חוסר ידיעה - איך לדעת גם לא לדעת?

הפעם אני רוצה לדבר על הנושא של חוסר ידיעה, חוסר ידיעה שנובעת מצד האמת.

ומה זה אומר? כאשר אדם נחפש את עצמו, מנסה להבין את עצמו בעולם

הוא לא בטוח בשום דבר, ועדיין הא חושב שהוא יודע בוודאות, כאילו הוא יודע ובטוח במה שהוא יודע.

ואנשים משקרים, כי הם פוחדים להודות שהם לא יודעים

והם פוחדים גם לחיות בחוסר ידיעה.

והבן אדם מפחד מאד לחיות בספק, ובטוח שערך החיים זה הדבר הכי חשוב, לא שאני אומר שלא, אבל על האדם לבדוק אולי ההפך נכון, אולי זה לא הערך הכי חשוב?

והאדם פוחד לשאול שאלות, ואנשים אומרים שהם בטוחים בדבר כלשהו גם כשהם לא בטוחים.

ואם אדם רוצה להגיע לאמת, שיהיה ישר ואמיתי עם עצמו עד הסוף, שיגיד שהוא לא מבין, לא יודע

שיתכן גם אחרת, כי גם אם השכל שלך לא יודע או לא מבין, זה לא אומר שאין אפשרות אחרת ממה שאתה יודע או מבין.

בשורה תחתונה האדם לא צריך לפחד להגיד את האמת, זכותך המלאה להאמין, להניח הנחות עד שתדע.

עדיף להגיד שאתה לא יודע, מאשר שתגיד שאתה יודע ולשקר, וזה יחסוך ממך סבל.

כי אדם חושב שהסתברות מסוימת היא מחויבת, וזה רק אפשרי, מאיפה אתה טוען שזה מחויב?

ואסור לאדם להפוך את האפשרי למחויב, כי כשהדבר אפשרי, גם ההפך שלו נכון ויש לו זכות קיום.

והסבל של האדם נובע לא מכך שהוא לא יודע

הסבל נובע מכך שהוא מערבב את היודע ואת הלא יודע, כי גם אם לא היית יודע שום דבר, גם לא היית סובל, כי לא היו לך רצונות שונים.

הסבל נובע כי הוא טוען שזה רע, וזה טוב, ואז הוא סובל.

כי אם אדם היה מחובר לתכלית, לפרספקטיבה של לפני התהליכים, היה לו טוב

ומי שמערבב בין ידיעה לאי ידיעה, סובל.

ותהיה ישר עד הסוף, ומה שאתה לא יודע תשאיר בספק

ומי שרוצה לדעת את האמת, מי הוא, עליו להגיד רק את האמת

...