... העולם, ונשאל: האם התבונה
הראשונה, האם יש לה מצידה רצון כלשהו? האם היא רוצה את הרצון של עצמה? כי באמת, בסופו של דבר מי שבאמת בוחר זה לא מי שעושה, מי ... ומה בעצם יוצר את הרצון
הראשון, ומה בעצם קדם לרצון
הראשון? והשאלה היא האם מישהו בחר את הרצון של עצמו, ומדובר ביחס לכוח
הראשון ביחס לישות
הראשונה. ויש לציין שמצד הפרספקטיבה שמעל הזמן והמקום, לא שייך להגיד רצה ועשה כי רצה ועשה, הן שתי נקודות בציר הזמן. ובשורש ... ובעצם זה אומר שהרצון
הראשון לא רצה, כי אם רצה ועשה הם בו זמנית, אז זה או רק רצה או רק רצה, ויש להעמיק ולהבין שבשורש אין רוצה, יש עשייה ללא רצון ... הרצון ונבדוק מהו הרצון
הראשון, ומה יצר אותו? וישנה שאלה האם הרצון הזה הוא מחייב, האם משהו הכריח אותו להיווצר? כי אם כן, הרצון
הראשון הוא גם כן ללא בחירה, ואם שום דבר לא הכריח אותו לרצות / להיבחר אז ממילא הוא אקראי לגמרי, ואז אין לו שום סיבה ואם אין ... להגיד, בא נניח השכוח רצון
הראשון נוצר מעצמו, OK... אז אותו כוח ראשון שנוצר מעצמו, אותו הכלום, הוא זה שבחר שיהיה רצון. הרצון הלו מוצר ממשהו, השאלה אם ... עם סיבה, בלי סיבה, והדבר
הראשון שנוצר האם נוצר מתוך בחירה, או ללא בחירה? ואי אפשר להגיד אפילו שלכוח
הראשון אין בחירה כי הוא זה שעשה, ובדיוק כשם שעשה, הוא יכל גם לא לעשות, וזה אומר שהוא בחר. זאת אומרת שגם אם אנחנו לא מבינים, איך התהווה הרצון
הראשון, עדיין אנחנו מבינים שמשהו מהווה את הרצון הזה, עדיין משהו מהווה את הסיבה שיש רצון, יש בחירה שנתהוותה על ידי משהו. ... יחדד את זה עוד פעם, הרצון
הראשון, והסיבה
הראשונה, הם נוצרו ללא סיבה. כי אם יש סיבה, תמיד נשאל מה הסיבה, ואם יש רצון, תמיד נשאל מה הרצון של הרצון ומה הרצון
הראשון. כלומר, הרצון
הראשון, מה שקדם לו הוא העדר רצון, והסיבה
הראשונה מה שקדם לה, הוא העדר סיבה. וכאן יש לנו שתי נקודות מבט: אפשרות אחת זה לומר: שאי אפשר להגיד שלא בחרו את הדבר כי משהו ... להיות כזאת שבה הכוח
הראשון בחר, ולא לא בחר? הרי באותה המידה שהוא בחר לעשות בחירה מושכלת כפי שהוא בחר, הוא יכול היה שלא לבחור. אז מה בעצם גרם לכוח
הראשון לעשות בצורה מושכלת, ולא בצורה אקראית? ובעצם מה שאני אומר, שהבחירה וההעדר בחירה, גם היא עצמה נבראה, זאת אומרת שמעל ...