הרמוניה, הרגלי חשיבה, שינוי בחיים, שינוי צורת החשיבה, שינוי מחשבתי, לשנות את צורת החשיבה, שינוי חשיבה, קיבעון מחשבתי... הרגלי חשיבה, שינוי בחיים, שינוי צורת החשיבה, שינוי מחשבתי, לשנות את צורת החשיבה, שינוי חשיבה, קיבעון מחשבתי מי שיתבונן יראה, כי בעולם שלנו, יש המון הרגלי חשיבה והמון צורות חשיבה. וכאן נגלה, מהו הרגל החשיבה הגדול ביותר שיש לכל בני האדם בעולם? ונסביר, מהו הייאוש הגדול ביותר שיש בעולם? וכיצד הוא קשור להרגל החשיבה הגדול ביותר שיש בעולם? ואיזה שינוי חשיבתי צריך לעשות, כדי לצאת מהרגל החשיבה הגדול ביותר שיש בעולם? וכיצד שינוי חשיבה עמוק ואמיתי, יכול לעזור לאדם לעשות שינוי בחיים, ולשנות לו את החיים, מקצה לקצה באופן מהותי? וכיצד שינוי חשיבה, יכול להביא את האדם לתחושה של חופש פנימי באמת? ומי שיעמיק יראה, כי הרגל החשיבה הגדול ביותר שיש בעולם הוא, שהאדם מפריד, בין מה שישנו, לבין מה שאיננו. דהיינו, מפריד, בין יש לבין אין. או בצורה פשוטה יותר, מפריד, בין מה שיש לו, לבין מה שאין לו. כי אצל האדם, יש בתת המודע שלו הפרדה מאוד ברורה, בין מה שישנו, לבין מה שאיננו. והאדם מבדיל כל הזמן, בין מה שיש לו, לבין מה שאין לו. לדוגמא: האדם מבדיל, בין מצב שבו, ... לו תחושה אחרת. והרעיון הוא, שהאדם סובל ונהנה, רק בגלל תנודות של יש ואין. כי הסבל וההנאה של האדם בחיים, תלויים, בהתאמה שיש, בין הרצון של האדם לבין המציאות. והרצון של האדם, יש לו שני מצבים. מצב אחד שהאדם רוצה דבר כלשהו, דהיינו, יש רצון לדבר ... וכך גם במציאות, או שיש את מה שהאדם רוצה, או שאין את מה שהאדם רוצה. וכל התנודות הרגשיות שיש לאדם בחיים, הן תנודות של יש ואין. כי כאשר יש לאדם רצון כלשהו, וגם במקביל יש במציאות את מה שהוא רוצה, אז טוב לאדם. וכאשר אין לאדם רצון לדבר כלשהו, ... או שאין לאדם, לבין הרצון שיש או שאין למציאות, כך האדם מרגיש יותר רע. כך, שכל הטוב והרע שיש לאדם בחיים, הוא רק בגלל, שיש התאמה או שאין התאמה, בין הרצון שיש לו או שאין לו, לבין המצב שיש במציאות או שאין במציאות, באותו הרגע. ומי שיעמיק בנושא ... משהו, ותמיד האדם רוצה לשנות את המציאות, בצורה כזו או אחרת. וכאשר האדם מעמיק בנושא הזה, הוא יכול להגיע לייאוש ועצבות מאוד גדולים. כי הוא מבין, שכדי שהוא לא יסבול, וכדי שיהיה לו טוב, לשם כך הוא צריך להגיע להתאמה מלאה, בין הרצון שיש לו, לבין המצב של המציאות. והאדם לא יודע, כיצד הוא יכול ליצור התאמה שכזו. וכאן נסביר, כיצד האדם יכול ליצור התאמה, בין הרצון שלו לבין המציאות? ומי שיעמיק יראה, כי ההרגל המחשבתי והקיבעון המחשבתי העמוק ביותר שיש לאדם, הוא, שהוא מבדיל בין יש לבין אין. כי האדם יודע להבדיל, בין מה שישנו, לבין מה שאיננו. וזהו ההרגל המחשבתי העמוק ביותר שנמצא אצל האדם. וההרגל המחשבתי הזה, גורם לכך, שתמיד האדם ימצא חסרונות כלשהם, בכל דבר שהוא. כי כאשר האדם רואה איזה דבר, והאדם רגיל להפריד בין מה שיש לבין מה שאין, הרי שמוכרח שהאדם ימצא באותו הדבר, גם יתרונות שיש בו, וגם יתרונות שאין בו. דהיינו, גם חסרונות שיש בו, וגם ... שבה שום דבר, הוא לא טוב יותר או טוב פחות משום דבר אחר. והרעיון הוא, שלא משנה מה יש או אין לאדם בחיים, הוא לעולם לא מרוצה. משום, שמה שהאדם באמת רוצה, זה להגיע לחשיבה נייטרלית, שבה אין שום הבדל בעיניו, בין מה שיש לבין מה שאין. שאז ממילא האדם חי בהרמוניה מלאה עם המציאות. ואז, אין חוסר התאמה, בין הרצון של האדם לבין המציאות. ולא משנה כמה האדם יתאמץ לחיות בהרמוניה עם המציאות, כל זמן ...
050-3331-331