... שחושבים אותו כ"אני" = הדבר שנמצא בתוך המחשבה של החושב. 4 - קיימת מחשבה כלשהי שמקשרת את החושב את ה"אני" לבין ה"אני" שהוא חושב עליו = המחשבה עצמה. לפני שנדון
במהות האמיתית של השאלה ובתשובה האמיתית שלה, לפני כן נציג מספר שאלות למחשבה. כללי: האם תינוק חושב אני? האם תינוק מודע לעצמו? ... מה בעצם מאפיין את ידיעתו של האדם את ה"אני" שלו, מאשר את ידיעתו כל ידיעה אחרת כגון "שולחן" וכיו"ב? מה הופך את הידיעה של ה"אני" לשונה משאר כל הידיעות כולן? מהי
מהותו של אותו ה"אני" הזה שחושב "אני"? האם ה"אני" מסוגל בכלל להבין את
מהות ה"אני"? כדי להבין משהו צריך להכניס אותו לתוך מחשבה. המחשבה נמצאת עצמה בתוך האני. האם האני יכול להיכנס כולו אל תוך עצמו ולהבין את
מהות עצמו בשלמות? האם ניתן להבין מהו "אני" בלי להבין את
מהותו בשלמות? עולם החלומות והשינה: האם בשעת שינה ה"אני" נמצא בעולם שבתוך החלום או בעולם שמחוץ לחלום? האם מצידו של ה"אני" יש ... את ה"אני" שבתוך החלום ויאחד אותו עם עצמו? האם דמות בסרט מצויר יכולה לחשוב על עצמה? האם כאשר דמות מצוירת אומרת "אני", האם היא באמת מודעת לעצמה? האם יש הבדל
מהותי בין האנשים שבחלום לבין שאר הדומם / צומח / בעלי חיים שבחלום? והאם ומדוע יש הבדל כזה בעולם שמחוץ לחלום? האם כאשר האדם ... מימד המקום כולו נמצא בתוך מחשבה של מישהו אחר? האם יתכן שמישהו חושב את כל מה שקורה? האם דג מסוגל לדמיין את הים שבו הוא שוחה? האם דמות מצוירת מסוגלת להבין את
המהות של זה שמצייר אותה? האם האצבע של האדם מסוגלת להיות מודעת לקיומו של הגוף כולו? האם האצבע של האדם מסוגלת להיות מודעת לקיומה ... היא קריטית? ידיעת האמת קריטית, משום שהיא חוסכת עימותים מיותרים / סבל וייסורים. כל הצרות כולן נובעות מכך שהאדם אינו יודע את מקומו, את האלטרנטיבות שלו, ואת
המהות האמיתית שלו. כאשר האדם מודע ומבין באמת את
המהות של המציאות, ממילא נחסכים ממנו כל העימותים / קונפליקטים וממילא הוא נהנה מהמציאות. כאשר האצבע מבינה את השכל של האדם ... בצורה פשוטה, יראה כי האמת ממש פשוטה להבנה ומתבקשת מאליה. האמת אינה שוללת את קיומו של דבר, אלא מסבירה את קיומם של כל הדברים. אז מהי האמת האמיתית? האמת היא
שהמהות של המציאות שהיא אחת, היא זו שמהווה את כל הדברים כולם.
המהות של המציאות = הרובד הפנימי ביותר של המציאות, שאינו משתנה בשום צורה חיצונית של המציאות.
המהות של המציאות = הדבר שנמצא בכל מקום ובכל זמן באופן שווה.
המהות של המציאות = הדבר שמהווה בכל רגע את ציר הזמן ובכל מקום את מימד המקום.
המהות של המציאות = השורש של המציאות = הסיבה של כל הסיבות / הסיבה הראשונה = הרצון שממנו נובעים כל הרצונות / הרצון הראשון = השורש של כל המחשבות / רגשות וכולי.
המהות של המציאות = הדבר היחיד שתמיד קיים ושקיומו אינו תלוי בדבר. מהי
מהותה של המציאות? מהי
המהות הזאת שמהווה את הכל? זה כבר עניין אחר, אך
המהות של המציאות מהווה את הכל. גם ה"אני" של האדם, גם הדברים שעליהם האדם חושב, וגם המחשבה שלו עצמה, כל הדברים האלו
מהותם הפנימית היא אחת. האני החושב / העולם שחושבים עליו / המחשבה שמחברת את החושב ואת העולם, אלו הכל בגדים שונים / צמצומים שונים של
המהות האין סופית האחת. מאחר שהמחשבה של האדם יכולה להכיל בתוכה רק דברים שאפשר לעשות להם סוף, ממילא לא ניתן להכניס לתוכה את
המהות של המציאות האין סופית. אך בהחלט כן ניתן להבין, כי כל הדברים כולם, בכל רגע / מקום, כולם, כל מה שקיים, הכל מתהווה בכל רגע מחדש באמצעות
המהות והשורש של המציאות שמהווה את הכל. בנוסף, על האדם לזכור, כי הסיבה היחידה שבגללה נראה לו שיש הבדל בין ה"אני" לבין כל דבר אחר, היא רק משום שהוא אינו מבין בשלמות את
המהות הפנימית של עצמו שמהווה אותו עצמו. אם היה האדם מבין את
המהות האין סופית שמהווה את ה"אני" שלו עצמו, הוא ממילא היה מבין שאין שום הבדל בין שום דבר לשום דבר, כי הכל אותו הדבר
במהותו. ושום דבר לא יכול להיות קיים
שהמהות שלו תהיה שונה מדבר אחר. מאחר שאותה
המהות מהווה את הכל, ממילא לא יכול להיות שמשהו אחד יהיה באמת שונה ממשהו אחר מצד האמת. הסיבה היחידה שדברים נראים שונים זה מזה, היא רק משום שהדברים עצמם (ה"אני" של האדם), אינם מבינים ואינם מקשרים את העולמות כולם
למהות שלהם. מצד
המהות אין הבדל בין שום דבר לשום דבר וגם לא יכול להיות, כי
המהות תמיד תישאר אותה