אחדות המציאות / סוד הצמצום יש מאין
ואחדות ההפכים - חלק 2 והאדם שוכח, שבכל רגע של מציאות ובכל נקודה של מקום, ... בלבד. שזה כמובן נכון מבחינה מסוימת, אך זו לא כל האמת, משום שיש גם את
האחדות של המציאות. (ובשורש,
האחדות והנפרדות הם אחד ממש, ולכן גם הנפרדות היא המצוי הראשון). כי השאלה ... שום הבדל בין הצורה של הזמן לבין הצורה של המקום. ויש לשים לב לכך, שלא כתבנו
שהאחדות היא "מהווה" את הנפרדות (הזמן והמקום), אלא כתבנו שהיא ה"הוויה" שלה. ... את, זה בעצם לייחס לה תודעה וכיו"ב. והמינימום ההכרחי שאפשר לומר, הוא
שהאחדות, היא ההוויה של הנפרדות.
והאחדות הזאת, היא "אין" והעדר מוחלט ממש. כי בלי שום זמן ושום מקום, זה העדר ... אין שום הפרדה בין היש לבין האין. וגם היא נפרדת ממה ששונה ממנה, ולכן קודמת לה
אחדות גדולה יותר, שמכילה אותה ואת הנפרד ממנה כישות אחת וכולי כנ"ל. ומי שיתבונן על כל הצורות של כל ההפכים כולם, יראה שכולם
מתאחדים בשורשם. כגון לדוגמא הרצון, שהוא ההפך של העדר הרצון. ובלי העדר ... רצון, נפרדים בזמן ובמקום. כי יש מקום וזמן לרצון, ויש מקום וזמן לאין רצון.
והאחדות של הרצון עם ההפך שלו, הוא החיבור של הזמן והמקום של ההפכים. וכיו"ב ... שיש בעולם. וגם ה"אני" וההעדר של ה"אני", גם הם תופסים זמן ומקום, ובשורשם הם
מתאחדים עם הכל. וכל הישויות כולן,
מתאחדות לישות אחת ממש. והשכל הזה בא לידי ביטוי בצמצומים שונים בעולם של ... משנה ושאין הבדל בין הדבר האחד לבין הדבר האחר ששונה ממנו, הרי שזאת התגלות של
האחדות בתוך הנפרדות, בלבוש של נפרדות. כי בשורש,
הכל אחד ממש, ללא הבדל זמן ומקום כלשהם. ולפני הזמן באמת, פירושו ההוויה ... עוד בעניין, נראה כי גם הפוטנציאל של כל הדברים, גם הוא לא קיים כלל בתוך
האחדות של המציאות בשורשה. כי שם יש
אחדות של הפוטנציאל עם ההעדר שלו. וכאשר
הכל אחד ממש ואין שום זמן ושום מקום כלל, אין שום מקום לנפרדות, אפילו לא ... מתהוות מהדבר שאין בו שום צורה כלל. וזהו נגד השכל, הנפרדות שנובעת מתוך
האחדות הפשוטה שאין בה שום פירוד כלל. וכאשר האדם מתבונן בדבר הזה, הוא מיד ... גם היש והנפרדות קיימים, ואין שום דרך להעלים אותם. כי גם ההעדר של הנפרדות
(אחדות / אין), גם הוא עצמו מוגדר כנפרד ממנה, ולכן תמיד יש נפרדות
(אחדות / אין, זה בעצמו נפרדות, מהנפרדות / יש). וגם מצד שני, כל הנפרדות כולה, היא גם
אחדות אחת גדולה, שאין בה שום הפרדה בין היש לבין האין. ואחרי שמתאמת ... בין היש לבין האין, שזה כמובן לא מגביל בשום צורה את המציאות עצמה, שתהיה
באחדות של כל ההפכים. ונמצא אם כן, כי השאלה היא התשובה. כי שורש כל השאלות, ... של היש והאין לישות אחת. כי לכל השאלות יש שורש. ובשורש כל השאלות, היש והאין
מתאחדים, שזהו דבר שנמנע מצד תפישת השכל האנושי. ועל ידי זה שהאדם מתבונן ... על ידי זה האדם מקבל שכל חדש, ומבין שזו בעצם, גם התשובה של כל השאלות. כי כאשר
הכל אחד, אין שום שאלה כלל. ועל ידי השאלה, על ידי זה האדם מקבל שכל חדש,
שהכל אחד, ואין שום שאלה כלל. ועכשיו ישאל השואל, ומי יאמר
שהכל אחד? ואולי השכל שלנו לא צודק כלל בכל מה שכתבנו לעיל? והתשובה לזה היא מאוד פשוטה. כי יש שני כוחות, והם השכל והעדר השכל. ובשכל האנושי ניתן להבין
שהכל אחד כנ"ל. אבל יש גם את הכוח של העדר השכל, שבו לא ניתן להבין שום דבר ... ניתן להגדיר ולהבין משהו?! וכאשר האדם מתחבר לקצה של השכל שלו, אז הוא רואה את
האחדות של המציאות,
ושהכל אחד ממש, ואז גם התודעה של האדם נעלמת לגמרי, כי אין שום הפרדה כלל ... שכל של עצמו, גם אז הוא לא יוכל להיאחז בשום הגדרה כלל, וגם אז הוא יחווה את
האחדות של המציאות. והשכל של האדם בקצה שלו, הוא נמצא ב