אושר בשלמות ללא מאמץ, האם זה אפשרי?

נדבר על השאלה שנשאלתי, האם בן אדם יכול להגיע לאושר בשלמות, מבלי להקריב דבר.

התשובה היא כן, ואסביר זאת בהמשך, מה גם שההפך, היא גם תשובה, ואסביר מדוע.

היה והאדם היה מגיע להחלטה או להבנה שאינו רוצה בכלל אושר בשלמות, הוא מוותר לחלוטין

על הרצון להשיג את האושר בשלמות, היה ממילא חווה שלמות.

כי אין הבדל בין אדם שחווה שלמות ואינו מבקש אושר בשלמות, לבין אדם שכן מחליט להשיג את האושר בשלמות ואכן חווה אותו, כי שניהם שלמים, וזה האושר האמיתי, השלמות.

האדם לא חייב לוותר על שום דבר כדי לחוות שלמות, האדם מקבל לפי מה שהוא רוצה.

ככל שישקיע יותר יקבל חותר, לא ישקיע לא יקבל.

והתשובה שלא תקבל ללא מאמץ אושר שלם, כי אם לא תשקיע בשלמות, לא תוכל להיות מאושר בשלמות.

ומה זה בעצם להיות מאושר בשלמות?

תשובה: להיות מאושר בשלמות זה להרגיש טוב תמיד, ולא משנה מה קורה במציאות, להרגיש טוב, ויהי מה.

ועל האדם להפסיק לרצות להרגיש רק טוב, פשוט מאד, להפסיק את הדרישה של ההרגשה הטובה בלבד, ואז בשנייה היה חווה אושר מושלם.

אבל מאדם לא באמת רוצה להפסיק לסבול, והוא לא מוכן להגיד גם טוב, וגם רע, זה טוב עבורי באותה המידה, ואם היה מחליט כך, אין אפשרות להרגיש רע יותר, כי הכל שווה באותה המידה.

ואז היה חווה את האחדות, בפנימיות של האדם תהיה חוויה של אושר ושקט.

ומי שרוצה בכל מחיר להשיג את האושר הפנימי, יהיה החלטי, וישנה את החשיבה שלו, שהכל בעצם טוב מבחינתו מרגע זה באותה המידה, ומי שמתעקש שלא יתאמץ לשנות את החשיבה שלו

ימשיך לסבול.

ועכשיו נענה על השאלה מההיבט שאין צורך להתאמץ, כן אפשר להשיג שלמות בלי לוותר על שום דבר

אין צורך לשנות כלום בחיים, הכל יכול להישאר בחיים שלך אותו הדבר, הדבר הוא שעל האדם

סך הכל להיות אמיתי עם עצמו, אבל אמיתי לחלוטין בפנימיות שלך.

והשינוי העצמי הפנימי, יביא לשינוי חיצוני, האדם שאמיתי עם עצמו, ומנסה בכנות להבין מה קורה עם החיים שלו, להיות באמת בהבנה פנימית, וזה לא תלוי במקום או בזמן כלשהו.

החיים יכולים להמשך, עם אתה עובד, אם אתה איש משפחה, אם אתה שוכב כל היום במיטה, הכל טוב באותה המידה, אבל, אך ורק להיות אמיתי עם עצמך בשלמות.

בעצם לחפש בכל דבר ודבר איך להיות אמיתי, בהכל, בלי לזייף בכלום.

ומי שיהיה אמיתי עם עצמו, כמו לדוגמא: אדם עושה דיאטה, ותוך כדי הדיאטה, רוצה לאכול עוגה

ועכשיו מתחילה מלחמה, אני אוכל, לא, אני לא אוכל, וכו', ומתעסק רק עם העוגה

והעוגה היא לא באמת העניין, זה לא משנה אם יאכל אותה או לא, מה שמשנה זה ההתבוננות, למה אני בכלל רוצה כל כך את העוגה, למה בכלל החלטתי לעשות דיאטה, ומה גורם לי כעת לרצות כל כך לאכול את העוגה...