הכל צריך להיות טוב - אולי צריך גם רע?

היום אשיב על שאלה שנשאלתי

והשאלה היא, מי אמר שצריך שהכל יהיה טוב.

ומי אמר שכדי למצוא את האמת יש ללכת עד הסוף ואז ירגיש האדם ממילא טוב כשיבין.

ומי אמר שצריך להיות מאושר? אולי בכלל צריך להרגיש גם רע?

מי אמר שצריך להגיע למקום שלא צריך יותר לחפש את האושר.

ונתחיל מכך שאף אחד לא אמר שצריך לחפש את האושר, המציאות בכלל טובה כפי שהיא.

יש את הטוב ויש את הרע, ומצד האמת הפנימית, הכל טוב.

וגם מי שאינו מאושר, וגם רע לו, ואינו רוצה בכלל לחפש את האושר, או אין לו עניין כלשהו באיך לחפש להרגיש שלם או להבין אם הכל טוב או לא, גם זה לכשעצמו טוב.

ומצד האמת הפנימית כשהכל טוב, זה אומר שגם הרע הוא טוב, ואז הכל מושלם כפי שהוא

וכמו כן זה גם טוב שאני אומר לחפש את האושר, את השלמות כי כל מה שנאמר או קורה מצד האמת, מצד השלמות, מושלם.

והיה אם לאדם היתה התודעה שהכל אחד, ואין כל נפרדות, אזי אין טוב ואין רע

מן הסתם הוא לא היה רוצה שום דבר, ולא בוחר שום דבר, ולא עושה שום דבר

וזאת, כדי שיהיה רצון, חייב שיהיה טוב ורע.

השלמות היא החיבור בין האחדות ובין הנפרדות, שבנפרדות יש טוב ורע ורצונות וכו'

ובו בזמן, חיבור לאחדות, וידיעת האחדות בו בזמן שיש גם נפרדות ודברים שונים זה מזה.

מצד האמת הפנימית ביותר, לא צריך להרגיש טוב תמיד, ולדוגמא, במשחקים אי אפשר ואין צורך להיות מאושר תמיד.

אם תמיד האדם היה מאושר אי אפשר היה לשחק, כי אם הכל טוב, וכל הזמן אתה מאושר, אין משחק, למה שתרצה לשנות משהו? אם אין מנצח ואין מפסיד, אין משחק.

אם האדם תמיד מרוצה מהכל למה תרצה ככה ולא ככה, אפילו אם זה משחק.

וכפי שהסברתי לא פעם, הצרה של האדם היא לא מכך שהוא מרגיש רע, אלא מכך שהוא רוצה להרגיש טוב.

ובעצם לדוגמא במשחק, אתה רוצה לנצח ולא להפסיד, ובכל זאת אתה אומר זה טוב וזה רע, ויחד עם זאת אתה יודע שזה משחק.

ההנאה של החיים היא הנאת המשחק, האדם מבין את הדבר והיפוכו, ושהכל אחד

ושזה טוב וזה רע, ואף על פי כן זה אחד. ואז תהיה יכולת להתייחס לחיים כמשחק.

מה שאני בא לומר, שצריך להרגיש רע, כי אחרת לא תהיה דינאמיקה, לא יהיה כלום.

הדגש הוא שצריך לא לרצות להרגיש רק טוב, וזה נראה מסובך, אך האדם צריך להגיע למצב שטוב לו עם המציאות.

תפטרו מהרצון לשנות את המציאות, אבל גם הרצון לא לרצות לשנות את המציאות

הוא גם רצון, והאדם אמור...