הפעם אני רוצה לדבר על תכלית החיים, ואני אומר שאף אחד בעולם, לא יודע מהי תכלית החיים

ושאני אומר אף אחד לא יודע אני מתכוון ממש לאף אחד.

ויש שיתווכחו ויגידו שיש כן שיודעים מהי תכלית החיים

אך ניתן להוכיח את אי הידיעה את תכלית החיים, ולכל שאלה יש תשובה.

ואסביר כעת למה אי אפשר למצוא תשובה לתכלית החיים.

כי כל תכלית שניתן לחיים, תמיד תישאל השאלה, מה היא התכלית של התכלית, וכן הלאה עד אינסוף.

וכל תכלית בעולם, היא תת תכלית של דבר אחר פנימי יותר.

ונגיד שהעולם כולו הוא אקראי לגמרי, אז אין תכלית לשום דבר.

ואפשר להגיד שאין כל תכלית, והכל משחק.

ונאמר שיש תכלית למציאות כולה, ואם יש סיבה, זה אומר שאתה אמור להיות באינטראקציה עם כל המציאות.

ואם תבין למה המציאות קיימת, ותגלה שאין שום משמעות למה היא קיימת המציאות, אז אין תכלית ואין משמעות לכלום.

זה כמו שמישהו יקשקש על נייר סתם קשקוש, והוא ישאל, איך לקשקש? ככה? או ככה??

מה המשמעות איך תקשקש?? אין לזה כל משמעות.

זאת אומרת אם כל המציאות כולה חסרת משמעות אין כל עניין אם תחיה ככה או אחרת.

ואדם קם בבוקר ושואל, למה אני מתאמץ? למה אני קם בבוקר לעבוד? מה מטרת החברה?

ואם אתה עובד באיזה מקום ואין לך מושג לאן פני החברה שאתה עובד בה, ואתה מנסה לפתח אותה, אבל אולי בכלל מתכוונים לסגור את החברה בקרוב??

תבדוק, איך תדע מה התכלית שלך אם אתה לא יודע מה התכלית של החברה כולה שהיא גדולה יותר ממך.

וכך לבדוק לגבי כל דבר ודבר.

ומי שמתבונן בדבר הזה יגלה שאין לו מושג מה תכלית החיים, כי אין שום תשובה רגילה למה היא תכלית החיים, כי תמיד כל תכלית תהיה שאלה מה התכלית של התכלית.

וצריך לבדוק את שורש הדברים, את הבנת השורש למה בכלל המציאות קיימת, לפני שבודקים למה השמש זורחת, ומה התהליכים של הכוכבים או כל דבר אחר שהוא תת תהליך של משהו גדול יותר.

קודם על האדם לבדוק את השורש מדוע בכלל המציאות קיימת?

ואם תהיה הבנת המציאות, תהיה הבנה למה השמש בכלל זורחת וכו'.

ויש מצב פרדוקסאלי, כי אם המציאות קיימת תמיד, ומאחד שהיא תמיד קיימת

ואתה אומר מה התכלית של המציאות? אז אין מה להגיד או לשאול מה התכלית?

כי אין שום תכלית אם כל הזמן המציאות קיימת!!

כל סיבה שנשאל למה המציאות קיימת, תמיד נשאל מה הסיבה של הסיבה?

ונניח שיגידו שהמציאות קיימת כדי לעשות טוב, למה לעשות טוב? כי היא טובה! ולמה היא טובה?...