... את השכל של הספר ושנמצא לגמרי מחוץ לשכל של הספר, הרי שהאדם, עדיין לא באמת מבין את כוונת המחבר של הספר הזה. והרי שהאדם, עדיין לא מבין גם לא את כוונת המחבר, של הספר שנקרא המציאות. כי גם המציאות שלנו היא ספר, שאותו כתב אלוהים, שהוא השכל שנמצא מחוץ להכל וכולי. ובפשיטות: כל זמן שהאדם נאחז ...

... הסיבה הראשונה ומה הכוח שמניע את הכל, אך מהצד השני נדמה לאדם, שהוא לא יכול לגלות את הכוח הראשון, כי תמיד יהיה ניתן לשאול, מה היה קודם לכן (ע"ד מי ברא את אלוהים). וזה מה שנקרא מבוי סתום. שבו האדם חושב בטעות, שאין תקווה ושאין שום ... מוצא תשובה לשאלה, מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות. כי כל תשובה שהאדם ימצא, דהיינו, כל מסובב של כל הסיבות, תמיד נוכל לשאול מה קדם לו, דהיינו, מי ברא את אלוהים, ומהי המהות של המהות וכיו"ב. אך אם האדם נמצא בתודעה, שבה אין למושג סיבה ... כלשהו, הרי שבמקרה הזה ממילא אין לאדם שום שאלה כלל. וכיו"ב לגבי כל שאר השאלות שעוסקות בנקודת ההתחלה של המציאות. כגון מהי משמעות המציאות, או מי ברא את אלוהים, או ממה עשויה המהות של המציאות עצמה, או מהי תכלית החיים. שלכל השאלות ...

... של הקורא. וכל המציאות כולה, היא רק מעוררת את המחשבה של הצופה בה. וכל הספר הזה וכל המציאות הזאת, היא רק הקדמות אל שכל אחר גדול יותר, שהוא השכל שמחייה את הכל, הלא הוא השכל של אלוהים האמיתי, שהוא השכל של האחדות. ושאליו האדם מגיע רק על ידי זה שהוא לא נאחז בשום דבר, אלא מאמת את הדברים באופן מוחלט ...

... אין סופי. ואין דבר העומד בפני הרצון. וזהו רק כאשר הרצון, הוא רצונו של אלוהים (הכוח הראשון). ורצונו של אלוהים, הוא רצון אין סופי, שלא קודמת לו שום סיבה אחרת. ושום דבר ...

... גן העדן, שהוא גיהנום / אלוהים - טוב או רע? בלי רע אין טוב אחת הטעויות הגדולות ביותר בעולם אומרת, כי הסיבה לכך שיש רע בעולם, היא כדי שתהיה משמעות לטוב. כי אם לא יהיה ... והיא, כי ניתן לומר שיש אלוהים אכזר. ואלוהים הוא הישות האכזרית ביותר שיש בעולם. ויכול להיות שלאלוהים מאוד רע, ולכן הוא עושה רע, ויכול להיות שלאלוהים מאוד טוב, ולכן הוא עושה רע. אבל בכל מקרה, אלוהים עושה רע. ולמה עושה רע? משום שאלוהים הוא השלמות, והוא אינו חסר דבר. ואם אלוהים היה טוב באמת ובשלמות, הרי שהוא היה עושה, אך ורק טוב אמיתי. ומאחר שאלוהים הוא המושלם, ומאחר שאלוהים הוא עם יכולת אין סופית, ממילא הדבר המתבקש הוא, שאם אלוהים באמת רוצה לעשות טוב, עליו ליצור עוד ריבוי אלוהים אין סופיים ממש, כמוהו ממש, ללא כל שינוי כלשהו, ממש. כי מי שהוא טוב, הוא עושה רק טוב. ומי שיש לו טוב אמיתי, הוא נותן בחינם את הטוב האמיתי ... אחד. ועל פי זה, היה על אלוהים לברוא עוד ישויות שלמות כמוהו, בשלמות כמוהו ממש, בלי התודעה הנפרדת של האדם, והתודעה של הטוב והרע. כי הטועים שחושבים שאלוהים עושה רע כדי לעשות טוב, מנקודת המבט שלהם, אלוהים הוא הטוב ביותר והוא השלמות. ומנקודת המבט של הטועים האלו, אלוהים רוצה לתת לאדם את הדבר הטוב ביותר, שזה בעצם להיות קרוב אליו, למקור הטוב עצמו, שהוא אלוהים. ואז האנשים האלו, ממציאים המצאות, שאלוהים ברא אצל האדם חיסרון ורצון, כדי שהוא יוכל לתת לו שפע של טוב. והטועים האלו שוכחים, שאלוהים עצמו טוב לו, גם בלי תחושה של חיסרון. וגם אם יש לאלוהים חיסרון, הרי שהחיסרון שלו, הוא לא כמו החיסרון האנושי. והטועים האלו חושבים בטעות, שאלוהים הוא חסר כל יכולות וגם טיפש ורשע כמובן, שבמקום שהוא ייתן לאדם טוב אין סופי באופן מיידי ומלכתחילה, אז הוא מתעלל בו ויוצר את הרע, כדי לעשות ... האלו שוכחים, שאם אלוהים היה רוצה לעשות לאדם טוב, הוא היה עושה לו טוב, מיד כאן ועכשיו, בלי שום צורך לחכות למשך זמן כלשהו. והטועים האלו אומרים גם, שאם לאדם היה רק ... צריך שיהיה גם רע. ואלוהים הוא כ"כ טוב, שהוא יוצר אצל האדם את החיסרון, כדי שהאדם יוכל לחוות את הטוב, תמיד בחוויה של התחדשות. והטועים האלו שוכחים, שאם אלוהים הוא רע או שרע לו אפילו קצת, הרי שלא שייך שהוא עצמו יעשה לך רק טוב (ואולי כן?). ואם אלוהים עצמו הוא שלמות הטוב, אז זה אומר, שכל ישות בעולם שהיא לא אלוהים, הרי שהטוב שלה, הוא לא אין סופי ולא מושלם כמו הטוב של אלוהים. וממילא זה אומר, שלאדם שהוא לא אלוהים עצמו ממש, לעולם לא יהיה לו טוב אמיתי, כמו הטוב של אלוהים עצמו. ואם אלוהים, הוא טוב שרוצה להיטיב, היה עליו לברוא עוד אין סוף

... ספרי החכם האמיתי, שעוסקים בלבושי המציאות באופן יחסי לספר להיות אלוהים שעוסק יותר בפנימיות המציאות). ויש להבין, שכמה שהספר "להיות אלוהים" נראה עמוק, הספר "הצלחה אהבה וחיים טובים" עמוק עוד יותר. והאמת היא שכתיבת הספר "הצלחה אהבה וחיים טובים", הייתה הרבה יותר קשה פי כמה וכמה, מאשר כתיבת הספר "להיות אלוהים". והלבוש החיצוני של הספר "הצלחה אהבה וחיים טובים", הוא הרבה יותר גשמי, ולכן היה קשה הרבה יותר לכתוב אותו. כי עיקר ... בשכל קטן אחר. שכל מצומצם אחד, בשכל מצומצם אחר. אבל הספר "להיות אלוהים" לדוגמא, הוא מלביש שכל גדול שנמצא מעל לשכל האנושי, בתוך השכל האנושי. אבל הלבושים, הם בלי הרבה קליפות. שזה הרבה יותר קל ... כל שאר ספרי הדת והיהדות / נצרות וכולי, שהם מחשיכים את האור של אלוהים האמיתי. אבל אצל הטיפשים והעיוורים, הספרים האלו נראים להם כספרי אור, למרות שבאמת הם כולם ספרי חושך ואפילה, ממעמקי ...

... כלל. כי ברגע שהגדרת אותו, הוא כבר לא האין סוף. ואם חשבת עליו, הוא כבר לא אין סופי, וא"כ לא חשבת עליו (ולכן לא ניתן לראות את אלוהים האמיתי. כי אם ראית אותו, אז הוא לא אין סופי, ואז הוא לא אלוהים. ואם אתה רואה את אלוהים, ואתה יודע שהוא אלוהים, הרי שהוא שקרי וכולי). ולכן האדם לא יכול לחשוב על כלום / שום ...

אלוהים - ההשמדה העצמית והריבוי העצמי של אלוהים התהליך שבו האין (אלוהים) מתהווה והופך להיות יש (העולם), אפשר להסתכל עליו משתי נקודות מבט שונות. ונקודת המבט הראשונה היא, כי אלוהים מבטא התנהגות, של שנאה עצמית ושל ניסיון התאבדות. ולמה? כי בעצם אלוהים לוקח את עצמו, ומפריד את עצמו מעצמו. דהיינו, לוקח חלקים ... וזהו תהליך של השמדה עצמית. שהאחדות, מנסה להשמיד את עצמה, על ידי זה שהיא יוצרת את הנפרדות של המציאות. וכמובן שיש גם נקודת מבט הפוכה, והיא שאלוהים יש לו אהבה עצמית גדולה מאוד, ואלוהים מנסה להתרבות ולהגדיל את עצמו לגודל יותר גדול, מאשר גודל אין סופי. כי אלוהים הוא אין סופי. ואלוהים הוא כ"כ אוהב את עצמו, עד שאפילו האין סופיות שלו, לא מספיקה לו. ולכן אלוהים מנסה להתרבות. ואז הוא לוקח חלקים ממנו, ומפריד אותם ממנו. ... ועד כמה רחוק שאפשר מהאין סוף המקורי. והאמת היא, שהכל אחד. דהיינו, שיש כאן דבר והיפוכו. כי מצד אחד היש והאין הם שני הפכים. ומנקודת המבט הזו, האלוהים משמיד את עצמו, כי הוא מצמצם את האין סופיות שלו. אבל מנקודת ...

... יודע שהרצון, הוא לא באמת שייך לו. כי מנקודת המבט של האחדות, הכל אחד ממש, ולא שייך שום רצון כלל. ומנקודת המבט שבה האדם הוא אלוהים, שמצמצם את עצמו לתודעה + גוף גשמי ולרצון מוגדר ומוגבל, הרי שכל הרצונות שבעולם, הם הרצון העצמי של האדם. וממילא לא שייך להזדהות יותר, דווקא עם רצון כזה או רצון אחר. ומנקודת המבט, שבה אלוהים מחייה את האדם ואת הרצון העצמי שלו, גם מנקודת המבט הזו, הרצון הוא לא באמת של האדם. כי כאשר הכל אחד, לא שייך שום רצון כלל. וכיוצא בזה, כאשר אלוהים מסתכל על העולם, גם הוא לא משייך לעצמו את יצירת העולם. כי מנקודת המבט של אלוהים, הכל אחד ואין שום זמן ושום מקום כלל. ואין שום עשייה, כי אין שום שינוי כלל. ולא שייך שאלוהים ישייך לעצמו, אפילו לא את רצונו העצמי. כי כאשר אלוהים מסתכל על רצונו העצמי, הוא רואה, כי מצד אחד, רצונו, הוא עצמי שלו. כי הוא זה שיוצר את הכל, כי הוא המסובב הראשון, ואז ממילא זה אומר, שהוא יצר את רצונו, ואת ההפרדה שבין רצונו לבין תודעתו, ואת הגדרת רצונו וכולי. אבל מצד שני, הרי רצונו של אלוהים נוצר ללא רצונו. כי לפני יצירת רצונו של אלוהים, עוד לא היה לאלוהים רצון ליצור, גם לא את רצונו. ורצונו של אלוהים, נוצר על ידו מצד אחד, אבל גם נוצר "מעצמו" מצד שני. וא"כ, אפילו אלוהים כאשר הוא מסתכל על רצונו, גם הוא חווה מנקודת מבט מסוימת, כי רצונו, הוא לא באמת שלו. ובסיכומו של דבר, על ידי זה ... סיבת רצונו, על ידי זה האדם חווה את רצונו, גם מנקודת מבט שאומרת, שאין שום רצון כלל, וגם שכל הרצונות הם הרצון העצמי של האדם כאלוהים, וגם שהרצון הנפרד הוא לא רצון עצמי, כי הוא רצון של מסובב כל הסיבות, וגם מנקודת המבט הנפרדת ביותר, והיא, שיש ...

... רצונו. וזה כמובן שקר כפי שניתן לראות בחוש. וגם אלו שנדמה להם שהם עובדים את אלוהים שבשמים. שמלבד זה שהתפישה שלהם את אלוהים שגויה, כפי שכבר ביארתי במקומות אחרים, בנוסף, הם כולם עובדים רק את ... נפרדת מהמציאות השלמה, הוא תמיד ירגיש חיסרון. וגם אילו היה עובד האדם את אלוהים ולא את רצונו העצמי (מה שאינו אפשרי), הרי שגם זו הייתה עבודת אלילים. כי כל עבודת אלוהים, היא עבודת אלילים. משום שכל אלוהים הוא אליל. ולמה אליל? כי אם האדם עובד אלוהים כלשהו, הרי שזה אומר, שהאדם תופש את עצמו, כנפרד במשהו מאלוהיו. ואם האדם עובד ישות שהיא נפרדת ממנו, הרי שהיא אינה אלוהים אמיתי. משום שאלוהים האמיתי, הוא אין סופי. כי אם הוא לא אין סופי, אז יש ישות גדולה ... אז הוא לא נפרד משום דבר, ולא שייך להגדיר אותו ולעבוד אותו. כי הגדרת האלוהים כישות נפרדת בצורה כלשהי מהאדם, היא עצמה עבודת אלילים של ממש. והיא כפירה באלוהים האמיתי, שהוא הכוח הגדול ביותר, האחדות של המציאות, ששום דבר לא נפרד ממנה. ורק אלוהים, הוא לא עובד אלילים. כי אלוהים לא עובד אף אחד, מאחר שהוא עצמו אלוהים. ולכל היותר הוא עובד את עצמו, כאלוהים. אבל הוא לא עובד, עבור אף אחד אחר. ויש בזה עוד עניין, והוא, כי כל ... כלשהי, גם הוא עובד אלילים, ולכן, גם הוא סובל. ורק כאשר אין אצל האדם שום אלוהים כלל, כי הכל אחד ממש, והכל אלוהים עם כוח וללא כוח, בצורה אין סופית ללא כל גבול, אז ורק אז האדם לא ...