מה עושים, כאשר החיפוש ברוחניות מוריד מההנאות הגשמיות?

חוסר היכולת להפיק הנאה, נגרמת לשני הצדדים. מחפשי הרוחניות לא נהנים מהגשמיות, ומחפשי הגשמיות לא נהנים מהדברים הרוחניים.

והנה הכל תלוי בהתעניינות של האדם. וכדי שהאדם יצליח ברוחניות עליו להיכנס לשם עם המחשבה שלו, ולרצות ולהביע התעניינות בכך.

וממילא יש לו פחות התעניינות בדברים גשמיים.

וכדי שהאדם יצליח להתבונן בדברים הדקים שברוחניות, הרי שעליו להשקיע את כל המחשבה והרצון והאנרגיה בעניין הרוחני, בשאלות של מה התכלית בחיים - למשל - ממילא שאר הדברים לא מעניינים אותו.

וזו תוצאה טבעית, כי אם עוד דבר היה מעניין אותך, הרי שהחיפוש והמיקוד הרוחני אינו שלם.

והאדם צריך לבחור: מה חשוב יותר בחיים?

ליהנות כרגע או למצוא הנאה אמיתית. כי כל הנאה גשמית, גם תוך כדי הנאה עצמה, אינה מעניקה שביעות רצון מלאה.

תמיד האדם מרגיש חוסר, ומיד הדבר שחסר לו מתחיל לגדול והאדם מרגיש רע.

ומי שבאמת רוצה ליהנות בחיים, עליו לחפש הנאה אמיתית.

הנאה אמיתית, היא שהאדם נהנה מכל דבר ודבר בחיים בהנאה אמיתית. ומתי זה קורה?

הוא אמור להגיע למצב שבדבר הגשמי נהנה כמו מהרוחני וכן להפך. וזה קורה כאשר אין הבדל בין הגשמיות לרוחניות.

אם האדם למשל הולך על ההנאות הגשמיות, אזי עליו להביא עצמו שייהנה מכל דבר ודבר עד הסוף.

או שנניח שירצה ליהנות מהרוחניות, אז שילך עד הסוף.

כי כאשר הולכים עד הקצה, שם מגיעים לחיבור של הגשמיות והרוחניות.

כי יש דבר שפעם הוא בא לידי ביטוי בצורה רוחנית ופעם הוא בא לידי ביטוי באופן גשמי.

וכאשר האדם מגלה את החיבור בין הגשמיות לרוחניות, אזי הוא מבין שאין הבדל ביניהם ושהגשמיות לא באה על חשבון הרוחניות וכן להפך...