל להיות שאין סיבה? נניח שהמציאות אקראית, האם תיאורטית יכול להיות שיש סיבה? כן, אבל למה המציאות היא מפרספקטיבה שאין סיבה אולי יש סיבה? אדם שרוצה להיות מאושר שתגיע למצב שלא תוכל לשאול למה. אם שאלת והגעת למצב שאין תשובה אסור לך להפסיק לשאול למה, זה שאין לך תשובה לא אומר שאין סיבה או אין תשובה. שאדם מגיע לנקודה שאין תשובה הוא צריך לשאול למה יש בכלל שאלה האדם צריך לשאול את עצמו למה, עד שלא יוכל לשאול למה.

הוא יגלה שכל השאלות בעולם קיימות בגלל הנפרדות, השאלה למה העולם קיים היא תוצאה של נפרדות של קיים ולא קיים סיבה ואין סיבה. לו יצוייר קיים ולא קיים זה דבר אחד וסיבה ואין סיבה דבר אחד. אז לא היו שאלות. הסיבה של השאלות היא הנפרדות. וכאשר האדם מגיע לנקודת עצירה אם אין סיבה למה אין סיבה ואם יש סיבה למה הסיבה היא כזאת ולא אחרת. הסיבה שאדם לא מוצא תשובה בגלל שהחכמה של האדם עם החכמה לא מסוגל להבין הכל אבל זה לא אומר שהמציאות לא יכולה להכיל הכל, יכול להיות שההסבר של המציאות יהיה הסבר שאתה לא יכול להבין אותו ולא תוכל להכיל אותו לוגית שאדם מגיע לנקודת עצירה למה, ואם יש סיבה למה יש סיבה ואם אין סיבה למה כך ולא אחרת. יש לך סיבה תן סיבה אחרת לפתוח את הראש לחשוב מחוץ לקופסא זה לא אומר שאדם צריך לשקר את עצמו בגלל שאין לו תשובה לחפש את האמת מתוך ראש פתוח מה הסיבה שאתה רוצה כך ולא אחרת מה הסיבה שהמציאות היא כך ולא אחרת

ואם תבין על המציאות את השאלה תבין את הסיבה של למה אתה רוצה כך ולא אחרת, ומי שיעשה זאת מספיק פעמים, הוא יקבל שכל ויבין שהכל ביטויים של אותו דבר כי יש סיבה ואין סיבה זה אותו דבר ואין הבדל...