... לאדם להבין את עצמו טוב יותר, ולהבין טוב יותר מדוע הוא בעצבות. ועל ידי זה בסופו של דבר לצאת מהעצבות ולהיות בשמחה, כדי להרגיש טוב יותר. והשאלה הנשאלת היא, מדוע
באמת לפעמים נופל האדם לעצבות, ומה הדבר שהעצבות נותנת לאדם, ושבגללו האדם נופל לפעמים לעצבות? והתשובה היא, כי הדבר הטוב הראשון שהעצבות נותנת לאדם, הוא את האפשרות לבטא את הרגשות שלו בצורה
אמיתית ולהרגיש את מה שבא לו, בלי הגבלה כלשהי. וברגע שבא לאדם להיות בעצבות מסיבה כלשהי, אם ... סובל מהמכה, אלא שעכשיו הוא גם סובל מהכעס שלו על כך וכולי. כך, שכל האשמה עצמית של האדם כלפי עצמו לגבי זה שאין לו מצב רוח, היא רק הורסת לאדם את מצב הרוח עוד יותר.
והאמת היא, שעל האדם לא להאשים את עצמו בשום צורה על כך שאין לו מצב רוח. אלא עליו פשוט לנסות ... שגורם לכך שלפעמים האדם נופל לעצבות, הוא בכך שהעצבות גורמת לאדם להרגיש יותר נוח, שהוא לא צריך להילחם בעצמו ודווקא להיות שמח, אלא שבאפשרותו לבטא את הרגשות שלו
באמת ולא להיות שמח. ומי שיתבונן היטב על העניין הזה יראה, כי אם האדם ינסה להילחם בעצמו לא ... עוד בעניין נראה, כי יש עוד דבר שגורם לאדם להיות בעצבות, והוא, שהעצבות מאפשרת לאדם לבטא את המחשבה שלו, שאומרת לו שהוא לא ממש מרוצה ממה שקורה. ובעיקר לבטא את הרצון
האמיתי שלו, לכך שהמציאות תהיה אחרת ממה שהיא. דהיינו, העצבות מאפשרת לאדם לבטא את המחשבה שלו, שהוא רוצה לשפר את המציאות. כאשר יש לאדם בעיה, והוא בוחר להתעלם ממנה ולהיות בשמחה כלפי חוץ, זה כמובן בסדר גמור, וזכותו של האדם לבחור להרגיש שמחה, גם אם היא לא
אמיתית בשלמות. כמו שלפעמים טוב להדחיק את תחושת הרעב, כאשר אין כרגע פתרון אחר טוב יותר. ולפעמים, אפשר לקחת משככי כאבים, עד שימצאו תרופה שתעלים את המחלה לגמרי. אלא, שהבריחה של האדם אל השמחה החיצונית, לא תמיד
באמת עוזרת לאדם להיות בשמחה מהפנימיות שלו. ולפעמים השמחה הזאת, היא רק כלפי חוץ בלבד. וכנ"ל, ... שלה. ולעומת זאת, העצבות והדיכאון מאפשרים לאדם לא לשכוח ולא להדחיק את הבעיות שיש לו, אלא לזכור אותן ולטפל בהן בצורה רצינית מהשורש שלהן, ועל ידי זה להגיע לשמחה
אמיתית ופנימית. ומשום כך, לפעמים האדם בוחר להיות בעצבות, כי הוא רוצה לא להדחיק את הבעיה, אלא להתמודד איתה
באמת. והדבר דומה לכך שיש בני אדם, שכאשר הם בתחושה של רוגע ושלווה, הם לא מסוגלים בו זמנית גם ... ולא להיות שמח, עכשיו השאלה הנשאלת היא, כיצד בעצם יכול האדם להפוך את העצבות לשמחה? והתשובה היא, כי באפשרותו של האדם לצאת מכל עצבות ולהפוך אותה לשמחה, על ידי חיפוש
האמת. ונסביר: שלב ראשון על האדם לא לכעוס על עצמו על כך שהוא בעצבות. ועל האדם להבין מדוע הוא בעצבות, ולהבין שהסיבה
האמיתית לכך שהוא בעצבות, היא משום שהעצבות גורמת לו להרגיש טוב יותר עם עצמו. מאחר שהיא מאפשרת לו לבטא את עצמו בלי להילחם בעצמו. ובשלב הראשון על האדם להבין, שמה שהוא
באמת רוצה, זה להרגיש כמה שיותר טוב, ושהסיבה היחידה שבגללה הוא בעצבות, היא רק בגלל שהוא רוצה להרגיש טוב יותר. ואחרי שהאדם מבין שמה שהוא
באמת רוצה זה להרגיש טוב יותר, עכשיו על האדם להמשיך לנסות ולהסתכל על הדברים בעין
אמיתית. כי גם אם קורה לאדם משהו נגד רצונו, וגם אם הדבר הזה הוא ממש רע, עדיין באפשרותו של האדם, לנסות להתייחס לדברים בצורה כמה שיותר פרופורציונאלית
באמת, ולא להקצין אותם מעבר למה שהם. כי חלק מכך שהאדם מרגיש רע, זה לא בגלל מה שקורה לו בפועל, אלא בגלל איך שהוא מפרש ומבין את מה שקורה לו. ועל האדם לנסות להסתכל על המציאות דרך המשקפיים של
האמת. דהיינו, לנסות לראות את הדברים כפי מה שהם, ולעשות הפרדה בין מה שקורה בפועל, לבין ... ולנסות לראות, שהמשמעות שהוא נותן לדברים, שהיא אכן מדויקת, ושהוא אכן מתייחס לדברים בפרופורציה הנכונה כמה שיותר. ועל האדם לנסות לברר עם עצמו, מה בדיוק קורה? האם זה
באמת קריטי? מה אפשר ומה אי אפשר לעשות? והכל מתוך כמה שיותר רוגע ושקט נפשי עד כמה שאפשר. ועל ... אלא מכך שהוא לא מסוגל לקבל את זה שהוא כרגע בעצבות. ועל האדם לנסות להישאר רגוע, ולקבל את זה שהוא בעצבות ולא להילחץ מכך. ובו זמנית, בצורה רגועה, לנסות לברר את
האמת כמה שאפשר, ולנסות לראות את הדברים בצורה כמה שיותר מדויקת, ועם כמה שפחות פרשנויות ...