... אם אלוהים הוא טוב שעושה טוב, והוא החליט לעשות את האדם כנפרד ממנו, ולא כמותו ממש, הרי שזה אומר, שלהיות אלוהים זה לא כ"כ טוב. כי אם זה כ"כ טוב להיות אלוהים, ואם זה אולי ... עוד אלוהים כמותו, ורק שאר האלוהים החליטו שהם לא רוצים להיות אלוהים? וכולי). ומי שיפקח מעט את עיניו ויתבונן היטב על הדבר הזה, ירא, ה שלהיות אלוהים זה רע , בדיוק כמו ... אלוהים הוא אין סופי באופן מוחלט, אז זה אומר שיש רק אלוהים, וא"כ אין בני אדם וכולי, וזה כמובן לא אפשרי, כי האדם קיים, והוא לא אלוהים אין סופי. וזה בעצם אומר, ... היא אינה נפרדת מהאין ומההעדר המוחלט. ואלוהים האמיתי, הוא המהות האמיתית של הכל, ששם היש והאין הם אחד ממש. ושם, כאשר התודעה של האדם מתחברת באמת לאחדות של המציאות, ... אלוהים האמיתי? תשובה על ידי אמת מוחלטת. כי כל קיומה של הנפרדות מהשלמות, הוא שקר. ובכל מקום שהאדם מבדיל בין שני דברים, ושההפרדה הזאת נראית לאדם כאמת, הרי שזהו שקר ... האדם לשנוא את השקר ואת האמת שאינה מוחלטת, ולאהוב בכל נפשו ומאודו את האמת המוחלטת. ועל האדם לנקות את מחשבתו מכל האמונות השקריות שלו, שהן השורש של כל השקרים שנאחזים באדם, כאילו הם אמת. וככל שיש יותר אמונה, כך ... לברר את האמת, האם הוא באמת אמת מוחלטת , שאין שום אפשרות כלשהי, אפילו לא באופן תיאורטי שהיא לא מדויקת אפילו כחוט השערה, שא"כ היא שקר שרק נראה כאמת, או שאכן זאת אמת מוחלטת באמת, שאפילו השקרן והמשוגע הגדול ביותר בעולם, מסכים איתה! ואפשרי לחיות בלי אמונה בכלל. דהיינו, אפשרי לחיות ולהאמין לדוגמא ... בלי לזכור שזו רק אמונה. כי האמת המוחלטת, היא הדבר שכולם מסכימים עליו תמיד. כי אחרת, אם מישהו יכול לא להסכים איתה, אז קיומה הוא לא נצחי ולא מחוייב, והיא אינה מוחלטת. והדבר היחיד שכולם מסכימים עליו, זה שום דבר. כי כולם מתווכחים רק על הצורות השונות, אבל אף אחד לא מתווכח על כלום, כי כולם ... עליו, הוא אחדות המציאות, האמת המוחלטת. ומי שרוצה לחוות אותה, עליו לברר כל דבר באופן מוחלט. ותכף ומיד האדם יגלה באמצעות החיבור שלו אל המוחלט, ששום דבר אינו אמת מוחלטת, כי הכל אלו רק צורות של הכלום המוחלט. ועל ידי זה האדם מצליח לחבר את התודעה שלו אל אלוהים האמיתי. ואח"כ האדם חוזר אל הנפרדות, וחי בה באחדות עם האחדות. ובסיכומו של דבר: על האדם לברר ולבער באופן מוחלט, את כל המחשבות שגורמות לו לראות חסרונות במציאות המושלמת שלנו, ושגורמות לו להבדיל, בין דבר אחד לבין דבר אחר. וזה אפשרי, על ידי ...

... פנימה באמת, יותר עמוק מאשר חווית ה"אני", אז רואים את האמת האמיתית. ושם אין שום ספק כלל, וזהו אלוהים האמיתי, השלמות האמיתית, האמת המוחלטת. ועל האדם להתעלם לגמרי, מהקול הפנימי הרע והשקרי שלו, ולזרוק אותו ואת כל שאר תחושות הבטן שלו. כי הם שורש כל הרע שבעולם. ועל האדם להיצמד ... להקשיב לקול הפנימי שלו. ועל האדם לבדוק תמיד, האם באמת התחושה שלי, שהמציאות היא לא טובה בשלמות כפי מה שהיא, האם זו אכן תחושה של אמת מוחלטת? ומי החליט שהמציאות היא לא מספיק טובה? ואולי היא מושלמת, ורק אני טועה וחושב שהיא לא מושלמת? וזה בסדר גמור ואפילו מושלם, שהאדם יחשוב שהמציאות היא רעה. ... של האדם, הוא שלמות המציאות. אבל הוא קול כ"כ שקט / חזק, עד שהאדם לא שומע אותו כלל. והקול הפנימי ביותר של האדם, הוא, שהאדם הוא בשלמות מוחלטת, ושהכל אחד תמיד. אבל האדם מתעלם מ - הקול הפנימי ביותר שלו, ושומע ומקשיב ל - קול פנימי שלו, שהוא בעצם קול חיצוני. כי הקול הפנימי ביותר ...

... את הקיום שלו. כי האדם לא באמת מבין, מהו ומיהו באמת. ואעפ"כ, האדם הוא כ"כ טועה, שהוא מספר לעצמו וגם לאחרים סיפורי אלף לילה ולילה, כמה הוא מוצלח וחכם ומוכשר, והאדם חי בהכחשה מוחלטת, לכך שאפילו אין לו מושג מיהו. ורוב העולם הם חכמים ... המציאות. כך שכל ישות נפרדת, היא גם שטן. כי היא העדר האלוהות והשלמות האין סופית. כך שהאדם הוא בעצם אחדות ושלמות המציאות, דהיינו, אלוהים האמיתי, שבה הכל אחד ממש. והאדם כאלוהים, מחליט (מנקודת מבט של נפרדות), בכל רגע ורגע מחדש, להיות ...

... אחרת, וברור שיש הבדל בין הדברים האלו. וזהו מעשה שטן שמתעתע באדם. ועל האדם לחסל ולהוציא להורג, את השקר של הנפרדות. ואיך? על ידי זה שהאדם לא יאמין ולא יקבל שום תשובה, עד שהוא לא יבין באופן מוחלט, למה הדבר הוא כך ולא אחרת? כגון לדוגמא שהאדם מתלבט, ... ובכל פעם שהאדם נתקל במחשבה, שאומרת לו שיש הבדל בין שני דברים, על האדם להכות את השכל הזה, עם השאלה, אולי ההפך הוא הנכון? ולמה הדבר הוא כך ולא אחרת? למה יש הבדל בין הדברים? ואולי אין הבדל? ומי החליט שיש הבדל? ואולי אין הבדל באמת? והאם ההבדל הזה הוא ...

... בדרך אל האושר - חיפוש הטוב האמיתי והאמת המוחלטת, יוצר שקר וסבל - למה ומדוע? ובו יתבאר, כי האמת, היא כולה טוב, והשקר, הוא כולו רע. ומי שהוא, באמת מחפש בחיפוש אמיתי, את האמת ואת הטוב, אז הוא יוצר ... לאחדות, וכפי שכבר ביארתי במקום אחר). וכאשר האדם באמת מחפש את האמת, הוא באמת משקר. כי רוב בני האדם, הם לא באמת מחפשים את האמת. כי בתוכם, הם כבר קרובים לאמת המוחלטת, שמנקודת מבטה הכל אמת. ולכן הם לא מחפשים את האמת, כי האמת המוחלטת, היא חסרת כל הגדרה. ומי שנמצא באמת המוחלטת, הוא לא מחפש את האמת המוחלטת כלל, כי הוא כבר נמצא בה. (ואעפ"כ הוא מחפש את ההתגלות שלה, ומוצא אותה תמיד, בכל פעם מחדש בצורות שונות וכולי). ומי שמנסה להגדיר את האמת המוחלטת, דהיינו, כאשר האדם רוצה לחוות את האמת, שלשם כך הוא צריך להגדיר אותה, כדי לחוות אותה. שאז האדם מנסה להגדיר ולהבין מהי האמת המוחלטת, למרות שבאמת, האמת המוחלטת היא לא מוגדרת. אדם כזה, ככל שהוא מנסה יותר להגדיר את האמת המוחלטת כדי להבין אותה, כך בעצם הוא משקר יותר, והוא מרחיק את עצמו יותר ויותר, מהאמת המוחלטת באמת, שהיא ההפך של כל ההגדרות. והאדם מנסה להשיג דבר שאינו מוגדר, באמצעות הגדרות. וכל זמן שהאדם לא מנסה להשיג את מה שאינו מוגדר, הרי שמנקודת מבט ... כי הוא מנסה לחבר את עצמו לצורה כלשהי, אבל באמת, הטוב האמיתי, הוא חסר כל צורה. ולכן, כאשר האדם, באמת מחפש את הטוב ואת האמת, הוא בעצם משקר באמת. כי חיפוש האמת המוחלטת והטוב המוחלט, פירושו לנסות להגדיר אותם. וזה בעצם להתרחק מהם, כי הם לא מוגדרים כלל. והטוב ביותר היה, שהאדם יפסיק לחפש את הטוב באמת, ושהוא ירגיש טוב תמיד. אבל האדם תמיד מחפש את הטוב באמת, משום שהוא חי בשקר, שלטוב באמת יש צורה כלשהי. ולכן האדם תמיד מחפש את הצורה של הטוב באמת, ולכן האדם תמיד סובל. וכך הדבר ממשיך, עד שהאדם מחליט לחפש ולהגדיר את הצורה של הטוב האמיתי, כדי להשיג אותו כולו בשלמות. שאז בעצם הוא עוד יותר מתרחק ממנו. והדבר דומה לאדם שנמצא בעולם שהוא מושלם תמיד, ... לתקן אותה, גם הוא מושלם וכולי. והחיפוש של האדם את הטוב האמיתי, הוא בעצם הבירור שהאדם עושה עם עצמו, האם באמת לטוב האמיתי יש צורה או לא. ולטוב האמיתי ולאמת המוחלטת, אין שום צורה כלל. ומאחר שהדבר הוא חסר צורה, האדם לא מצליח לאחוז בו ולחוות אותו. אבל האדם בכל זאת רוצה לחוות את הטוב האמיתי, ולכן הוא מנסה להבין ... והוא נצחי וכולי. וגם אז, האדם בעצם מנסה להגדיר לעצמו, מהו הדבר שאינו מוגדר. והוא בעצם עושה זאת על ידי השלילה וההיפוך של הדבר. אבל באמת, הטוב האמיתי / האמת המוחלטת, היא כ"כ לא מוגדרת, עד שהיא לא קיימת בנפרד מהנפרדות כלל. אלא האחדות האמיתית, היא באחדות אחת ממש עם הנפרדות. והצורה והמהות, הם אחד. וזה נגד השכל. כי ... אבל אצל האדם הרגיל, שהוא מאמין לשכל שלו, שדבר והיפוכו אלו שני דברים נפרדים, ושהיש והאין הם נפרדים זה מזה, הוא לא מסוגל להכיל בתוכו את ההבנה, שחוסר ההגדרה המוחלט, הוא באחדות מוחלטת, עם מה שהוא כן מוגדר. ואז, האדם מנסה להבין את מה שאינו מוגדר, והוא עושה זאת, על ידי ההגדרה שלו. דהיינו, על ידי זה שהוא מרחיק ומפריד אותו במחשבתו, ... באופן מוגדר, דהיינו, על ידי שלילת הניגוד שלו. ואח"כ האדם מבין שהכל אחד ממש. שהוא מחבר את ההפכים, והוא רואה את האמת, ששני הניגודים הם אחד ממש. ואז יש לאדם שלמות מוחלטת תמיד באמת. כי רק כאשר האדם מגדיר את ההפכים בצורה נפרדת עד לשורש שלהם, רק אז הוא רואה שהם באמת ישות אחת בשורשם. כי כל זמן שהאדם לא יודע להגדיר ... את מה שאינו מוגדר. כי תהליך ההגדרה, בהתחלה הוא יוצר נפרדות ושקר. אבל אח"כ הוא מאפשר לאדם, להגדיר בשכל שלו ולחוות ברגש שלו (כי החוויה, היא תמיד כמו ההבנה בדיוק מוחלט), את זה ששני ההפכים המוגדרים, הם בעצם ישות אחת. וכל זמן שהאדם לא מנסה להגדיר בשכל שלו את מהות המציאות, הרי שבכך הוא בורח מהשכל שלו. אבל, זה לא ...

... לו בחירה חופשית. משום, שהאדם מבין, שהוא חלק מהמציאות, ושכל דבר שהוא עושה, זאת בעצם המציאות שעושה דרכו, ושהוא עצמו אין לו בחירה חופשית. או שהאדם מבין שהוא בתוך חלום, ושרק זה שחושב את החלום, רק הוא מחליט מה קורה בחלום וכולי. ואז בטעות נדמה לאדם, שאין לו בחירה חופשית. ועל האדם לדעת את האמת, שעד שלא ברור לו בשלמות, מהו ... הדמות שבתוך החלום, היא זו שאחראית לגורלה, ואולי היא זו שגורמת לזה שחושב אותה, לחשוב אותה וכולי. והכל יכול להיות, ולא נכנס כאן לכל האפשרויות שיכולות להיות. אבל כן נאמר, שעד שהאדם לא מבין בשלמות מוחלטת, מיהו באמת? ומה מפעיל אותו באמת? והאם באמת אלו שתי ישויות נפרדות, או שאולי זאת ישות אחת ממש? וכולי, עד שהעניין הזה לא ...

... לך לרצות. את עדיין תקועה בחיצוני, למה אני רוצה את זה ולא את זה? את לא מוכנה להכיר בכך שיש מציאות שהיא מחליטה לך מה לעשות. למה את לא מוכנה להכיר בכך? כי מפרספקטיבה מסוימת זה לא נכון. זה לא נכון שהמציאות מחליטה לך, כי את אלוהים, ואת למעשה מחליטה. את לא מסכימה להכיר בכך כי מישהו מחליט לך, כי מצד האמת, זה לא נכון, כי מצד האמת את מחליטה, את כאלוהים מחליטה. כאשר האדם אומר, אני המצומצם מחליט, מצד אחד זה נכון, כי אתה אלוהים ומחליט הכל, אך מצד שני זה לא נכון, כי זה לא אתה המצומצם מחליט אלא אתה הגדול מחליט. קשה להבין זאת, כי הנפרדות רוצה להיות קיימת, כי אם תכיר בכך שיש משהו ... טוב. אליעד: אבל למה את רוצה להרגיש טוב? ולמה ככה ולא אחרת? והתשובה היא פשוטה, כי את חלק ממערכת, והמערכת מחליטה לך מה תרצי. אבל זה שובר לך את הגאווה. ככול שתביני את זה יותר, האגו שלך ...

... לחץ בקבלת החלטה, חוסר ידיעה יוצר לחץ, סבל של נפרדות, טוב או רע, איך לקבל החלטות מתוך אחדות התלבטות לדוגמא יש לך נגיד שני שקלים בכיס שקל ושקל ועכשיו אתה צריך לשלם שקל אתה מתלבט במה לשלם? ... וזה רע שניהם אחד, עכשיו אתה אומר "טוב אבל איך אני יכול להאמין שאם יפטרו אותי או לא יפטרו אותי זה אחד?" פשוט תשאל את עצמך מי החליט שזה טוב וזה רע, אם אתה תעשה את זה מספיק פעמים אתה תראה שזאת סתם הגדרה אין לזה משמעות מי החליט שזה רע בכלל אולי זה בכלל טוב, אולי בכלל תכלית החיים זה למות למרות שדרך אגב זה גם הגיוני למה זה הגיוני כי בסוף ... כאילו כל הבלגאנים בחיים של הבן אדם נובעים מנפרדות ואם אתה מתבונן פנימה אז אתה חווה את האחדות עד שבסופו של דבר אתה חווה את זה במוחלטות. תן דוגמא נגיד שבן אדם מתלבט "טוב איפה אני אשן אני אשן פה או אשן שם, אשן פה אשן שם? רגע אבל מה זה משנה זה אחד ...