... בשלמות, תמיד יש חיסרון, אין שום חיסרון, תמיד יש שאלה, אין שום שאלה, חיים בלי שום חיסרון, שלמות בלי שום חיסרון, מהי השלמות? אושר אמיתי, מהו אושר? אושר מוחלט אליעד: אם מישהו בא אלי בבעיה, אני מנסה להכניס לו הבנה שאומרת שתמיד יש חיסרון. מחוייב המציאות שיש חיסרון כי זה לא השלם. ולכן שימשיך לחיות כרגיל עם החיסרון ויפסיק לבלבל את המוח. מה השכל שבדבר? כל השיטות הרוחניות מלמדות אותך, כמו שלמה המלך שאמר, ניסיתי להבין ולא הצלחתי, המסקנה שהכל הבל הבלים, אז תלך לאכול בשמחה את לחמך ותהנה מהחיים. אין תשובות, אז תראה מה הכי טוב עבורך ותעשה זאת. כשאני אומר לאדם, תמיד יש חיסרון, מה מלובש באמירה הזאת? תמיד יש נפרדות, המהות של המציאות היא נפרדות, העולם קדמון, הנפרדות היא השורש. כשאני אומר שתמיד יש חיסרון זה לא אמת. אבל אני אומר שתמיד יש חיסרון, כי אם אסביר לו מעבר לזה הוא לא יבין בכלל. אז כשאומרים לו שתמיד יש חיסרון, ותסתכל על היתרון, זה מרגיע אותו, ואז הוא חי. אבל השכל שאומר שתמיד יש חיסרון הוא לא שכל אמיתי. כי להגיד שתמיד יש חיסרון זה אמת בתנאי שאתה פועל במסגרת השכל. אם אתה במסגרת השכל אז תמיד מחוייב המציאות שיהיה חיסרון ויתרון. אבל בהבנה הזאת אי אפשר להיות מאושר במאה אחוז. ולמה זה לא אמת, כי יש אפשרות להסתכל על המציאות גם בלי השכל שמפריד, ואז זה לא נכון שתמיד יש חיסרון, וגם אין אפשרות לדעת מה החיסרון. כשאני אומר שתמיד יש חיסרון, זה אומר תמיד יש שאלה ואין תשובה, כי בכל תשובה יהיה לך חיסרון, תמיד על כל תשובה אפשר יהיה לשאול ולמה זה כך? ולכן להמשיך לחיות כרגיל. אבל מי שימשיך לחיות כרגיל, בסוף התהליך מה שהוא ירצה מכל, זה להיפטר מזה שתמיד יש חיסרון. או אני רוצה להגיע למצב שאף פעם אין חיסרון, או שפעם אחת לא יהיה חיסרון. אם באמת היה מחוייב שתמיד יש חיסרון, אז האדם לא היה מתנגד לזה, אבל לא באמת תמיד מחוייב שיהיה חיסרון. רק מהצד של השכל מחוייב שתמיד יש חיסרון, אבל אם אתה בן אדם רציני שתוקף את השכל בשורשו, אז אין שום חיסרון. מי יחשוב שבלי שכל אין חיסרון, אף אחד, אבל בתת מודע יש את האפשרות הזאת ולכן הוא אף פעם לא מצליח להיות שלם למרות שהוא מבין שתמיד יש חיסרון, משהו חסר לו. כי בלב הוא יודע שיש את ההיפוך שלו. ובהיפוך זה שבאין שכל אף פעם אין חיסרון. אם החיסרון היה מחוייב, לא יכולת לרצות להיות בלי שום חיסרון. האדם בטוח שיש חיסרון, כמו שהוא בטוח שהוא קיים. תראו את העניין, האם העולם הוא מחודש או שהוא קדמון? האם המקום והזמן הם מחוייבים או שהכל נוצר יש מאין? כשאומרים לאדם שבכל דבר יש חיסרון, מה שמלובש שם זה התפיסה שהעולם קדמון, זה למעשה אומר שהנפרדות מחוייבת. ואם אומרים לאדם, תמיד יש חיסרון, והוא לא רוצה בזה, מה שמלובש שם שבתת מודע הוא מבין שאין שום חיסרון. אני מבחינתי שהבנתי שתמיד יש חיסרון, בהתחלה זה היה מאוד נחמד, הייתי בטוח שזהו גיליתי את השלמות, ולא ציפיתי יותר לכלום. ואז קראתי אצל רבי נחמן שאמר, אני חי חיים טובים שאין בהם שום חיסרון. למה? כי באין שכל אין שום חיסרון. כשאין שום שכל, אתה לא מבדיל בין מה שיש לבין מה שאין, ואז אין שום חיסרון. ואז ניסיתי להבין איך זה שאין שום חיסרון? הרי אמרת שתמיד יש חיסרון ושלמות יש רק לשם יתברך, ואז הוא הסביר איך עושים זאת, על ידי שנצמדים לאמת, ובסוף אין שום חיסרון. רבי נחמן אמר, השכל הכי גדול שאפשר לדבר ממנו הוא שאין שום חיסרון, ... אבל גם להגיד שאין שום חיסרון גם זה מדרגה נמוכה, כי יש הרבה מעבר לזה. רק שמעבר לזה אי אפשר להסביר. אם זה כבר כלום, איך יכול להיות יותר מכלום? בשכל תמיד יש חיסרון, וזאת האמת היחסית. אם יש הבדל בין מה שיש לבין מה שאין, תמיד יש חיסרון, כי אין דבר מושלם. אך למרות שהאדם מבין זאת, הוא לא מצליח לחוות שלמות, למה? כי בתת מודע הוא חושב על האופציה של האין שאלה. ויש את המצב של האין שאלה, שאתה נכנס פנימה ...

... היא סבל, איך נוצר סבל? מהו סבל? מהי מהות הסבל? אושר או סבל, איך לא לסבול? תמיד יש חיסרון, תכלית הידיעה שלא נדע, למה באמת יש סבל? אליעד: הסיבה האמיתית לסבל. מה הדבר הכי בסיסי? אני מכוון לדבר שאי אפשר להיפטר ממנו בעזרת מדיטציה. יש תודעה, מה זה ...

... חיסרון תמידי, תמיד יש חיסרון, למה יש סבל? איך נוצר סבל? למה רע לי? איך להיות מאושר? שכל על אנושי, מעל השכל האנושי, מהות הסבל, להשתחרר מהסבל, מודעות ... מעצם זה שאתה לא שלם. אני רוצה להגיד שגם הפוך זה אותו הדבר. אם תמיד יש חיסרון, זה אומר שגם תמיד יש יתרון. אם כל חוויה היא חיסרון, אז גם כל חוויה היא יתרון. כרגע, אם חסר לך 100 שקל, אתה אומר חסר ... כל דבר שאתה יודע אותו, יש בו יתרון. אם אתה מבין שבכל דבר שאתה יודע יש חיסרון, כדי לדעת שיש פה שולחן, אתה צריך לדעת שחסר פה משהו, או שחסרים פה דברים חוץ מהשולחן. ואז זה אומר, שאם אתה יודע משהו ... שטוב לך. היתרון הוא, שאתה יודע שיש. מה שאני רוצה להגיד, שמי שמודע שתמיד יש חיסרון, הוא גם מודע גם שתמיד יש יתרון. חיסרון הכוונה, שאתה תמיד חווה שחסר, שזה אומר שאתה תמיד חווה שיש. תמיד יש חיסרון, זה בתנאי שאתה תמיד משתמש בשכל המוגדר. אם תשתמש בשכל הלא מוגדר, אז לא תמיד יש חיסרון. שאלה: אם אני רואה כוס. אליעד: בחוויה עצמה יש חיסרון. שאלה: אם אני רואה כוס, אני גם חווה מה שלא כוס. אליעד: כשאתה אומר יש את זה, זה אומר שאין את השאר. כשאתה אומר, יש פה ... לך? שאלה: הבעיה לא מחוייבת. אליעד: איך זה שהיא לא מחוייבת? הרי תמיד יש חיסרון. שאלה: מבחינה שכלית אני לא יכול להיות בטוח בבעיה. אליעד: אז מה השאלה בעצם? שאלה: כרגע אני חושב שהיא מחוייבת. אליעד: ... יכול להגיד שאתה לא רוצה את זה. אני מנסה להראות לך שאתה לא בטוח שתמיד יש חיסרון. שאלה: אני לא בטוח שהבעיה מחוייבת. אליעד: אז מה השאלה? כדי להגיד על משהו שהוא בעיה, אתה צריך להיות מסוגל לדמיין את ... שלו, ואם אתה מודע לאחרת, אז אתה יכול להתחבר לאחרת ואין בעיה. שוב, תמיד יש חיסרון, לדוגמא, אדם אומר שהוא לא רוצה שולחן. מבינים שהוא רוצה משהו אחר. עכשיו אדם אומר שהוא לא רוצה שתמיד יהיה חיסרון, האדם מבין שתמיד יש חיסרון והוא לא רוצה את זה. כשהוא אומר שהוא לא רוצה את זה, זה רק בגלל שהוא באותו רגע מחובר לאין שכל. אם היית רק בשכל, ולא הייתה לך האפשרות של האין שכל, לא היית מוטרד מכך שתמיד יש חיסרון. שוב, יש בעיה בתוך השכל, האדם אומר שהוא לא רוצה שולחן, זה אומר שהשכל שלך יכול לחשוב על משהו אחר. אבל אם אדם אומר, שהוא ... הוא לא היה יכול להתחבר לאין שכל, הוא לא היה יכול להיות מוטרד מכך שתמיד יש חיסרון. ואם הוא מוטרד מכך שתמיד יש חיסרון? כי הוא מדמיין את האין שכל, ואם הוא מדמיין את האין שכל, אז אין כבר שאלה מדוע יש חיסרון. וזה שונה מבעיה רגילה. כי בבעיה רגילה, למשל אתה לא רוצה עט כחול, אלא רוצה עט אדום. אבל אין לך עט אדום, אתה רק מדמיין ... חושב שאני שבע, זה לא אומר שאני שבע. אבל אם אתה אומר שרע לך מזה שתמיד יש חיסרון, ואתה מבין מה אמרת, אז כדי שיהיה לך רע מזה שתמיד יש חיסרון, אתה מתבונן, למה רע לי מזה שתמיד יש חיסרון? כי אני בעצם יכול לדמיין שלא תמיד יש חיסרון, כי אם הייתי בטוח שתמיד יש חיסרון, אז לא היה לי רע מזה שתמיד יש חיסרון. אם היית בטוח שתמיד יש חיסרון, אז לא היה לך רע מזה. כי לא היית יכול לא לרצות את זה. כדי להגיד שאני לא רוצה שתמיד יהיה חיסרון, לשם כך אתה צריך להיות מסוגל לחשוב, לא תמיד יש חיסרון. ולא תמיד יש חיסרון, שורשו באין שכל. ויש עוד שאלה, אולי בגלל שאני מתלונן שתמיד יש חיסרון, זה לא בגלל שאני חושב שיש מצב שבו אף פעם אין חיסרון, אלא בגלל שאני חושב שתמיד יש יתרון? אני לא רוצה את התמיד יש חיסרון, לא בגלל האין חיסרון, אלא בגלל היש תמיד יתרון. התמיד יש יתרון - זה בתוך השכל. אם אתה מוטרד מכך שתמיד יש גם יתרון וגם ... תבין יותר טוב את הבעיה, אז תגיע לתשובה. תנסה להתבונן למה אני בטוח שתמיד יש חיסרון. להבין את זה פירושו לחוות את זה. ...