... מנסה ללמד את עצמו שהכל טוב תמיד, הרי שבכך בעצם האדם משיג את הפעולה ההפוכה של מה שהוא רוצה להשיג. כי יש כאן שתי תפישות מציאות.
ותפישת המציאות הראשונה, היא שיש בעולם שלנו טוב ורע, ושלא הכל אחד, ושלא הכל טוב תמיד.
ותפישת המציאות השנייה, היא שהכל אחד ושהכל טוב תמיד. וכל בני האדם בעולם חיים
בתפישת המציאות שבה יש בעולם שלנו טוב ורע, ושבה לא הכל אחד ולא הכל טוב תמיד. והנה, כאשר האדם מתקרב לשכל של החכם האמיתי, אז הוא מגלה את
תפישת המציאות שבה הכל טוב והכל אחד תמיד. ואז האדם גם הוא רוצה להרגיש שהכל טוב תמיד. ואז האדם מנסה ללמד את עצמו ולהרגיל את ... שיש טוב ורע, הרי שבכך בעצם האדם יוצר רע . כי בכך שהאדם מנסה לגרום לעצמו לחשוב שהכל טוב, הרי שבכך בעצם האדם גורם לעצמו לחשוב,
שתפישת המציאות של טוב ורע, היא לא מספיק טובה, כמו
תפישת המציאות שבה הכל טוב תמיד. כי השכל של החכם האמיתי הוא שכל עמוק מאוד. וכאשר החכם האמיתי מלמד את האדם שהכל אחד ושהכל טוב תמיד, אין הכוונה של החכם לומר
שתפישת המציאות שבה יש טוב ורע היא שגויה. כי במציאות שלנו בהחלט יש גם טוב וגם רע. ולא הכל אחד ולא הכל טוב. אלא, שהחכם האמיתי ... האדם נדמה לו שיש הבדל בין שתי תפישות המציאות האלו. והחכם האמיתי כאשר הוא אומר לאדם שהכל טוב תמיד, כוונתו היא לגרום לאדם להבין
שתפישת המציאות שבה יש טוב ויש רע, היא טובה בדיוק כמו
תפישת מציאות שאומרת שהכל טוב ושהכל אחד תמיד, וטובה בדיוק כמו
תפישת מציאות שאומרת שהכל רע, ושהכל לא אחד תמיד. כי מצד האמת מצד עומק המציאות, אין הבדל בין תפישות המציאות האלו. והחכם ... האמיתי אין הפכים, אלא הכוונה היא שהחכם האמיתי חווה את הנפרדות של ההפכים, בדיוק כמו אחדות גמורה שבה אין שום הפכים. כי מי שמבדיל בין
תפישת מציאות שמבדילה בין טוב לרע, לבין
תפישת מציאות שלא מבדילה בין טוב לרע, הרי שבכך בעצם הוא עצמו מבדיל בין טוב לרע. ולא להבדיל בין טוב לרע, פירושו שהאדם לא מבדיל ...