... ולהימתח, אבל הוא מתנגד ומתכווץ ומתקצר, אז הוא בעצם עובד ומתאמץ. לדוגמא, אם נחזיק משקולת בכף היד בעמידה
(תרגיל כפיפת מרפקים / biceps curls), אז המשקל מושך את היד למטה, בגלל כוח המשיכה. וכאשר נרצה להרים את המשקל כלפי מעלה, המוח יתן לשריר היד (יד קדמית / בייספס) ... שאז מרגישים את השריר הנגדי. ולפעמים חושבים שגם השריר הזה עובד. אבל הוא לא באמת עובד, אלא הוא נמתח, כמו
בתרגיל גמישות, שהוא מתארך. אבל הוא לא משתתף
בתרגיל, והוא לא מתפתח או מתחזק תוך כדי
התרגיל, אלא רק אולי נהיה יותר גמיש או מתארך. (לכן יש אנשים שבטעות חושבים
שתרגיל פולי עליון, הוא עבור שריר החזה שלהם וכיו"ב) בעיקרון ישנם 3 סוגי כיווץ של השריר, שהשריר מתאמץ בהם. 1 - כיווץ קונצנטרי: שזה אומר שהשריר עובר ממצב שבו הוא ארוך ומתוח, למצב שבו הוא קצר ומכווץ, כאשר יש התנגדות של משקל, שמנסה לגרום לשריר להתארך ולהימתח. בדיוק כמו
בתרגיל הכפיפת מרפקים שהוזכר קודם. 2 - כיווץ אקסצנטרי: שזה אומר שהשריר מתארך ומשחרר את הכיווץ שלו, כי המשקל מושך אותו ומתגבר עליו. אבל השריר עושה את זה, לא בבת ... כאילו עדיין מתכווץ בצורה איטית, כאשר בכל פעם הוא הופך להיות פחות ופחות מכווץ. אבל לא בבת אחת. לדוגמא,
בתרגיל כפיפת מרפקים, כאשר המשקל נמצא למעלה, ואנחנו מורידים את המשקל למטה, בחזרה שהיד תתיישר לכיוון הרצפה, אבל עושים את זה לאט לאט לאט... וככה השריר מתאמץ, במאמץ ... מסוים ובאורך מסויים, כאשר המשקל כמובן מנסה לגרום לו להתארך, שככה כמובן הוא מתאמץ. אבל השריר לאורך כל
התרגיל / התנועה, הוא נשאר באותו אורך ובאותה רמת כיווץ, בלי לשנות את האורך שלו. ...