...
תקווה ואין שום ייאוש בעולם כלל - איך למה ומדוע? ומצד האמת אין שום
תקווה בעולם כלל, אבל אין גם שום ייאוש בעולם כלל, כי הכל טוב והכל אחד. וכאשר הכל אחד, אין להיכן להגיע ואין ממה להתייאש ואין למה
לקוות, כי הכל כבר טוב בשלמות מוחלטת שאין שלמות אחריה. וגם בעולם שלנו של הנפרדות, שבו התכלית והמטרה רחוקה מהאדם, גם בו יש
תקווה, ואין שום יאוש בעולם כלל. משום, שתמיד יש
תקווה, והיא האמת. כי כאשר האדם מנסה להתקרב אל התכלית הטובה, הוא רואה כמה הוא רחוק ממנה. כי עצם הרצון להתקרב אליה, מרחיק את האדם ממנה. כי האדם כבר נמצא בתכלית, וכל רצון להתקרב ... מצד האמת הוא תמיד כבר נמצא בה, ומצד האחדות, הוא לעולם לא מתרחק ממנה, בכל מקרה. ועל האדם לדעת, שיש
תקווה ושאין שום ייאוש בעולם כלל. וכאשר האדם רואה שהוא מוקף מכל הצדדים בחושך ואפילה, והאדם מרגיש שהוא חנוק לגמרי מכל הצדדים, והאדם מאבד
תקווה לגמרי, על האדם לדעת שעדיין יש
תקווה. כי לפעמים כאשר האדם מתבונן היטב סביבו, הוא רואה, שתמיד הטוב רחוק ממנו. משום שבשום דבר בעולם אין שלמות, והכל רע עם חיסרון תמיד. והאדם לעולם לא מגיע ולא יכול להגיע אל ... וכאשר האדם מתבונן בדבר הזה, אז הוא רואה את החושך והאפילה שבהם הוא נמצא. ואז על האדם לדעת, כי יש
תקווה ואין שום ייאוש בעולם כלל.
והתקווה היחידה של האדם, היא האמת, שהיא מוציאה את האדם מ כל מבוי סתום ומכל גיהנום, ישירות אל גן העדן עלי אדמות, בלי לשנות שום דבר בחיצוניות של האדם, מלבד שינוי פנימי, בתוך עומק ...