... גם הוא לא מדויק. כי השכל של האדם הוא סובייקטיבי. וביארתי כיצד אפשר באמצעות השכל שמעורב טוב ורע, להגיע לאמת מדויקת. והסבל של האדם נובע מנפרדות. והרצון העצמי, יוצר סבל. כי הרצון יוצר תלות רגשית בין האדם לבין ... נוצר מהכאב, אלא מחוסר הרצון לחוות את הכאב. וצריך להשיג איזון מוחלט של הרצון, שבו הכל אחד. והרצון של האדם, הוא לרצות את המציאות. וביארתי שהנפרדות והאחדות נמצאות באחדות אחת עם השנייה. ושהרע והטוב והאמת והשקר, הם ...

... להשתוות, כמו אצל הדומם שהוא חסר תודעה. ובנקודת ההתחלה, אין נפרדות, כי אין רצון. כי הרצון הוא רצון אין סוף לא מוגדר ולא מוגבל. וצריך להתחבר לתמונה המלאה ששם הכל אחד. וטוב שיש תפישת נפרדות, כי בזכותה העולם קיים. כי באחדות, אין שום פעולה. ואיך להגיע? על ידי התבוננות על המהות של המציאות, שבה הכל כבר אחד ממש. כמו בשעת השינה, שבו המקום של החלום, לא נמצא ... האדם לחקור את שורש הרצון, עד שהוא יגלה את הנקודה שבה אין נפרדות בין רצון לאין רצון. וגם בשלמות יש פחד וחרדה, אלא ששם זה לא נפרד מהטוב וכולי. ...

... המילה אמת, מהמקום הפשוט של האמת. בעולמנו יש גם נפרדות וגם אחדות וזה בא בהמון רבדים של המציאות. ונסביר זאת כרגע מהפרספקטיבה של הרצון. לכל אדם יש המון רצונות, והרצונות ... מספיק יגיע לאחדות, הוא יראה את הפרספקטיבה של הנפרדות, אך הוא גם יגלה את הפרספקטיבה של האחדות שאינה מבדילה בין רצון לרצון, ולא משנה מי רוצה, ומה רוצה, ופרספקטיבה זו של האחדות וזו של הנפרדות, נמצאות בו זמנית. והאדם מצד אחד צריך לשמוח שהדשא של השכן יותר ירוק, כי תמיד יש לאן לשאוף, כי אם הוא לא היה יותר ... זה ולא את זה, ואז הוא יגיע להבנה שיש אחדות, ויש נפרדות, והוא אמור לחוות את שתיהן בו זמנית, תוך כדי שהוא מבין ויודע שאין כל הבדל ביניהן, ועל כן הכל טוב. האדם מגיע בעצם ...

... כך שאין באמת הבדל בין אהבה ובין שנאה. כלומר, בקיצוניות של האהבה ובקיצוניות של השנאה, אין בכלל הבדל בשורש שלהם. זה בכלל נובע מאותו הרגש. בעולם שלנו של הנפרדות, יש הבדל בין אהבה ובין שנאה. אך נסביר פה איך ... לגבי האהבה, אם יש אהבה מושלמת לחלוטין, זה עד כדי כך שהאדם לא נותן קיום לזה שהוא אוהב בשלמות. אהבה פירושו שאני כן מסוגל להכיל בשלמות, ולא תהיה תחושה של נפרדות בין האדם לזה שהוא אוהב. זה כמו שבן אדם אוהב את ...

... או לא אני, צריך שני רגעים. אם האדם מודע לקיום העצמי שלו, הוא חווה זמן, כיוון שהוא יודע שיש משהו אחר נוסף. ואם יש רגע אחד, אין אפשרות לנפרדות. וכל אלו שאומרים אני חי את הרגע, הוא בכלל לא חי את הרגע, הוא בכלל לא מבין, כי אם אדם חי את הרגע, זה להיות במצב שאתה לא תדע שאתה קיים, כי אם יש רק את הרגע הזה, והתודעה של ... בלי רצון. שיהיה לאדם דבר והיפוכו, ואיך עושים זאת, על ידי כפי שנאמר שוב, על ידי אמת, להבין שיש פרספקטיבה של אחדות ובו בזמן מציאות של נפרדות. ואדם צריך להגיע להשתוות, וזאת על ידי שאלות, למה אני רוצה דבר מסוים ודבר אחר לא? לשאול עד שיגיע לנקודת ההשתוות שאין נפרדות בין רוצה ללא רוצה. בפרספקטיבה מסוימת של המציאות אין הבדל בין ימין לבין שמאל, ובפרספקטיבה מסוימת של המציאות כן יש נפרדות הרעיון שהאדם בו צריך להתמקד, זה להבין, לא להאמין, להבין! שהנפרדות של העולם נמצאת באחדות עם האחדות של העולם, כי בעולם יש תערובת של האחדות והנפרדות, ועל ידי הבנה זו יוצר האדם כלי רגשי להכיל דבר והיפוכו, ואז האדם יכול לחיות את הרגע, וגם לחיות בתחושה של זמן, כלומר, לא את הרגע. גם להגיד ימין ושמאל זו הפרדה, כי צריך זמן להפריד בין ימין ושמאל. ואם אדם יחיה את הרגע אין תחושת זמן או מקום. וכשאדם מפנים ומבין את האחדות והנפרדות שקימות בו זמנית, הוא יכול להכיל רגשית את ההבנה, שהוא יכול גם לחיות את הרגע וגם לא לחיות את הרגע, בו זמנית. כי הנפרדות, היא נפרדות בשלמות, והאחדות, היא אחדות בשלמות, הוא יגיע להבנה שלמרות שהן נפרדות האחדות והנפרדות, הן אחד, ואז בו זמנית יוכל לחיות את הרגע, וגם את הזמן. ...

... מרוצה וטוב לו גם כשהוא לא מרוצה. והסבל אצל האדם הלא מאושר, זה שהוא לא רוצה את המציאות כפי שהיא, פעם הוא רוצה, ופעם הוא לא רוצה, הסבל נוצר בגלל הנפרדות. גם אם היה לאדם רק רע, ותמיד ... סבל, העניין לחוות את זה או את זה באופן מושלם. כשאדם מאושר באמת הכל אצלו אחד, וזה לא אומר שאין לו רצונות שונים, הוא פשוט חווה את האחדות וגם את הנפרדות באופן שווה. אין הבדל לאדם ... מההארה, וככל שהאדם מוצא קווי דמיון, ובצורה זהה, אם הוא מבין כיצד דבר ודבר קרובים ומאוחדים, ידע שהוא קרוב להארה. ויותר יחווה את האחדות למרות שחי בנפרדות. ההארה היא החיבור לשורש של ... שזה משנה? ומי שיתמיד לחקור את הדברים לעומקם, הוא יגלה איך הדברים זהים אחד לשני, ובסופו של דבר הוא מגיע לתפישת מציאות כזו, שאין לו הפרדה בין הנפרדות לבין האחדות וזו ההארה. ...

... כן הכל ממילא לא משנה וטוב. אם אדם רוצה לזגזג ולהגיד פעם זה טוב ופעם זה רע, גם זה בסדר, אבל אז שלא יגיד שהוא רוצה לחוות שלמות, כי בשלמות, אין זיגזג. אבל אי אפשר גם להיות בנפרדות ולרצות להבין את האחדות. וזה בסדר לא ... בשום דבר, כי באושר יש גם דבר והיפוכו, ואפשר גם לזגזג וגם לא לזגזג, ובו זמנית להרגיש טוב, ולהרגיש רע, ולהרגיש ולדעת שאף על פי כן הכל טוב. אבל אם הולכים על פרספקטיבה של הנפרדות, האושר לא תלוי אם יש לך חרדה, או אין ...

... ובמודעות שלמה להיות גם עבד, גם להיות בנפרדות, וגם להיות מלך להיות באחדות, בו זמנית כשהוא בוחר בעצם ... שהכל טוב והכל אחד, ואף על פי כן משחק בנפרדות של רוצה וצריך כך או כך. וברגע שמסבירים לאדם את תפישת ... אומר להשתחרר מהדמיונות שלו כל עוד הוא בנפרדות, כי האדם אוחז בשכל שלו, זה טוב וזה לא טוב, זה ימין וזה ... שכולו טוב, זה טוב אחר, במקום הזה אין נפרדות בין טוב לרע, אין הבדל. זה לא שהרע הוא גם טוב, זה שונה ממה ... ממילא לא היה רוצה או מחפש בתודעה של הנפרדות להרגיש יותר טוב כל הזמן, ידיעת האמת הפנימית שיודעת שיש ...

... לאדם בחירה חופשית אם להרגיש טוב או רע, מה זאת אומרת? הנושא פשוט יותר ממה שנדמה, כפי שהסברנו, העולם בו זמנית זו תפישת נפרדות העולם של הטוב והרע, מקומות שונים, זמנים שונים וכו', ... העדן, גם בגן עדן יש הרבה דרגות, יש הרבה עוצמות, ובכדי שאדם באמת ייהנה בגן עדן, לחוות שהכל אחד, יחווה העדר רצון, העדר נפרדות, העדר קונפליקטים, לשם כך צריך להעמיד את האדם למבחן, ... בעצם גרמנו לו להתאבד, כי החיינו אותו, אם הוא מת והחיינו אותו הוא התאבד מהמוות. והאדם צריך להתאבד מהשכל שלו, לחסל את הנפרדות, לקחת אקדח ולחסל את החוויה של זה טוב וזה רע, אלא להבין שאין הבדל בין טוב לרע בו בזמן שהוא יודע שהוא בנפרדות. וזה דבר קטלני, כי השכל מבין רק נפרדות, מה פתאום שהוא יבין עכשיו שזה בכלל אותו הדבר. ואז זה אומר בכלל להחיות את השכל, להחיות אותו מהמוות של הנפרדות. מצד האמת זה לעשות תחיית המתים של השכל, כי מצד האמת השכל הרגיל של הנפרדות מחובר לשכל אחר גדול שהכל בו אחד, שגם דבר והיפוכו הם ... ונכונים בין היתר. והשכל של האדם הוא רק ביטוי של השכל הזה, השכל של האדם הוא רק חלק מהשכל הכללי שבו הכל אחד, וגם יש בו נפרדות והפכים ואף על פי כן הם אחד. ואם אדם עם השכל הרגיל ...

... המרגש ביותר בעולם. מדוע? כי המציאות היא הקסם הגדול ביותר שיש בעולם! כי במציאות שלנו יש פרספקטיבת אחדות ופרספקטיבת נפרדות. בכל דבר ודבר יש את שני ההיבטים הללו. כלפי חוץ נראה שהאנשים שונים ברצונות, אך בפנימיות כולם רוצים אותו דבר. יש ישות אחת ... מה הסיבה שיש לי את הרצון הזה ומה הסיבה שהדבר הוא כך..? למה? ולמה? ולחקור עד הסוף. וכאשר האדם יגלה מה היה לפני הנפרדות, אזי הוא מגלה את הקסם היפה ביותר שיש בעולם, וזה הוא מקבל בריגוש אינסופי. כי הוא מבין אותו אך בו זמנית גם לא מבין אותו. זהו קסם של חיבור בין האחדות לבין הנפרדות, זה ריגוש אינסופי. אך אין אפשרות להבין אותו עד הסוף. ואז האדם מתחיל ליהנות מהמציאות באמת וחווה ריגושים כי הוא רואה סוג של ...