... נדמה לו שהעולם שלנו הוא שדה קרב כמו הגהנום, שבו כולם רבים כל הזמן וכולי. אבל, מי שמתבונן היטב, ומבין את הנקודה שממנה נובע הכל, הוא נהנה מהשלום הגדול שיש בין כל הדעות השונות שיש בעולם. ...

... דחייה מאנשים אחרים ששונים ממנו, הרי שהוא בעצם פחות נהנה מהחיים שלו. כי המציאות היא מושלמת, והיא מכילה בתוכה את הכל. ואם האדם היה חי בשלום עם עצמו, כמו שהמציאות חיה בשלום עם עצמה, הרי שעל האדם היה ... כל מי ששונה ממנו, הרי שהאדם גורם לכך שהוא עצמו פחות נהנה מהחיים שלו. כך שמצד ההיגיון, על האדם היה לקבל את מי ששונה ממנו. וישנם מצבים, שבהם לא רק שהאדם לא אוהב את זה ששונה ממנו, ולא רק שהוא לא מקבל ... של לא לעשות שום דבר. והאדם לא מסוגל פשוט לשתוק וליהנות מהחיים, והאדם רגיל לסבך את עצמו בסיבוכים מיותרים. כי הדבר הפשוט ביותר הוא, פשוט לשתוק וליהנות מההרמוניה עם המציאות כפי מה שהיא. אבל הפתרון הזה הוא פשוט מידי . והאדם קשה לו להכיל בתוכו דבר שהוא פשוט מידי. ולכן האדם יוצר לעצמו כל מיני ... המושלם הוא מצב שבו האדם נח על זרי הדפנה, ופשוט נהנה מההרמוניה שלו עם המציאות כפי מה שהיא. כי אם צריך להתאמץ, הרי שהאושר לא מושלם. כך שהאדם שואף בסוף התהליך להגיע לנקודה שבה הוא יוכל ליהנות בלי להתאמץ. אבל האדם לא מגיע לנקודה הזאת, משום שהוא כן רוצה להתאמץ. והאדם לא מוכן לא להתאמץ. והאדם רוצה להתאמץ. ולכן הוא מתאמץ. וכדי להתאמץ, ... ולגאווה של האדם להרגיש טוב עם עצמם. והאדם שלא מסוגל ליהנות בצורה פשוטה מההרמוניה עם המציאות, הוא מנסה כל הזמן להגדיר את עצמו, ולהגדיר לעצמו אויבים ודברים שמהם הם יצטרך להתרחק. כי לא כל אחד מסוגל לחיות ... שהאדם מגיע למצב שבו הוא רואה את הטוב שיש בכל דבר, ונהנה מכל דבר. אבל, זה פשוט מידי. והאדם לא תמיד מסוגל להכיל בתוכו את גן עדן. ולפעמים האדם מעדיף להתחכם, ולנסות להמציא את הגלגל מחדש, למרות שהכל עובד טוב כמו שהוא. והאדם במקום פשוט לשתוק וליהנות, במקום זה הוא מעדיף להתאמץ ולסבול. והאדם בבחירה חופשית של עצמו, עוזב את גן העדן, ועובר אל הגהנום. ואף אחד לא מכריח את האדם לחיות בגן עדן. ומי ... ילחם. והכל זה רק משום שהאדם לא מסוגל פשוט לשתוק וליהנות מהדברים כפי מה שהם. וכאשר האדם צריך להמציא לעצמו איזה דבר רע להילחם בו, כדי לנצח את האויב הדמיוני וכדי להרגיש טוב עם האגו, על ידי זה האדם ... שהכל אחד והמציאות מכילה את כולם. אבל האדם שלא מוכן ליהנות מהמציאות כפי מה שהיא, הוא כל הזמן צריך לנסות להדחיק אצל עצמו את המחשבה שהוא טוב כמו חברו. כי אז הוא כבר לא יוכל יותר להתגאות על חברו. והכבוד ... והפחד מזרים ומאנשים ששונים ממנו, הוא בעצם מפסיד את ההנאה הפשוטה והטובה של גן העדן. ונמצא אם כן, כי שנאה לזרים, ואי קבלת השונה והאחר, כולן שורשן בכך שהאדם לא מספיק חכם כדי ליהנות מהחיים שלו באמת. כי מי שיודע ליהנות מהחיים באמת, ומי שמוכן ליהנות מהחיים בלי להתאמץ, ובלי הדמיון שהוא בכוח עצמו משיג את האושר, הרי שהאדם כזה אכן ייהנה מהחיים שלו. אבל, מי שלא מוכן לקבל את זה שהכל טוב, כי אם ... עוזר לאגו של האדם להרגיש טוב, ועוזר לאדם עצמו לא ליהנות באמת מהמציאות בצורה מלאה. ולכן, על האדם להשתדל ולנסות לראות את המאחד שיש בין הדברים. ומי שמסוגל לוותר על הרצון שלו להיות טוב יותר מאשר חברו, ...

... עדן הזה, החיים חסרי משמעות וחסרי תכלית כלשהי. כי כל ההנאה של האדם כאן בעולם הזה, היא על ידי זה שיש לאדם רצון כלשהו. וכאשר הרצון של האדם מתמלא, על ידי זה האדם מרגיש שמחה ואושר. אבל בגן עדן שהוא ... טוב, שם החיים קשים ביותר. כי אין שם שום טעם ושום הנאה ושום התקדמות ושום תכלית ושום מטרה. כי כאשר יש לאדם את כל מה שהוא רוצה, אז הוא הופך להיות כמו מת, ללא שום התפתחות ושינוי. ומי שיתבונן ... רוצה להשיג. וכאשר האדם חי בצורה הזו, על ידי זה האדם נהנה מכל העולמות. כי אז האדם חי בעולם שיש בו גם רע. אבל עדיין האדם מכיל בתוכו גם את הרע כרע. ז"א האדם באמת מרגיש רע, אבל מכיל בתוכו גם את ...

... הדרך שבה עובדת המציאות, על ידי זה הוא חי איתה בשלום ונהנה ממנה. ומי שלא מבין את הדרך שלפיה מתנהלת המציאות, על ידי זה הוא מרגיש תחושה של שבי. כי כאשר האדם מנסה להשיג את מה שהוא לא יכול ולא צריך להשיג, על ... מבחינה סובייקטיבית, לא מבין את הדברים, ולכן הוא לא נהנה מהמציאות כפי מה שהוא יכול ליהנות. וכדי להתמודד עם תחושת השבי, לשם כך על האדם לנסות להסתכל על המציאות בצורה כמה שיותר אובייקטיבית. דהיינו, לנסות להסתכל על המציאות מנקודת מבט ...

... האושר. ונסכם את העניין ונאמר, שהאדם מחפש אחרי האושר. והאדם בתוך תוכו אוהב את האושר ואת השלמות ואת היופי ואת הטוב שיש במציאות. וכאשר האדם רואה איזה דבר שמזכיר לו בצורה אסוציאטיבית כלשהי את התחושה של האושר, ושל ההנאה מהטוב שיש בעולם, על ידי זה האדם מרגיש רגשות של אהבה והערצה כלפי הדבר שמזכיר לו את מה שהוא באמת מחפש, שזה האושר. ...

... של האדם, וכל האובססיות של האדם, וכל ההתנהגויות המוזרות של האדם, שורשן בכך שהאדם מחפש משמעות כלשהי. והאדם שלא מסוגל להפיק הנאה מהבנת משמעות החיים המלאה, על ידי זה הוא נאחז בשטויות, כדי ...

... נראה, כי כל המחשבה של האדם שהעולם שלנו הוא רק חלום, ושהאדם צריך להתעורר מהשינה שלו אל איזה מציאות אחרת כלשהי, הרי שכל העניין הזה יש לו שורש. והשורש הוא שהאדם עוד לא מצא את הדרך ליהנות מכל דבר. כי בכל דבר ודבר שיש בעולם שלנו, גם אם הוא אשליה או דמיון שקרי, בכל דבר ודבר שיש בעולם, יש בו טוב כלשהו. ומי שהוא מוצא את הטוב שיש בכל דבר, הוא נהנה מהחיים שלו כמו גן עדן ממש. והוא לחלוטין לא רוצה להתעורר מהחלום המתוק שבו הוא נמצא. כי כאשר האדם חולם ...

... חומריות, הרי שהוא עוד לא הגיע אל השלמות. כי המציאות היא השלמות. והמציאות מכילה בתוכה גם את הרוחניות וגם את הגשמיות והחומריות. וכל זמן שהאדם לא מסוגל ליהנות מחומריות ומגשמיות באותה המידה בדיוק, הרי שהוא לא מספיק רוחני ולא מספיק גשמי. כי מי שהוא רוחני באמת, הוא זה שאצלו הכל רוחני. כי אם לא הכל רוחני אצל האדם, אז הוא כל הזמן מנסה לברוח מהגשמיות. אבל מי שהוא רוחני בשלמות, על ידי זה אצלו הכל רוחני. והוא מסוגל להפיק הנאה רוחנית צרופה, מפעולה גשמית חומרית וממשית בעולם הזה ממש. ומי שהוא רוחני באמת, אצלו הרוחניות היא לא איזה חזון רחוק לאיזה עולם הבא וכיו"ב, אלא הוא רואה את הרוחניות שיש בכל דבר וכולי. וגם מי שהוא מגדיר את עצמו כגשמי, הרי שכל זמן שהוא לא מסוגל להפיק הנאה מדברים שאינם ממשיים ממש, הרי שהוא לא מספיק גשמי. כי מי שהוא גשמי וחומרי בשלמות, הרי שהוא "מגשים" כל דבר והופך כל דבר לגשמי. ומי שהוא גשמי באמת, הוא יודע להפיק הנאה גשמית ממשית, מכל דבר ודבר שיש בעולם, גם אם אי אפשר לגעת בו באמצעות החושים. ומי שהוא גשמי באמת, עליו להיות מסוגל לראות את הגשמיות שיש בכל דבר, ולהפוך כל דבר לממשי. כי הרי יש רק גשמיות, וכל הדברים הם גשמיים. ועל האדם הזה להיות יכול להפיק הנאה מכל דבר שהוא לא ממשי, כאילו הוא היה ממשי ממש. ונמצא אם כן, כי כל זמן שיש אצל האדם חילוק בין גשמיות לבין רוחניות, הרי שהאדם הזה הוא לא גשמי ...

... באמצעות הגשמיות. ולא סתם גשמיות, אלא אפילו באמצעות המרדף אחרי הגשמיות. ונחדד, דווקא באמצעות המרדף אחרי הגשמיות. ואפשר לבאר גם את הצד ההפוך, כיצד להגיע להנאה גשמית וממשית, דווקא באמצעות רדיפה אחרי הרוחניות. אבל כאן נבאר כיצד להגיע להארה רוחנית, באמצעות המרדף אחרי הגשמיות. ומי שיתבונן בעניין יראה, שמה שהאדם ... מאושר, עליו לשפר את המיומנויות שלו בדברים שאיתם הוא מתעסק ביום יום. כי לכל אדם יש מטרות כלשהן בחיים. כגון להצליח בלימודים, עבודה, חיי משפחה, זוגיות, הנאות וכיו"ב. וכל מטרה יש לה משמעות. וכאשר האדם מנסה להשיג כל מטרה שהיא, הרי שבעצם הוא מתרגל ומשפר את היכולת שלו, להשיג את המטרה הגדולה ביותר, שהיא האושר. ... שלו עד כמה שהוא יכול, כדי להשיג את אותן המטרות היום יומיות שיש לו. ועל ידי זה שהאדם רודף אחרי המטרות שלו, יהיו המטרות האלו אשר יהיו, על ידי זה האדם מפיק הנאה. מכך שהוא בכל פעם מגלה איזו יכולת חדשה שיש לו. ואחרי שהאדם מבטא את היכולת הזאת בשלמות, אז הוא מרגיש תחושה של מיצוי, ואז הוא מחפש מטרה יותר גדולה ...

... אדם רוחני באמת, הוא זה שאין אצלו הבדל בין גשמיות לבין רוחניות. כי מי שהוא רוחני באמת, הוא מפיק הנאה רוחנית שלמה ואין סופית, מכל דבר שיש בעולם. ואין אצלו הבדל בין רוחניות לבין גשמיות. וגם אדם גשמי באמת, הוא זה שהוא מפיק הנאה גשמית ושלמה, מכל דבר שיש בעולם, גם אם הוא לא ממשי וגשמי. כי גם מי שהוא לא רוחני, גם הוא מוגבל ביכולת שלו ליהנות מדברים לא חומריים ולא ממשיים. כי ככל שהאדם יותר גשמי, כך הוא צריך שהדברים יהיו יותר מוחשיים כדי שהוא יוכל להפיק מהם הנאה. והאדם החומרי, מוגבל ביכולת שלו ליהנות מדברים לא ממשיים. ואדם גשמי באמת, הוא זה שהוא מפיק הנאה ממשית ושלמה, מכל דבר שיש בעולם, גם אם הוא לא ממשי ולא חומרי. כך שרוחניות אמיתית וחומריות אמיתית, היא כאשר האדם אין אצלו הבדל בין רוחניות לבין חומריות. ... וכל הנ"ל נכון גם להפך. כי מי שהוא חומרי ורודף אחרי דברים ממשיים, גם הוא ממעט לישון כדי ליהנות מהנאות יותר "ממשיות". כי מי שהוא צריך הנאה יותר ממשית כדי להרגיש סיפוק, על ידי זה הוא מרגיש שהשינה היא בזבוז זמן של הנאות. כי כאשר הוא במצב ערני, הוא מרגיש שהוא יותר מנצל את הזמן, להנאות ממשיות. וגם הוא רודפות אחריו מחשבות של רוחניות לתוך השינה. כי כאשר האדם ישן, אז באים לידי ביטוי כל הדברים שאותם הוא מדחיק. וכאשר האדם הלא רוחני ישן, ... על כך שהוא נמצא באיזה חופש ונופש. והחלום הזה מבטא את הרצון של האדם, להפסיק לרוץ אחרי החומר, וליהנות מתחושה של חופש רוחני וכיו"ב. ותמיד בתוך המחשבות של האדם, תמיד יהיה בהן את הדבר שחסר לאדם. ומי שהוא רודף אחרי רוחניות, תמיד המחשבות על ההנאה ה"ממשית" של הגשמיות, היא תמיד תרדוף אותו. ולהפך, מי שהוא רודף אחרי החומר, תמיד תרדוף אחריו המחשבה על ההנאה שהיא לא תלויה בדברים ממשיים. וכל אדם רוצה את השלמות. והשלמות היא החיבור של הכל. וכל זמן שאין לאדם שלמות, תמיד הצד השני שממנו הוא מתרחק, הוא תמיד ירדוף ... בהקיץ. אבל בעיקר בשעת החלומות בשעת השינה. והשלמות הרוחנית של האדם, היא כאשר הוא חווה את כל ההנאות הרוחניות שיש בעולם, בכל מצב ומצב, גם בשעת השינה. כי מי שהוא רוחני בשלמות, אצלו השינה היא רוחנית והוא מפיק ממנה הנאה רוחנית, בדיוק כמו שהוא מפיק הנאה מכל דבר רוחני אחר וכולי... ...