... ועל ידי זה נוצרת אצל האדם ההנאה. ולכן גם ההנאות הגשמיות דועכות. כי לאדם נדמה שהדבר הגשמי יצר אצלו את ההנאה. ואז האדם רודף אחרי החיצוני הגשמי. אבל החיצוני הגשמי לא
באמת יכול לייצר הנאה. כי ההנאה היא כולה רוחנית. וכאשר האדם רודף אחרי החיצוניות, על ידי זה כמות ... למצוא עניין, דהיינו, שכל והתחדשות, באותה הפעולה הגשמית. ובכל מקרה, ההנאה היא תמיד כאשר מתחדשת לאדם הבנה כלשהי. וחשוב להבהיר, כי בכל הדעות שיש בעולם יש בהן מן
האמת. וגם כמובן בבודהיזם ובכל הרעיונות שלו, וגם בתפישה שאומרת ששורש הסבל הוא השכל, גם בזה יש מן
האמת. אך הפתרון הוא לא לברוח מהשכל, אלא לזכך את השכל. כי השכל הוא כלי קיבול, גם להנאה וגם לסבל. כי יוסיף דעת יוסיף מכאוב. וככל שהאדם יותר חכם, כך הפוטנציאל שלו לסבול גדל. אבל גם הפוטנציאל שלו ליהנות גדל. וכאשר האדם סובל מהשכל שלו, עליו להבין
שהאמת היא טובה, ושאם השכל שלו יתיישר לפי
האמת, אז לא רק שהוא לא יסבול, אלא הוא גם ייהנה. וכאשר האדם מתחיל ללכת בדרך הבודהיסטית, הוא אכן ... של התנתקות רגשית, גם בה יש משהו נכון. שהוא היכולת שחסרה לאדם שסובל בגלל ההיקשרות הרגשית שלו. ולכן האדם מרגיש טוב אחרי שהוא מתחיל לתרגל מדיטציות וכיו"ב. אבל מצד
האמת, הבודהיזם הוא סבל, בדיוק כמו שההפך של הבודהיזם (הדוניזם), גם הוא סבל. וגם הבודהיסט בתוך ליבו ... היא היכולת להכיל את ההפכים. דהיינו, שהאדם ידע להיות גם בודהיסט וגם הדוניסט בו זמנית. דהיינו, מצד אחד גם ליהנות מהחיים הרגילים של העולם הזה, וגם לאזן אותם עם
האמת שנמצאת בבודהיזם. בין כך ובין כך נסכם ונאמר, כי ליהנות זאת מומחיות. ומצד
האמת גם הבודהה משתוקק ליהנות. כי אם לבודהה לא היה חשוב ליהנות, ממילא הוא לא היה סובל. והסבל נוצר רק ... של מי שלא יודע לנצח במשחק, וגם להפסיד בכבוד אם צריך. כי הבודהה לא היה מסוגל ולא ידע איך להכיל בתוכו את הסבל. כי הסבל והרע הוא חלק מהמשחק. ומי שרוצה להשתחרר מהסבל
באמת, עליו לדעת איך להכיל את הסבל. כי הסבל הוא חלק מהמציאות. ולהכיל את המציאות ולחיות עם המציאות בהרמוניה, פירושו לדעת בין השאר איך להכיל בתוכך סבל. ומי שרוצה להשתחרר מהסבל
באמת, עליו ללמוד איך להכיל בתוכו את הסבל. דהיינו, להבין את חוקי המשחק
באמת, ועל ידי זה לדעת גם להפסיד כאשר מפסידים. אבל הבודהה לא
באמת השתחרר מהסבל. כי הוא כל הזמן ברח ממנו. כי מי שמסוגל להכיל בתוכו את הסבל, רק הוא השתחרר מהסבל. ... בכך שעל האדם לא להזדהות רגשית לתופעות משתנות כדי לא לסבול. וזה בעצם אומר שהבודהה לא השתחרר מהסבל בפנימיות שלו, אלא רק בחיצוניות שלו. כי אילו הוא היה משתחרר מהסבל
באמת, הוא היה יכול כן להתאהב, להשתוקק וכיו"ב, ועדיין לא לסבול. אבל הסבל עדיין היה בתוך הבודהה. ולכן הבודהה ברח מהעולם, כדי לא לסבול. כי הוא לא
באמת השתחרר מהסבל. ומי שמשתחרר מהסבל
באמת, זה בא לידי ביטוי בכך שהוא חי חיים רגילים, בלי לפחד מהסבל. משום שהוא מסוגל להכיל בתוכו את ... לעשות. בכל מקרה, השלמות היא שהאדם יבין את המציאות, ואז האדם ימצא את הטוב שיש בכל דבר, בצורה כ"כ חזקה, עד שהאדם יהיה מסוגל להכיל בתוכו את סך כל הרגשות. שזו הארה
אמיתית, שבה האדם חי בהרמוניה
אמיתית עם המציאות. ולטובת הקורא נחדד ונעמיק עוד יותר את העניין ונאמר, כי מי שהגיע להארה
אמיתית, ומי שמסוגל להכיל בתוכו סבל, הוא צריך לדעת לא להשתמש ביכולת הזו יותר מידי. כי אם האדם יהיה כל ...