הפעם אדבר על הנושא של משוגעים וחכמים.

מי שיתבונן יראה שיש הרבה הבדל בין משוגעים לחכמים, וההבדל הוא מדוע עושה האדם את הדברים.

החכם עושה את הדברים עבור תכלית מסוימת, והמשוגע עושה את מעשיו ללא שום סיבה.

ומי שיסתכל יראה, שכל בני האדם בעולם משוגעים, כולם ממש.

רוב האנשים בעולם כביכול עושים את הדברים בגלל סיבה מסוימת, אך אם יחקור האדם מה הסיבה, הוא יחשוב שזה בגלל שהוא רוצה לעשות דבר זה ולא אחר, ואז על האדם לשאול את עצמו, למה אתה בוחר לעשות זאת ולא אחרת, אם יש לך בחירה חופשית, אז למה דווקא את זה.

ומצד האמת כולם משוגעים, כי אנשים אין להם שמץ של מושג, למה הוא עושה את הפעולות שלו.

האדם חי בממוצע 80 שנה, והוא לא יודע בכלל למה הוא חי, ולמה הוא במרדף אחרי דברים שהוא לא יודע בכלל למה הוא עושה אותם.

ובסוף עוד זורקים אותו מתחת לאדמה, או לאיפה שזורקים אותו.

למה החלטת בן אדם, שזה יותר טוב מזה, ושזה בכלל רע ולא באמת טוב?

והאדם רץ אחרי האושר, אחרי הרצון להיות מאושר, ומי אמר מה זה אושר?

ומי אמר שצריך בכלל להיות מאושר? על סמך מה החלטת שצריך להיות מאושר ולהרגיש טוב?

והאדם יגיד, מה זאת אומרת, אתה רוצה שאני יסבול?

האם אתה בוחר להיות מאושר? האם אתה בוחר לעשות את כל מה שאתה עושה?

כי אם לא, אז אין לך בכלל בחירה, ואז אתה חייב לעשות את שאתה עושה ממילא.

אם אדם יגיד שאין לו בחירה אם לרצות להרגיש טוב או רע, אז הוא מוכרח לעשות את כל הפעולות, ואז אין לך בחירה בשום דבר ואז אין שאלה.

ואדם יגיד שהוא מוכרח לרצות להרגיש טוב, אבל יש לי בחירה ללכת בדרך אחת ולא אחרת

אבל זה יותר גרוע, כי אם יש לו בחירה באיזו דרך ללכת, למה שיבחר בדבר שלא מרגיש לו טוב.

ובאמת, אדם אין לו מושג בכלל למה הוא עושה את הפעולות שלו, ואם תשאל אותו למה הוא הולך לדוגמא לעבוד. הוא יגיד שרוצה להרגיש טוב וכו', אז תשאל אותו, מה הסיבה שדווקא עבודה תיתן הרגשה זו או אחרת, אז תחליט להרגיש טוב מבלי ללכת לעבוד אם אתה יכול לבחור.

אם אדם יכול לבחור להרגיש טוב או לא, ונאמר שהוא רעב, עכשיו ירצה לאכול, כדי להרגיש טוב

אבל אם הבחירה בידיו, למה שיחליט להרגיש טוב דווקא מהאכילה ולא מדבר אחר?

ומי שיתבונן, יבין שאין לו שמץ של מושג למה הוא עושה את דבריו, כמו משוגע, הוא ממשיך להתאמץ להשיג דברים, למרות שיודע שזה לא יספק אותו.

ואף אחד לא יודע בכלל למה הוא חי, כי אף אחד לא ודע מה התכלית של המציאות, והיא ההבנה של תכלית החיים, ואין לו לאדם הבנה באמת של מה התכלית של חייו של עצמו.

ונאמר שהתכלית היא לעשות טוב, מה הסיבה של לעשות טוב? לחקור את זה, האם זה באמת נכון?

ואדם שהולך כמו חמור יום יום לעבודה, ואינו מבין מה היא התכלית של החיים שלו, האם הוא לא משוגע?

ויש משוגע לכל דבר ועניין, אנשים המתחילים...