... - פחד להיעלם ולא להיות קיים - איך להישאר קיים תמיד? כי כאשר האדם מתבונן על האמת לאמיתה, הוא נעלם לגמרי. דהיינו, שה"אני" הנפרד שלו נעלם לגמרי, כאילו הוא לא נמצא כלל במציאות, ללא כל הוויה כלשהי (גם לא כ"צופה ... מפחיד את האדם. ונראה כאילו האדם רוצה לסבול. ואם הוא לא יהיה קיים, כיצד הוא יסבול?! כי האדם סובל, רק בגלל שהוא קיים. כי אי אפשר לסבול, בלי להיות קיים. וכל זמן שהאדם נהנה מהסבל, הוא רוצה להמשיך להיות קיים כישות נפרדת. כמו החכם האמיתי, שהוא נהנה מהסבל של הנפרדות, והוא רוצה להמשיך להיות קיים כנפרד. אלא, שאצלו הוא באמת נהנה מהרע של העולם, מה שאין כך אצל האדם הרגיל, לפחות לא בלבוש החיצוני. כי החכם האמיתי, הוא זה שראה את האמת שהכל אחד, ונעלם אל תוך האחדות ... האמת, שבאמת מצד האמת, אי אפשר להיעלם כלל. כי מה שקיים, נשאר קיים. והדברים רק משנים את הצורות שלהם. ואי הקיום שיש באחדות, הוא לא העדר קיום מוחלט, אלא הוא העדר קיום מוחלט של נפרדות, אבל הוא הקיום הכי אמיתי וממשי שיש. קיום, שבו האדם ... עד שאין שום משמעות כלשהי ל"אני" עצמו של האדם, כי רק הוא קיים. והקיום הזה, הוא מה שהאדם היה, לפני שהוא היה. כי הטועים חושבים, שלהיעלם פירושו, שהאדם מבין שהוא רק צופה במציאות, או שהאדם מבין שהוא אלוהים שעושה את הכל מחוץ למציאות, ... בו כלל. כי האדם לא יכול ליצור את עצמו. כי אם האדם אינו קיים, כיצד הוא יצור את עצמו?! והאדם, גם לא יכול ליצור את רצונו, עם רצון חופשי. כי בלי שיש רצון, איך אפשר ליצור רצון?! ומאחר שהכל מתהווה מתוך שום דבר, לכן האדם יכול להיעלם ... וכיו"ב, והאדם לא מבין, שבכל רגע ורגע הוא יכול לחדול מלהיות קיים. כי אין לאדם שום דרך לוודא, שהוא ימשיך להיות מודע לקיומו העצמי, גם ברגע הבא. כי קיומו של האדם, לא תלוי בו ולא יכול להיות תלוי בו. ולכן האדם מפחד מהמוות, בין אם זה ... הוא חווה אחדות עם שלמות המציאות, ואז ורק אז הוא מתחיל להיות קיים באמת. כי אחרי שהאדם נכלל באחדות המציאות, אז, כאשר האדם אומר "אני", הוא חווה גם את אחדות המציאות, שהיא ההוויה של המציאות, שהיא הקיום האמיתי. ואז האדם מתחיל לחיות באמת ... מודע לעצמו. שהאדם מבין מה הוא היה, לפני שהוא ידע שהוא עצמו קיים. ואז האדם הופך להיות הקיום עצמו, שהוא אלוהים האמיתי. ...