מוזיקה - ליהנות ממוזיקה גם בלי להבין את המילים. מהי המשמעות?... שלהם. והאירועים השונים שמתרחשים לאדם, הם סוג של מוזיקה. וכאשר קורים לאדם דברים קשים נגד רצונו, הרי שהדבר דומה לשיר עם צלילים צורמים. שגם אם האדם מבין את המילים של השיר, אף על פי כן האדם לא נהנה מהשיר, משום שהאדם לא אוהב את הצלילים של השיר. וכאשר קורים לאדם דברים כפי מה שהוא רוצה, הדבר דומה לשיר שבו האדם מבין את המילים ונהנה מהמוזיקה. אבל, לא ... סוג של מוזיקה. וגם כל רעש ורעש שיש בעולם, הוא סוג של מוזיקה. ולאהוב את כל סוגי המוזיקה שבעולם, פירושו שהאדם יאהב את כל סוגי הצלילים שיש בעולם, בכל שילוב שלהם. דהיינו, שהאדם ייהנה ממוזיקה איכותית, כמו שהוא נהנה מצעקות ומקולות מלחמה, באותה המידה. ... הקולות שיש בעולם באותה המידה, הרי שהוא בעצם כבר לא ממש יכול ליהנות ממוזיקה. כי כבר אין משמעות למוזיקה רגילה עבורו. מאחר שכל הצלילים נשמעים עבורו אותו הדבר. ומי שבעיניו כל הצלילים הם אותו הדבר, הוא אדם חירש שאין לו יכולת שמיעה. כי הוא מפיק את אותה ההנאה מכל סוגי הצלילים שיש בעולם. ומי שייהנה מכל הדברים באותה המידה בדיוק, הוא בעצם מאבד את יכולת השמיעה שלו, ואת יכולת ההנאה שלו. כמו החירש שאצלו כל הצלילים אותו הדבר, אבל הוא גם לא יכול ליהנות מהם. ומי שבעיניו הכל טוב באותה המידה ממש, הרי שהוא כבר לא יכול ליהנות ... שינויים שונים. וגם מי שנהנה ממוזיקה בלי להבין את המילים, גם הוא לא ייהנה מכל סוג של רעש מוזיקאלי. כי רק חירש נהנה מכל סוג של צליל באותה המידה. וגם מי שיודע ליהנות מכל דבר, הרי שגם הוא צריך צמצום כלשהו, כדי שהוא יוכל להמשיך ליהנות ממוזיקה. ולמרות שצריך צמצום כנ"ל, נשאל, איך אפשר ליהנות מכל הצלילים באותה המידה בדיוק? וכאן יש שתי תשובות. והתשובה הראשונה היא, שבאפשרותו של האדם להיות חירש לצלילים, וכך הוא ייהנה מכל הצלילים באותה המידה. דהיינו, כי באפשרותו של האדם לברוח מחשבתית מהמציאות שבה הוא נמצא, דהיינו, לחשוב על מחשבה כלשהי שאותה הוא רוצה לחשוב, ועל ידי זה הוא כאילו חירש ועיוור למה שקורה איתו. דהיינו, האדם יכול ליהנות מכל הצלילים באותה המידה, על ידי זה שהוא סותם את האוזניים שלו. כי האדם יכול לבחור שלא לנסות להבין שום דבר, אלא פשוט לשתוק. ... טוב לו באותה המידה תמיד. אבל, יש בזה גם חיסרון. כי האדם בעצם לא מנצל את יכולת השמיעה שלו. ולכן, יש דרך נוספת ליהנות מכל הצלילים באותה המידה, גם בלי לסתום את האוזניים ובלי לשתוק. ואיך? על ידי זה שהאדם מתחבר לדבר הפנימי שיש בכל הצלילים שבעולם. כי לכל חלקיק של צליל בפני עצמו אין שום משמעות. והמשמעות נוצרת כאשר יש רצף וקצב של צלילים. והקצב של הצלילים השונים, בפרט כאשר יש איתם מילים, הוא יוצר שיר. ובאפשרותו של האדם ליהנות מכל רצף של צלילים, על ידי זה שהוא מתבונן על הקצב של הצליל, ומתחבר אליו רגשית. כי גם לצעקות וגם לרעש מחריש אוזניים או לכל צליל צורמני אחר, גם לו יש את הקצב המוזיקאלי שלו. והאדם פשוט לא רגיל ליהנות מהקצב של הצלילים שאותו הוא לא אוהב. אבל, באפשרותו של האדם להתבונן על הקצב של המוזיקה, ולנסות להתחבר לקצב של המוזיקה, בלי להתייחס ... שמשמיע היתוש, הרי שהאדם יכול להתבונן על הרעש של היתוש, ולנסות לחוות אותו, כמו סוג של מוזיקה בקצב מסוים. כי בסופו של דבר, כל הצלילים השונים שיש בעולם, הם כולם ביטוי של אותו הדבר. כי לכל צליל יש את העוצמה שלו וכולי. וההבדל בין הצלילים השונים, הוא רק במינון של הדברים שיוצרים את הצליל. אבל מצד האמת, כל הצלילים וכל הרעשים, את כולם ניתן להגדיר באותה הצורה. והמשמעות היא, שברמה העקרונית, האדם יכול להתחבר רגשית לכל סוג של רעש ומוזיקה, לא רק על ידי זה שהוא סותם את האוזניים שלו, אלא גם על ידי זה שהוא מסתכל על המהות של הצלילים, ולא על איך שהם נשמעים בפועל. כי מי שהוא מוזיקאי אמיתי, הוא באמת יודע להפיק הנאה גם מצלילים מוזרים. כי כאשר מומחה במוזיקה שומע איזה שיר, הוא מתעניין לעומק גם בקצב של השיר, ובצורה שבה יצרו את הצלילים של השיר. ומי שהוא מעבד מוזיקאלי, והוא עוסק בלייצר צלילים, אותו מאוד מעניינים