... פנימה, מה אני רוצה? מה הוא רצון? מי מחליט וכו'. תמיד האדם יהיה מסוקרן מה תהיה התשובה בסוף, וכאן אני אומר, שבסוף ... נחמן אמר, שרק אם אתה רוצה אתה עושה, אבל מי מחליט מה תרצה? כול מה שהאדם עושה זה בגלל שהוא רוצה, והוא לא עושה משהו שהוא לא ... בלי שיהיה לו רצון אחר לשנות את רצונו. מי שיחליט בסוף אם תשנה את הרצון שלך, זה גם הרצון שלך ומי שיתבונן קצת פנימה, יראה ...

... הקודם. האדם מניח שבגלל שהוא זרק את הנייר לאש, הנייר נשרף. אבל מי אמר שזה נכון? אתה רק מניח. האדם לא צריך להיות בטוח בשום דבר. האם האדם יכול להתחייב שחוק שהוא החליט עליו, הוא תמיד יהיה כך? לא, ולכן אין חוק, הכל יכול להיות, הכל אפשרי. האדם חושב שיש ... רגע א' לרגע ב', אז אתה אומר, הרי ראיתי שהספר דחף את היד, אבל רגע, זה קרה בשני רגעים שונים. יבוא אדם ויגיד, אין בעיה, אתה טוען שאין חוקיות, אז אם אין חוקיות, מי מחליט שיקרה כך ולא אחרת? התשובה היא, שאף אחד לא מחליט. יש מקום וזמן אין סופיים, בתוכם יש את כל האפשרויות כרגע, והאדם הוא רק אחד מהם. והאדם ...

... כוח המשיכה, אם היה כוח משיכה אחר, הם היו נמצאים במקום אחר. המקום הוא שמחליט איזה כוח משיכה יהיה בין העצמים. למרות שהמקום הוא כלום או ריק, הוא בסופו של דבר מחליט שהעצמים יהיו כפי שהם. למשל יש חללית ובתוכה בורג, למה הבורג טס לחלל? בגלל החללית. למשל יש לך כפפה על היד, ואתה הזזת את היד, אז הכפפה זזה בגלל שהזזת את היד. מה אני בא לומר, שכשאתה יושב על הכסא, זה בגלל שיש כוח כללי שמחליט הכל, כל הזמן. למשל האדם הוא זרת ביחס לגוף של אלוהים. למשל אתה הזרת ואני האצבע, ואנחנו מדברים בינינו איך שאנחנו זזים, אבל למעשה הגוף זז, וכשהגוף זז אנחנו זזים. כמו ... ומקום. וכשהמוח שלך פועל, זה בסך הכל גלים חשמליים. יש מנגנון אנרגטי ענק, שמחליט היכן יהיו גלים אנרגטיים. בהבנה של רצף האטומים, אין בכלל אני. בעיקרון האני הוא גם רצף של אטומים. בתפיסה המדעית אין משהו מעבר לאטומים. אז האני הוא גם צורה של גלים ... האמת היא שמשני הצדדים לאדם אין בחירה. בא נניח שאתה באמת בוחר, אבל מי החליט שאתה תבחר? איך שלא נסובב את הגלגל, שום דבר הוא לא מחויב, ואם שום דבר לא מחויב, אז יש לו את ההפך, ואם יש לו את ההפך, אז הוא לא הראשון והוא לא המסובב הראשון, ואם הוא ... זה כמו שאני מדמיין פילים רצים, איפה הם רצים? בתוך המחשבה שלי, שכאני אחליט שהם יזוזו, אז הם יזוזו. אם את מדמיינת פיל המהות של הפיל היא את, הגוף של הפיל זה את, נכון שהפיל הוא לא את, אבל מצד שני אין מקום שהוא לא את. הרעיון הוא, שכאשר את ... את הזמן והמקום, שאחראי לכל מה שקורה, שאני חלק ממנו. האדם בטוח שהוא זה שמחליט אם לזוז לפה או לשם, זה לא נכון, המציאות מחליטה לך אם תזוז לפה או לשם. וגם המציאות מחליטה שאתה תרגיש שאתה עושה את זה. אם כל כולך היית בחוויה שהמציאות מחליטה הכל, אז אין מה לשאול יותר שאלות. זה דבר בסיסי שהאדם לא חושב על זה, הוא פשוט שכח מזה. אתה כרגע רוצה שתהיה ישות שלא תדע. המציאות כרגע רוצה שלא תדע, אך היא גם זאת ... ונופל עץ, אתה חווה שאתה נפרד מהעץ, למעשה אתה לא נפרד מהעץ, אתה הוא זה שהחליט שהעץ ייפול. זה כמו שנותנים לאצבע מכה, והיא אומרת, מה הם רוצים ממני, הרי הרגל בעטה, אבל זה אתה עשית. אתה חושב שאתה נפרד, אבל אתה לא נפרד, אתה אותו אחד. בסוף זה גוף אחד שמחליט הכל. אדם שרוצה לחוות להיות אלוהים צריך קודם כל לחוות את החוויה הבסיסית שהמציאות היא שעושה הכל. אתה למעשה לא צריך לחוות זאת, אתה אמור לחוות את האמת שלך, אבל אם הבנת ... ומבחינתה אין צורות, ולכן אי אפשר להגיד זה ספר או זאת שמש. ומהפרספקטיבה המוחלטת בסוף, אין הבדל בין הפרספקטיבה של הצורה לבין הפרספקטיבה של המהות, שהם אחד. יש פרספקטיבה אחת שאומרת זה קטן וזה גדול, יש פרספקטיבה נוספת שאומרת שניהם לא קיימים, אין כלום, שזה נקרא המהות של המציאות. והמוחלט זה שמבינים שאין הבדל בין הצורה הסופית לבין המהות האין סופית. כי במהות עצמה אין שום מגבלה, אבל בצורות יש הגבלה, ובסוף צריך להבין שאין הבדל בין הצורה לבין המהות. אם ...

... רוצה, זה הופך להיות אין אני? אליעד: את יושבת על הכסא, למה את בוחרת לשבת על הכסא? שאלה: כי זה נוח לי. אליעד: האם זה שנוח לך יותר לשבת, זה מחייב אותך לשבת? לא. אז לפי מה את מחליטה לשבת? התוצאה היא שאת יושבת, מה הסיבה שאת יושבת? כי את רוצה, למה את רוצה. כי זה נוח ... אתה, אז אתה בכלל באחד. בקיצור אם אני לא יודע, זה עוד יותר טוב. היה רב אחד שאמר, הלא יודע שלי, הוא יותר טוב מהיודע שלי. שאלה: אני לא יודעת. אליעד: זה לא נכון, האם את בחוויה מוחלטת שאת לא יודעת? אם יבוא עכשיו כלב וינשוך אותך, את תברחי, אבל אם את לא יודעת כלום, אז ...

... יש שני צדדים למטבע, בצד אחד אתה תמיד תחווה שלמות, כי לא יוכל להיות חסר לך שום דבר, כי יש לך את כל הצורות. ובו זמנית יש עוד פרספקטיבה שבה אתה חווה שאתה פה, ופה אתה יכול לרצות, לשאוף, להתקדם וכו'. ואתה מחליט האם להיות פה, בהבנה שיש לך את הכל, בהבנה שאתה אלוהים, או להיות בהבנה שאתה אדם. זוהי הבחירה שלך. האם ...

... קופחת לו על הראש, והוא מקבל מכת שמש, אז הוא כועס על השמש. אבל מי למעשה גרם למכת השמש? המציאות או אלוהים. האדם למעשה חווה, אני העבד ואלוהים הוא המחליט, אני לא שולט והמציאות שולטת בי. אני יכול להיות קיים או לא להיות קיים, המציאות חייבת להיות ... הוויה אחרת שמהווה את האדם ואת השמש, אבל אני לא מוכן לקבל שהצורה של השמש מהווה את הצורה של האדם. אם תצליח בשכל שלך להבין שהצורה הסופית, היא אחת מוחלטת עם הראשון בשרשרת, שהצורה הסופית היא עצמה המהות, אז נגמרו לך השאלות. יש כאלה שאומרים, ...

... ואתה אומר גם שהם אחד, אז תחליט הם אחד או שהם 10 ספרים, האם זאת אחדות או נפרדות? האדם חווה שיש הבדל בין 10 ספרים לספר אחד, אבל זה בגלל שהוא מוגבל בשכל. כי בהבנה שלי לדוגמא, ... לזאת שבאה אחריה, כי זאת מוחלטת וגם זאת שאחריה מוחלטת, אז הן אחד, ובכל זאת הם שתיים. ובנוסף יש גם מהות מקבילה למהות האחרת, ובכל זאת הם אחד וגם יש ריבוי מהויות. בעולם שלנו כל הדברים שונים אחד ...

... יש לאדם בחירה חופשית לעשות כרצונו, אבל מה שהאדם רוצה לא תלוי בו. אבל לא רק שהרצון שלך לא תלוי בך, אלא שגם הקיום שלך לא תלוי בך. מי החליט עכשיו שאתה תשב? שאלה: נראה לי שאף אחד לא החליט. אליעד: נניח שאף אחד לא החליט, אבל האם אתה החלטת? כן. אז למה החלטת? שאלה: כי זה מה שמתאים לי ונוח לי. אליעד: אבל מי מחליט שזה מה שנוח לך? אתה עכשיו יושב מתוך רצונך, כי זה עכשיו מתאים לך, אבל מי זה שמחליט שזה מה שמתאים לך? למה אתה מחליט שזה מתאים לך? למה אתה בוחר להגיד שמתאים לך לשבת יותר מאשר לעמוד? שאלה: כי יותר נוח לי. אליעד: מי מחליט שזה יהיה לך יותר נוח? האם זה שנוח לך זה מכריח אותך לשבת? אתה יכול עכשיו לעמוד, אז מי גורם לך לשבת? הרצון שלך. ומי מחליט מה תרצה? תסתכל פנימה לתוכך, מי מחליט את מה שאתה רוצה? ההוכחה שיש אלוהים, היא הסיבה שאתה רוצה לשבת. שאלה: הנסיבות ...

... אבל הוא לא חושב שאולי בעוד דקה אלוהים יחליט לכבות את כל העולם. בחוויה, האם אדם מודע לכך, שבכל רגע אפשר לכבות את העולם? אותך ואת כל העולם יכולים להעלים בשנייה. למעשה יש מישהו שבורא את העולם, ... אומר, הרי אלוהים תמיד קיים, אין סופי, מחליט הכל, והרי אני לא מחליט הכל. אבל אין הבדל בין המהות לצורה. למרות שהאדם הוא רק צורה שבאה ונעה, מצד האמת, אין הבדל בין האדם למהות, האדם הוא אלוהים, תכיר בכך, שכול מה שנכון ... כל המציאות כגוף אחד, אז כאשר המציאות תחליט לזוז, אז גם אתה תזוז. למשל כאשר המציאות תחליט לזוז, גם הרוח תזוז, וגם אתה תרצה. כי זה שאתה רוצה, זה רק תזוזה של המציאות. זה שהאדם כועס או רוצה למשל, זה רק בגלל שהמציאות זזה. למשל, יש רכב, כאשר ...

... חופשית? כי המציאות מהווה את הכל, היא כל כך ממלאת את הכל, עד שלא נשאר מקום לך. למעשה ההבנה הזאת מבטלת לאדם את הגאווה לגמרי. למה? כי בהתחלה האדם חשב שהוא קיים, ויש לו בחירה ורצונות והוא המחליט, ופתאום האדם מגלה שמה שהוא רוצה זה לא בשליטתו, וגם אם הוא קיים או לא, זה גם לא בשליטתו. והבנה זו גורמת לאדם להיעלם. כשאתה אומר אני, אתה חווה שאתה ...