הפעם נדבר על הנושא של אלימות.
ובעולם יש הרבה ביטויי אלימות, וכמו כן גם להגיד שזה טוב וזה רע, זה גם סוג של אלימות, אם כן כל אחד אלים.
גם לכבות את האש זו אלימות, גם לדרוך על הרצפה, כל כוח שיש בו התנגדות כלשהי, זה אלימות.
גם מי שיגיד שהכל טוב זו גם אלימות, כיוון שהאדם מפריד את הרע מהטוב, והוא אלים כלפי הרע, כי הוא נגדו, אולי הכל רע.
וברגע שאדם מגדיר משהו, הוא אלימות.
ויש פרספקטיבה אחת שאין בה אלימות, זה מקום שאינו שולל את קיומו של הטוב, ואין שלילה של הרע, וגם יש קיר ואין קיר בו זמנית, וכדומה. אין בכלל הבדל בין הדברים, אין הגדרות.
וכל ההגדרות שבעולם, הן הגדרות שנובעות כחלקים של השלם.
ויש שני סוגים של אלימות, יש משחק ושם יש אלימות כמשחק.
והבעיה שזו האלימות מהסוג השני, זו המצאה של האדם לטוב ורע.
האדם נמצא בדיכאון קיומי כי הוא לא יודע מה טוב ומה רע, וכולם נלחמים בשיא הרצינות אחד בשני בשל הדמיונות שלהם.
ומי שמכיל את האמת את המציאות, ואין שאלה מה המשמעות, כי הכל טוב, המשחק טוב.
וכשיש נפרדות ואין תפישה של אחדות, יש מלחמה.
גם מי שבאחדות, מפריד בין הטוב לרע, אך זה ללא אלימות, כי אין שלילה של הטוב או שלילה של הרע, זה אכן אמיתי כמשחק, כיוון שיש וודאות שהכל אחד.
והעונש של האדם זו האלימות.
כי האדם רוצה דווקא את זה ולא את זה, רע לו לאדם כי הוא מגדיר הגדרה, כי תמיד הוא יהיה חסר את הדבר השני...
050-3331-331