... אלימות אצל ילדים, התפרצויות כעס ילדים, הגיל הרך, חינוך ילדים, הדרכת הורים, ילד לא ממושמע וכאן אבאר, איך לנתח מקרה לדוגמא שבו ילד מרביץ, כדי למנוע ממנו להרביץ. כאשר מניתוח המקרה ... בדיוק איך שהוא רוצה, בדיוק מתי שהוא רוצה? וכאן כמובן הפוקוס יעבור אל ההורים והמחנכים. שאם ההורה עצמו מאמין, שהוא חייב שהמציאות תהיה כרצונו, וכאשר רע להורה, הוא ישר בוחר באפשרות של לשנות את המציאות, הרי שממילא המסר הזה מועבר בתת מודע, גם לילד. ומרגילים את הילד לחשוב, ... מה שאתה רוצה בדיוק. ואז הילד הופך להיות כעסן ואלים. ובגדול הרעיון הוא, שההורים צריכים להיות מודעים לכך, שכאשר הם חושבים שטוב פירושו שהמציאות היא בדיוק מה שהם רוצים, אז הם מרגילים גם את ...

... ניטרול - איך לשכנע את ההורים? חינוך ילדים / איך לשכנע ילדים? איך לגרום לילד לעשות שעורי בית? ... שרוצים לשכנע את ההורים שלהם לקנות להם משהו. וההורים מסרבים. שאז לפעמים השיטה של הילד לשכנע את ההורים שלו לקנות לו את אותו הדבר, היא על ידי זה שהוא מקצין את מה שההורה שלו אמר לו. כגון לדוגמא שהילד אומר להורה שלו, "אתה לא אוהב אותי / לא אכפת לך ממני", וכיו"ב משפטים שונים, שהם בעצם ... הרעיון המקורי. ואז ההורה שלא רוצה להזדהות עם מה שאמרו עליו, אז הרבה פעמים הוא נכנע והוא הולך וקונה ... ערב. שאז לפעמים ההורה מקצין את מה שהילד אמר, וההורה הופך את המשפט של "אני לא רוצה לאכול ארוחת ערב" למשפט כמו "אני מבין שאתה ...

... שלו לסיבה רעה - חינוך ילדים / איך לשכנע את ההורים? מניפולציות / לשכנע אנשים / דיבייטינג / לשתול מחשבות וכאן אבאר עוד שיטה, איך באפשרותך לגרום למישהו לשנות את ... בעצם הסיבה של חוסר אהבה כלפי הילד. כי ההורה לא מוכן ולא רוצה שהילד שלו יחשוב שהוא לא אוהב אותו / שונא אותו וכיו"ב. ובד"כ ברגע שהילד מצליח לגרום למצב להראות, כאילו באמת הסיבה להתנהגות של ההורה, היא סיבה רעה שגם ההורה עצמו מתכחש אליה, על ידי זה הוא גורם להורה לעשות את מה שהוא רוצה. ועוד אחדד, כי בד"כ תמיד יש שמץ של אמת, בכל טענה שהיא. ז"א כאשר הילד אומר לדוגמא להורה שלו, שהוא לא רוצה לקנות לו את הדבר, בגלל שהוא לא אוהב אותו, תמיד ובכל מקרה יש שמץ של אמת בטענה הזאת. כי אף אחד לא אוהב אף אחד אחר בלב שלם. וההורה מדחיק בתת המודע שלו, את זה שהוא לא אוהב בלב שלם את הילד שלו, וההורה לא מספיק אוהב את עצמו, בגלל שהוא יודע שהוא לא באמת אוהב את הילד שלו, בלי שום תנאים וכיו"ב. ואז הילד מנגן על המצפון של ההורה, על ידי זה שהוא מזכיר להורה, את מה שההורה לא רוצה לחשוב על עצמו. וזה דומה לשיטה של הקצנה לצורך ניטרול, שבה בעצם מקצינים את הרע שבדבר, כדי שהאדם יתנגד לדעה שלו ... לדוגמא, שיש סיבה מאוד חזקה ומוצדקת, לכך שההורה לא רוצה לקנות לילד שלו דבר כלשהו. והילד שמנסה לגרום להורה שלו לחשוב שהוא לא רוצה לקנות לו את הדבר, בגלל חוסר אהבה כלפיו, בכך לפעמים הילד משיג בדיוק את התוצאה ההפוכה. דהיינו, הסיבה האמיתית לכך שההורה לא רוצה לקנות את הדבר, היא כ"כ חזקה, עד כדי כך, שגם אם ההורה משתכנע בכך שזה שהוא לא רוכש את הדבר לילד, שזה מבטא חוסר אהבה כלפי הילד, הרי שבגלל שהסיבה האמיתית היא כ"כ חזקה, אז זה בעצם גורם להורה לקבל את זה שהוא לא אוהב את הילד שלו. וזה בעצם מתרחש, כי התודעה של ההורה מנסה להגן על עצמה, מתחושת הרע שההורה מרגיש מכך שהוא לא אוהב את הילד שלו. ז"א שבד"כ אם ההורה חושב שהפעולה שלו מבטאת חוסר אהבה כלפי הילד, אז בד"כ המחשבה הזאת גורמת לו להרגיש רע, והוא ימנע מלעשות את אותה הפעולה. אבל אם ההורה מרגיש שהוא מוכרח לעשות את אותו הדבר בכל מקרה, אז לפעמים כדי לא להרגיש רע מכך שהוא חושב שהוא בעצם מבטא חוסר אהבה כלפי ... הוא נלחץ עוד יותר. כמו לדוגמא הילד שאומר להורה שלו, "כל המשפחה יודעת, שאתה לא אוהב אותי, ושבגלל זה אתה לא קונה לי דבר כלשהו". או לדוגמא, "אני אספר לכולם, שאתה לא ... הוא מחליף את דעתו. כמו לדוגמא הילד שאומר להורה שלו. אתה לא קונה לי את המוצר, לא רק בגלל שאין לך כסף, אלא גם בגלל שאתה קמצן וגם בגלל שאתה שונא אותי וכיו"ב. כאשר המסר ...

... עצבני התמודדות עם לקוחות קשים התמודדות עם מאמץ התמודדות עם מאמץ ועבודה התמודדות עם מוות התמודדות עם מוות של הורה התמודדות עם מועקה התמודדות עם מועקות התמודדות עם מועקות נפשיות התמודדות עם מוצרים מתחרים התמודדות עם מחלה התמודדות עם מחלה חשוכת מרפא התמודדות עם ...

... בעולם, הרי שהסיבה לאהבה, היא בגלל שהוא הילד שלך. וזה בעצם אומר, שהאהבה היא בכלל לא כלפי הילד, אלא כלפי הקשר שיש בין הילד לבין ההורים. ז"א נניח שהילד עושה הכי רע בעולם, ועדיין אוהבים אותו באהבה אין סופית (למרות שבפועל אין באמת כזה דבר), הרי ... לקשר שיש בינו לבין הילד שלו, כי הוא הילד שלו וכולי. והאדם אוהב את הילד שלו, לא בגלל שהוא אוהב את הילד עצמו, אלא בגלל המשמעות שההורה מייחס, לכך שהישות שהיא הילד שלו, שהיא בעצם קשורה אליו בקשר דם וכיו"ב. ואם כן, האדם אוהב את הילד שלו גם אם הוא הכי רע בעולם, בגלל האהבה של ההורה, למשמעות שהוא מייחס, לקשר שבינו לבין הילד שלו. כגון לדוגמא, הורה, שמשמעות החיים שלו, היא הנתינה שלו לילדים שלו. או הורה שמשמעות החיים שלו, היא האהבה שלו לילדים שלו. שאדם כזה אוהב את הילדים שלו בלי שום תנאים. לא בגלל שהוא אוהב אותם ... יקרה אם הסיבה תתבטל? ומה יקרה אם הוא יפסיק לייחס משמעות לאותה הסיבה? האם האהבה יכולה להתבטל? תשובה: כן. כי אם המשמעות של אהבת הורה לילדיו תתבטל אצל האדם, ממילא גם האהבה שלו לילדיו תתבטל. וכנ"ל, כדי לאהוב בלי שום תנאים ממש, לשם כך צריך להתחבר ...

... רוצים לגדל ילדים מאושרים, אז צריך תמיד להסתכל על הצורך הרגשי, שנמצא בתת המודע של הילד, ושהצורך הזה, הוא זה שבאמת יחליט לילד, האם הוא יקשיב להורים שלו, או לא יקשיב להורים שלו. כי בסופו של דבר, מי שיקבל את ההחלטה, האם הילד יקשיב להורים שלו, או יתמרד כנגדם, זה יהיה, תת המודע של הילד. ואם ההורה מבין את תת המודע של הילד שלו, שהילד עצמו לא תמיד מודע אליו, ואם ההורה יודע כיצד לדבר אל תת המודע של הילד בצורה עקיפה (פסיכולוגיה הפוכה), ולשכנע את תת ... זה מנוגד למה שהוא רוצה בתת המודע שלו, אז ממילא הילד ימשיך להתנגד לעשות, את מה שאומרים לו. גם אם לא מבינים, למה זה קורה. כי לפעמים, לא ברור להורה, למה הילד שלו לא מקשיב לו. כי ההורה מסתכל רק על הצורך החיצוני של הילד. דהיינו, על מה שהילד אמר שהוא רוצה. ולפעמים, ההורה ממלא את הצורך שאותו הציג הילד, ואעפ"כ הילד מתעקש לעשות דווקא את ההפך ממה שאמרו ... שאותה הילד לא תמיד יודע לבטא ולהסביר. או, שהילד בכלל לא מוכן להודות, שיש לו צורך כזה. כי להודות שיש לך בעיה, זה עצמו משדר חולשה נוספת וכולי. וההורה, צריך לזהות את הצורך הרגשי הפנימי ביותר שיש בתת המודע של הילד שלו. וכל התקשורת של ההורה, צריכה להיות עם תת המודע של הילד שלו. כי בסופו של דבר, מי שיחליט מה הילד יעשה, ... ניתן לגלות מה באמת הילד רוצה ומה באמת הילד מרגיש שהוא צריך בתת המודע שלו? תשובה: את זה ניתן לעשות בשתי דרכים. הדרך הראשונה היא, על ידי זה שההורה מפתח את המודעות העצמית שלו עצמו כהורה (אינטליגנציה רגשית / אינטליגנציה חברתית / אינטליגנציה הורית). הן כלפי עצמו, והן כלפי סביבתו. ולפתח את המודעות העצמית, פירושו, שההורה מתחיל להתבונן על החיים בצורה מעמיקה יותר. וההורה מתחיל לשאול את עצמו, כל מיני שאלות, על עצמו ועל ההתנהגות שלו עצמו. שאלות, שמטרתן היא לגלות את תת המודע של ההורה עצמו. כי כל אדם, מונע מתוך תת המודע שלו. וכאשר ההורה מצליח להיות מודע לעצמו, ומפתח אינטליגנציה רגשית גבוהה כלפי עצמו, אז ממילא הוא ... כי מי שהוא חכם אמיתי, ומי שהוא באמת מבין את עצמו בשלמות, הוא גם מכיר את החוקיות שלפיה פועל המנגנון האנושי. והוא יכול לעזור לכל אחד בכלל, ולהורה שרוצה לעזור לילד שלו, וגם לעצמו בפרט. חכם אמיתי שכזה, הוא יכול לעזור לכל אחד, ... ושל סביבתו. וגם, אפילו לעזור לו למצוא פתרונות, כיצד לעשות שלום, בין הצרכים הרגשיים השונים, ובין האילוצים השונים וכולי. דהיינו, דרך אחת, על ההורה לפתח מודעות עצמית כלפי עצמו, והיא תאפשר לו להבין את תת המודע של הילד שלו. דרך שנייה, להיעזר באדם אחר, שפיצח את תת המודע שלו עצמו, והוא יכול לעזור להורה להבין את תת המודע של הילד שלו, וגם את תת המודע שלו עצמו כהורה, אם ההורה ירצה בכך. ואחרי שמזהים את הצרכים של הילד, גם את הצרכים הגלויים, שאותם הילד אומר ... נוסף, כדי שתהליך המכירה וכדי שחינוך הילדים יצליח. כי חינוך ילדים, יכול להיות תהליך של win win situation - דהיינו, תהליך, שבו כולם מרוצים. שגם ההורה מרוצה, וגם הילד מרוצה. וזה אפשרי, רק כאשר מבינים את הצרכים האמתיים של שני הצדדים, ורק כאשר הפתרון המוצע, גם הוא, מתאים לשני הצדדים. כי לפעמים, גם ההורה עצמו, פועל בדרך לא הגיונית, בגלל צרכים רגשיים שיש לו כהורה, בתת המודע שלו. כי לפעמים, ההורה סתם מתעקש עם הילד שלו, שהילד יעשה דבר כזה או אחר. ולהורה, זה נראה מאוד הגיוני, שהוא מתעקש עם הילד שלו. אבל באמת, לפעמים, גם ההורה עצמו יש לו דרישות לא הגיוניות, מהילד שלו. וכיצד זה קורה? תשובה: זה קורה, כאשר הדרישות של ההורה, הן לא תמיד מגיעות רק למען טובת הילד, והן לא תמיד נובעות מהשכל הישר של ההורה. אלא, לפעמים ההורה מבקש מהילד שלו בקשות, שנובעות מתוך תסביכים רגשיים ובעיות רגשיות, שיש בתת המודע ...

... הוא יחשוב בצורה כלשהי, אז זה בעצם אומר עליו שהוא טיפש / אדם רע או כל כינוי גנאי אחר שהאדם לא מוכן ולא רוצה לחשוב על עצמו. כמו מתחום הורים וילדים, שילד קטן שאומר לאבא שלו, אתה לא אוהב אותי ולכן אתה לא קונה לי דבר כלשהו. שהוא בעצם יוצר אצל ההורה התניה סמויה שאומרת, שזה שההורה לא קונה לילד שלו את הדבר, זה אומר שהוא לא אוהב את הילד שלו. וההורה שלא רוצה לחשוב על עצמו שהוא לא אוהב את הילד שלו, אז זה גורם לו ללכת לקנות לילד את מה שהילד רוצה שיקנו לו. כי הוא מאמין שבאמת זה שהוא לא קונה לילד את הדבר, הרי שזה אומר עליו שהוא לא הורה טוב וכיו"ב. למרות שאולי דווקא ההפך הוא הנכון. שאולי דווקא ההורה לא קונה לילד את מה שהילד מבקש, דווקא משום שההורה דואג לשלום הילד שלו. ואעפ"כ ההורה שמאמין למניפולציה שהילד עשה עליו, לא רוצה לחשוב על עצמו שהוא הורה רע, והוא עושה את מה שהילד רצה שהוא יעשה. והרעיון ...

... חושב לבין מה שהוא רוצה. ואז ממילא, דווקא זה מפיל אותו בפח של עצמו, והוא מודה על האמת ונוקט בעמדה הנגדית. כמו לדוגמא ילד (חינוך ילדים) שאומר, "אתה לא הורה שלי". ואז אתה אומר לו, אם אני לא ההורה שלך, אז מעכשיו לא תקבל ממני X. ואז הילד נכנס לקונפליקט פנימי, וצריך להודות על האמת, למען המטרה שהוא יותר בטוח שהוא רוצה אותה, יותר מאשר שהוא חושב שאתה לא ההורה שלו. אם מישהו אומר דעה שאתה לא מסכים / רוצה שהוא ...

הורות / חינוך ילדים - איך לדבר עם הילד בשפה שלו? איך ... להתחבר רגשית ושכלית (לפי יכולת הקיבולת השכלית שלו), לכל רעיון, מעולמם של המבוגרים? כי כל אחד רוצה, שהילד שלו יצליח. וכדי להצליח, לפעמים צריך לחשוב בצורה בוגרת. וההורה מנסה ללמד את הילד שלו את צורת המחשבה הבוגרת. אבל יש פער, בין צורת המחשבה הבוגרת, לבין יכולת ההכלה של הילד. כי האדם הבוגר, לא הפך להיות אדם בוגר ביום אחד. ואף אחד לא נהיה הורה, ביום אחד. והאדם מתפתח בחייו, ולאט לאט הוא לומד דברים חדשים וצובר ידע, והיכולות השכליות של האדם מתפתחות. עד שבסופו של דבר, האדם מגבש לעצמו את צורת המחשבה הבוגרת. ועכשיו ההורה רוצה להנחיל את המורשת שלו ואת התובנות שלו, לדורות הבאים. והאדם לומד מהניסיון של עצמו, אך גם מניסיונם של אחרים. וההורה רוצה שהילד שלו יחסוך לעצמו טעויות, ושילמד מהניסיון שלו כהורה. אבל לילד, יש את היכולת השכלית שלו. וההורה לא תמיד יודע לדבר בשפת הילד. והשאלה היא, איך אפשר להעביר צורת מחשבה בוגרת, לילד קטן? ונוסיף ונאמר, כי השאלה הזאת, היא גם כללית יותר. כי יחסי הורה וילד, קיימים בין כל שני גורמים בעולם, שאחד מהם מנסה ללמד משהו מישהו אחר. כי כל אדם בעולם שמנסה להסביר משהו למישהו, הרי שהוא בעצם סוג של הורה, שמנסה לשתף את חוכמתו וניסיונו האישי, עם האדם האחר. ... רוצה, לפי הרמה של זה ששומע אותו. וברמה המעשית, מה יעשה האדם שהוא לא יודע את הדרך ואת הקשר שיש, בין כל הדברים ובין כל הדעות שיש בעולם. מה יעשה הוא, וכיצד יחנכו ההורים את ילדיהם? והתשובה היא, כי הדרך להעביר לילד, כל מסר ... ובחדות של הדבר. אבל גם ילד קטן, גם הוא יכול להכיל בתוכו כל רעיון שיש בעולם. אלא שהוא יכול להכיל כל רעיון, במינון יותר חלש ובמינון שונה, משל האדם הבוגר. וכאשר ההורה רוצה ללמד את ילדו איזה שכל כלשהו של אדם בוגר, על ההורה לנסות להתבונן היטב, ולנסות לראות, כיצד השכל הזה הבוגר, כיצד הוא יכול לבוא לידי ביטוי בעולמו של הילד. ולאחר מכן, במקום שההורה יאמר לילד, את מה שהוא רוצה לומר בצורה ישירה, על ההורה לנסות להורות לילד את הדרך, בצורה עקיפה ובשפה של הילד. והדוגמא ... העניין של המשלת המשלים. כי לפעמים רוצים להסביר לאדם איזה עניין, ומסבירים לו את העניין באמצעות משל ונמשל. כאשר המשל, הוא מעולמו של זה ששומע את המשל. וכאשר ההורה רוצה להסביר לילד שלו איזה רעיון בוגר, על ההורה לנסות למצוא איזה דבר פשוט, שבתוכו יהיה ניתן להכניס צמצום חלקי של השכל הגדול. ואת הצמצום הזה של השכל, אותו לתת לילד בשפה שלו. ואם נהפוך את העניין לעוד יותר מעשי, אז הצורה הפשוטה ביותר לעשות את זה, היא על ידי זה שההורה לוקח את צורת המחשבה הבוגרת, ומנסה לחבר אותה לילד, בתוך החיים של הילד עצמו ובתוך העולם האישי של הילד. וניתן דוגמא: ילד שמסרב להתבגר וממשיך לשחק בבובות ובמשחקי ילדים שונים של ילדים שקטנים מגילו. ולפעמים ההורים נכנסים ללחץ, מכך שהילד לא מתפתח מבחינה אישית. וההורים רוצים לראות את הילד שלהם, מתחיל לשחק במשחקים של ילדים יותר בוגרים. ואז בד"כ נוצר עימות כלשהו, בין הילד לבין ההורים. וההורים מנסים לגרום לילד להתבגר, ולזרוק את משחקי הילדים ... לגרום לילד להתבגר ולחשוב בצורה בוגרת, גם בלי לאלץ אותו לשנות את הצורה החיצונית של המעשים שלו. וכיצד? ובדוגמא הנ"ל של הילד שמשחק בבובות ובמשחקים שאינם לגילו, על ההורה לא להילחם בילד שלו. אלא במקום זה, על ההורה לעודד את הילד שלו להמשיך לשחק במה שהוא רוצה, אבל להוסיף לזה תוספת בוגרת. ובדוגמא של הילד שמשחק בבובות, על ההורה לאפשר לילד שלו להמשיך לשחק בבובות, אבל לגרום לו ... דברים בוגרים, עם משחק בבובות. והילד שאוהב לשחק עם בובות מסיבה כלשהי, לא צריך להילחם בו, אלא צריך לנסות לנתב את המשחק שלו עם הבובות, למשהו יותר בוגר. ולדוגמא, ההורה יכול להציע לילד שלו, לעשות איזה משהו שכלי עם הבובות. ... העשייה הילדותית של הילד. כי ההתבגרות של הילד תתרחש הרבה יותר מהר, לא בגלל שהוא יתחיל לעשות דברים אחרים, אלא בגלל שהוא יתחיל להסתכל על הדברים אחרת. ולפעמים נדמה להורה, שהילד שלו צריך לעשות דווקא משהו מסוים. אבל הילד, לא בהכרח מסוגל להכיל מבחינה שכלית ורגשית את השכל ואת המחשבה של ההורה. ובמקרה כזה, אם זה לא ממש עקרוני, אז על ההורה להיות חכם ולהשתמש בסוג של פסיכולוגיה הפוכה. דהיינו, ... את מה שהוא רוצה לעשות, בשילוב של צורת המחשבה הבוגרת, שאתה רוצה שהוא יתרגל לחשוב לפיה. כי אם הילד היה חושב בצורה בוגרת, ממילא לא היו שום חילוקי דעות בינו לבין ההורים. והפער, הוא רק בגלל צורת המחשבה של הילד ושל ה

... חינוך הילדים, ניתן לתאר לנתח ולהגדיר אותו, בכל מיני צורות. וכאן נבחר לנתח את עניין חינוך הילדים, כתהליך של מכירה. שבו, ההורה של הילד, הוא המוכר. הילד, הוא הקונה. והמוצר שאותו ההורה מנסה למכור לילד, הוא צורת התנהגות / צורת חשיבה וכיו"ב, שאותה ההורה מנסה לחנך את הילד. כי מי שיתבונן על חינוך ילדים בעין פקוחה יראה, כי בעצם, יש כאן שתי ישויות שונות. שלכל אחת מהן, יש תודעה עצמית ובחירה חופשית עצמאית. והישות הראשונה, היא ההורה / המחנך. והישות השנייה, היא הילד שאותו רוצים ומנסים לחנך. וחינוך ילדים, הוא תהליך, שמנסה לקחת תובנה כלשהי של ההורה, ולחנך את הילד. דהיינו, ההורה מנסה לקחת את צורת המחשבה שלו, והוא רוצה שהילד יאמץ את צורת החשיבה שלו. ומהצד של ההורה, אם צורת החשיבה שלו כהורה, תהפוך להיות צורת החשיבה של הילד עצמו, הרי שזה הדבר הטוב ביותר. וזהו כמובן תהליך של מכירה, לכל דבר ועניין. כי הילד, לא מחוייב לקנות ולקבל ולהסכים, עם המוצר ועם הרעיון של ההורה שלו. כי הילד, הוא ישות עצמאית, ויש לו בחירה חופשית משל עצמו, ויש לו דעה עצמאית משל עצמו. בין ... הרבה יותר קשה לשכנע את הילד. משום, שהוא רוצה להגדיר לעצמו זהות עצמית משל עצמו, והוא רוצה להיות קיים בזכות עצמו, ולא בזכות ההורים שלו. ובפרט אז, הילד מתמקד בכך, שההתנהגות שלו, תבוא מתוך עצמו, ולא מתוך מה שאומרים לו. ... לפי מה שאומרים להם. ולכן, דווקא בגיל ההתבגרות של הילד, דווקא אז תהליך חינוך הילדים, הוא תהליך של מכירה לכל דבר ועניין. כי ההורה, אמור למכור את הרעיון שלו, לילד מתבגר. שהוא, כעקרון, רוצה לא לעשות את מה שאומרים לו, רק בגלל ... יסכים באופן אישי, עם מה שאומרים לו לעשות. ובכל מקרה, הרעיון הוא, שחינוך ילדים, הוא תהליך של מכירה לכל דבר ועניין. שבו, ההורה הוא המוכר, שהוא מנסה למכור לילד שלו את הרעיון ואת המסר שהוא מנסה להעביר לו. והילד, הוא בעצם ... שלב שהוא, עובד בדיוק כמו תהליך מכירה נכון, לכל דבר ועניין. ונחדד עוד יותר, שבעצם, מנקודת מבט מסוימת, גם הילד, הוא המוכר, וההורה, הוא הקונה. כי גם הילד מנסה למכור להורה שלו, את זה שההתנהגות שלו כילד, היא התנהגות תקינה. וכאשר ההורה והילד מתווכחים על איזה עניין, זה תהליך של משא ומתן לכל דבר ועניין. שבו, גם הילד מנסה לשכנע את ההורים שלו, שהם יקנו ממנו את צורת החשיבה שלו כילד וכולי. והמסר הוא פשוט: מי שרוצה לדעת איך ... נכונה, צריך להתייחס ולנתח את תהליך חינוך הילדים, בדיוק כמו שמנתחים תהליך של: מכירה ללקוח / גישור / הסכם שלום וכיו"ב. כי יש הורים, שלפעמים, אחת מהסיבות שהם מביאים ילדים, זה כדי לגלות את מלכותם. דהיינו, להורה יש בתת המודע שלו, רגשי נחיתות כאלו ואחרים. וההורה, מרגיש מושפל ולא שווה יותר מידי. וההורה מפיק הנאה, מכך שהוא מחלק פקודות והוראות לאחרים. וההורה מרגיש חזק ושהוא שווה משהו, כאשר הוא מתנשא על אנשים אחרים. ואז, תת המודע של אותו אדם, שולח אותו להביא ילדים ולהפוך להיות הורה. כי בתת המודע של ההורה, הוא חושב, שכאשר יהיו לו ילדים, אז יהיה לו על מי למלוך. ואז, הילד שלו, הוא סוג של עבד עבורו. וההורה חושב שהוא המנהל של העולם, והוא קובע את החוקים בעולם של הילד, והוא יגיד לילד מה לעשות, והילד יהיה משועבד אליו. ואז ההורה מרגיש, שהוא כאילו מלך, בביתו. ומי שמביא ילדים גם מתוך שיקול כזה, אז ממילא הוא לא מתנהג כלפי הילדים שלו, בצורה ראויה, של דו שיח בגובה העיניים. אלא, הוא מתנהג כלפי הילד שלו, כמו רודן. וכאשר ההורה משדר לילד שלו, שהוא (ההורה) המלך בבית, אז בעצם הוא משדר לילד שלו, שהוא הילד שלו, הוא רק עבד בבית. או אדם, מסוג נחות יותר. שהוא רק מקבל הוראות, ושלא ממש מתחשבים בשיקולים ובצרכים שלו, כילד. ואז, כאשר ההורה מתייחס כלפי הילד שלו, כאילו הוא מלך וכאילו הילד שלו הוא אחד מהנתינים שלו, וכאשר ההורה משדר לילד, שהילד מחוייב להקשיב לו, ושהילד לא יכול לבחור לעשות כרצונו. אלא, הוא כאילו סוג של ... את מה שאומרים לו, אז ממילא הילד מרגיש מושפל, כמו עבד. ואז ממילא, העבד רוצה להתמרד נגד המלך. והילד, רוצה לפגוע ברגשות של ההורה. שבחוויה שלו כילד, הוא (ההורה), מתנשא עליו כל הזמן. ולכן כנ"ל, תהליך של חינוך ילדים, הוא ... שחינוך ילדים, הוא תהליך, שבו, הוא המלך, שהוא נותן את ההוראות ואת הפקודות לעבד שלו, אז שלא יתפלא, שהעבד שלו מתמרד כנגדו. והורה שמתפלא שהילד שלו לא מקשיב לו, ו